קבוצת מתנחלים קיצוניים מגבעת רונן ביצעה לאחרונה ליד הכפר בורין מתקפת טרור נגד תושבים פלסטינים ופעילים ישראלים מארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" ומהתאחדות מוסקי הזיתים. עשרה ישראלים ספגו פציעות ושברים, כלי רכב השייך לאחד מהם נשרף ולאחר נגרם נזק. ניתן היה לצפות שיהודים לא יפגעו בפעילים בני עמם, לכן דווקא חציית הקווים הזאת מדגישה את חשיבותה של הפעילות הפלסטינית-ישראלית המשותפת נגד הכיבוש ונגד מפעל ההתנחלויות, שמונעים השכנת שלום צודק באזורנו.
ההתקפה האלימה הזאת הכתה גלים בישראל. זה קרה לא רק בשל ריבוי התקיפות שביצעו מתנחלים קיצוניים, אלא משום שהפעם המותקפים היו יהודים ישראלים, שחטאו בכך שהצטרפו לפלסטינים בנטיעות. בעקבות האלימות הושמעו בישראל גינויים מקיר לקיר. שר החוץ יאיר לפיד אמר: "האלימות המזעזעת של פורעי חוק בשומרון צריכה להדליק נורות אזהרה אצל כולנו". סגן שר הביטחון אלון שוסטר הוסיף שהתוקפים "מחבלים בביטחון המדינה" ו"פוגעים בצלמה המוסרי של ישראל".
שר הביטחון בני גנץ הגיב כך: "האירועים האחרונים של פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון הם חמורים, ובכוונתי לפעול נגדם ביד קשה". אפילו מועצת יש"ע גינתה את ההתקפה. אישים וארגוני שמאל פרסמו גינויים חריפים אף יותר. כותבים, עיתונאים ופעילים פרסמו מאמרים ופרשנויות שתיארו את ההתקפה כפעולת טרור מאורגנת הדורשת טיפול מיידי. גורמים בכירים בישראל קוראים לשב"כ לבצע את תפקידו ולחסל את הטרור היהודי המאורגן בגדה.
התחושה בקרב חלק מהישראלים, שלפיה מפעל ההתנחלויות ואלימות המתנחלים מסכנים את מדינת ישראל, דורשת מהפלסטינים חשיבה רצינית על שותפות
ניכר כי האירועים האחרונים מציבים אתגר גדול לישראל. בהערכת מצב שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי בעניין האתגרים העומדים בפני ישראל ב-2022, תפס טרור המתנחלים את המקום השני לאחר האיום הגרעיני האיראני. הערכת המצב מציינת את התסכול בקרב הצעירים הפלסטינים ואת המחשבה הרצינית המושקעת בפתרון המדינה האחת, המאיים על עתידה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית".
הסכסוך הזה משפיע גם על האתגר השלישי, הקשור באחדותה הפנימית של ישראל, המתמודדת עם שסעים ומתחים שונים, בהם הקרע עם הפלסטינים אזרחי ישראל שבתוך תחומי המדינה.
התחושה בקרב חלק מהישראלים, שלפיה מפעל ההתנחלויות ואלימות המתנחלים מסכנים את מדינת ישראל, דורשת מהפלסטינים חשיבה רצינית על שותפות פלסטינית-ישראלית. נוכחותם של פעילים ישראלים במחאות עממיות בדרכי שלום, כפי שהייתה באירוע הנטיעות המשותף בבורין, מביכה את ישראל הרשמית והדבר יוביל, בבוא העת, לשינוי המדיני המיוחל.
תודה לאל שהפעילים הפלסטינים הכירו בערך הסולידריות שהישראלים הפגינו באותו אירוע ולא התייחסו לכך כאל נורמליזציה, כפי שבדרך כלל מקוטלגת כל פעילות ישראלית-פלסטינית. ובכלל, ייתכן שהאירועים הם קריאה לכל הפלסטינים לחשוב מחדש על המושג "נורמליזציה". יש להבחין בין מאבק משותף לזכויות העם הפלסטיני ולשלום בין הצדדים על בסיס האינטרסים המשותפים והחוק הבינלאומי, לבין נרמול יחסים רשמי עם מדינת ישראל והמדיניות שלה, כפי שעשו מדינות ערביות ומפרציות.
אל לנו לזלזל במאבק על עמדת החברה הישראלית כלפי המצב. זוהי זירה חשובה ביותר. היא לא נופלת בחשיבותה מהקרב הדיפלומטי המתקיים בחוגים בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם, העצרת הכללית, ארגוני זכויות אדם ובית הדין בהאג.
השלטון הישראלי נלחם במאבק האזרחי המשותף של פלסטינים וישראלים. יתר על כן, יש ארגונים ישראליים שנהנים מתמיכת המדינה, דוגמת NGO Monitor, שנלחמים בארגונים ובאנשים בישראל שעומדים לצד הפלסטינים. אנחנו מוכרחים לעמוד לצד אלה הנאבקים למען זכויותינו. זוהי הדרך היעילה והנכונה ביותר.
- אשרף אל-עג'רמי הוא פוליטיקאי פלסטיני בכיר, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית וממובילי יוזמת ז'נבה. המאמר המלא פורסם ביומון הפלסטיני "אל-איאם". גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: עמיר טאובר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com