בבית העלמין החדש בבאר שבע הובאה למנוחות הערב (שלישי) ליאורה ארגמני - אמה של נועה שנחטפה וחולצה משבי חמאס - לאחר שבמהלך הלילה הלכה לעולמה עקב מאבק ארוך במחלת הסרטן.
נועה: "תודה שהחזקת מעמד כדי שאוכל לראות אותך"
(צילום: הרצל יוסף)
יעקב ארגמני, בעלה של ליאורה, ספד: "אומנם ידענו שהיום הזה יגיע. אבל דבר לא מכין אותך לפרידה מהאדם שאתה אוהב יותר מכל. קיוויתי שתישארי עוד קצת. נלחמת כמו לביאה ולא ויתרת. כשנועה בבית הבנת שאת יכולה לוותר. תודה על חיים משותפים וחברות אמת. תודה על העצות החכמות שלך. שהיית שם בשבילי תמיד".
בהמשך הוסיף כי "תודה ליאורה שהפכת אותי לבן אדם טוב הרבה יותר. כולכם שמעתם על ליאורה שלי, אבל חשוב לי לחלוק איתכם איזה בן אדם מדהים היא: אישה טובה, חכמה וחברת אמת. אמא למופת שחינכה את נועה לערכים של יושר ואהבת אדם. תמיד היה לה חשוב לפנות לכל אדם באשר הוא בהערכה. אני מודה לקדוש ברוך הוא על הזמן שהייתי לצידך - שלושה עשורים יחד ברגעים הכי קשים. עכשיו כששערי השמיים פתוחים, יש לי שתי בקשות: בבקשה שימרו לי עליה. תדאגו לה שם למעלה שיהיה לה רק טוב. ולך, ליאורה אהובתי, חכי לי כשאגיע - ונמשיך להיות יחד לעולמים".
בהמשך ספדה גם נועה, ואמרה: "אמא שלי, חברה שלי, האדם הכי יפה וחכם. אני עומדת היום ומנסה לעכל מה קרה. כנגד כל הסיכויים זכיתי להיות איתך ברגעים האחרונים ולשמוע את המילים האחרונות. תודה שהיית חזקה והחזקת מעמד כדי שאוכל לראות אותך לפחות עוד פעם אחת, ושאבא לא יישאר לבד. תודה על 26 שנה שהיית לצידי. היית מודל לחיקוי".
נועה הוסיפה כי "לקחת אותי לטייל בכל העולם והפכת אותי לבן אדם החזק שאני היום. הכלים שנתת לי כילדה - לימדת אותי להיות עצמאית, תמכת בי ולא נתת לי לוותר. מבטיחה שאדאג לאבא, שאהיה חזקה בדיוק כמוך. אמא, תמיד תהיי חלק ממני - לא משנה לאן אלך ואת מי אפגוש. השקט שלך תמיד ילך איתי. כמו שנהגת להגיד לי כילדה: אני אוהבת אותך עד השמיים וחזרה".
יו, אחותה של ליאורה, ספדה אף היא ואמרה כי "כאחות צעירה - היא תמיד הייתה הדמות מעוררת ההשראה. חכמה ומלאת אנרגיה לחיים ולמקצוע. כאישה היא הייתה קשובה לצורכי בעלה ובתה. היא הייתה מאוד מתחשבת לאמא שלה ולאחיה. היא שמרה על המסורת הסינית שלה היטב, הן בסין והן בישראל. היא חיה חיים נפלאים. אני עצמי, אמא שלי והאחים מקווים שיהיו לה חיים יפים בגן עדן".
נועה חולצה ב-8 ביוני במבצע נועז ממחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. היא הגיעה לאחר השחרור לבית החולים איכילוב בתל אביב - והתאחדה עם אמה, שאושפזה שם. פקד ע', שחילץ את נועה, סיפר כי היא מיד שאלה לשלום אמה ליאורה: "ברכב נועה ישבה רועדת, ואז הסתכלה עליי ושאלה: 'אמא שלי בחיים?' עניתי לה: 'כן', והיא הסתכלה על כולם ושאלה: 'אתם בטוחים?'".
