האנדרטה שהוחזרה לישראל
(צילום: דובר צה"ל )
האנדרטה של בנימין חזרה הביתה: אתמול (שלישי) היה יום מרגש ועתיר דמעות עבור בני משפחתו של קצין ההנדסה בנימין עוזר ז"ל, כשזכו לחנוך את האנדרטה לזכרו שהוצבה מחדש במיקום שבו יוכלו לפקוד אותה. "סוף סוף יש לנו פינה לנחמה", אמר אלי עוזר בן ה-75, אחיו של בנימין, בקול רועד. "חיכינו המון ליום הזה. הוא כמו חלום שהתגשם".
4 צפייה בגלריה
סא"ל כהן והאח השכול אלי עוזר ליד האנדרטה החדשה. "חששתי שלא אזכה לראות אותה שוב"
(צילום: דובר צה"ל)
סרן בנימין עוזר היה בן הזקונים של הוריו, שעלו מעיראק וגרו באשקלון. היו לו 12 אחים ואחיות. באוגוסט 1968 הוא התגייס לחיל ההנדסה הקרבית והוכשר כלוחם, ומאוחר יותר הפך לקצין ומפקד. בדצמבר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, כשהיה בפעילות הנדסית בשדות המוקשים בגזרת סיני, התקיפו כוחות מצריים בפתאומיות את הכוח שבפיקודו. בנימין נפל בקרב, בן 23 היה במותו.
שנתיים לאחר מכן הקימו מפקדיו וחבריו אנדרטה לזכרו מעל העיר הירדנית מוחייבה, בנקודה המשקיפה על הירמוך, נחל שבני לקח חלק בהטייתו במה שמכונה "המלחמה על המים". "אחרי שהקמנו את האנדרטה היינו מגיעים לכאן עם הילדים, הנכדים והחברים. מעלים זיכרונות, צופים בנוף היפה וחושבים על אחי", סיפר אלי עוזרי, שהיה גדול בשנתיים מבני.
אלא שלפני עשור ספגה המשפחה מכה קשה. גדר גבול חדשה הוקמה במשולש הגבולות ישראל-ירדן-סוריה בדרום רמת-הגולן, והאנדרטה נותרה מעברה השני, בצד הירדני. "פתאום נשללה מאיתנו הזכות לשבת לצידה של האנדרטה של אחי", סיפר אלי. "מאז שזה קרה דיברתי עם הרבה שרי ביטחון, וכולם הבטיחו שיפעלו כדי להחזיר את האנדרטה לתוך מדינת ישראל, אבל לא עשו דבר. שמונה מתוך אחיי ואחיותיי כבר נפטרו, וחששתי שגם אני לא אזכה לראות אותה שוב".
אולם בסוף היה מי שנענה לאתגר - סא"ל זאב כהן, קצין ההנדסה של אוגדה 210. "לפני כחצי שנה נחשפתי להודעה שהתגלגלה בין קצינים שונים באוגדה ובה מגוללת משפחה שכולה את רצונה להעתיק את אנדרטת יקירם", הוא סיפר. "ראינו בזה משימת קודש - להציב אותה במקום נגיש שבו כל עם ישראל יוכל ללמוד על פועלו כאדם, כלוחם וכקצין בצבא".
אתמול הושלם המבצע. בני משפחת עוזר, ביחד עם לוחמי האוגדה בגולן, חנכו מחדש את האנדרטה - הבנויה מסלעי בזלת ולצידה לפיד זיכרון העשוי מתרמילי פגזים - שהועתקה לנקודה חדשה בתוך שטח ישראל. הם גם הקימו במקום מצפה לזכרו, שזכה לשם "מצפה בנימין". המיקום מרהיב: תצפית על משולש הגבולות, בסמוך לתוואי הרכבת החיג'אזית העתיקה, לא רחוק מהיישוב מיצר שבדרום הגולן. לטקס המרגש הגיעו רבים מבני משפחתו של החלל, ביניהם לא פחות מ-15 נכדים שלו ושל אחיו ואחיותיו, שנקראים כולם בנימין.
"לראות את עיני המשפחה הדומעות היום - זה היה שווה את כל המאמצים שהשקענו", אמר סא"ל כהן. "זה המעט שנוכל לעשות למען אדם שתרם את חייו למעננו". אלי עוזר סיכם בדמעות: "אני שמח שהילדים שלנו, הנכדים שלנו וכל מי שיבקר כאן יוכל לשוב וללמוד על האדם המיוחד והאהוב שבני היה. תמה המשימה, אבל לא נשלמה: כי הכאב נותר, ורק גדל מאז. ברגע שאחי נהרג נגמרו חיי. כל חיוך מהול מאז בעצב".
