אחרי שנים של גרירת רגליים ודרישות חוזרות ונשנות של הסיעות החרדיות לחוק שיפטור את האברכים מגיוס לצבא, מצאו ביהדות התורה דרך לעקוף את פסיקת בג"ץ – ולהביא חקיקה שתהיה מקובלת על רוב חברי הקואליציה. חוק סבסוד המעונות - או מימון ההשתמטות - מאפשר קבלה וסבסוד במעונות לילדים של משתמטים מגיוס לצה"ל במסווה של דאגה לזכויות נשים. מה משמעות החוק, כמה זה עולה למדינה ומה הסיכוי שיעבור? "ידיעות אחרונות" ו-ynet עושים סדר.
מה אומר החוק?ֿ
הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) וחברי כנסת אחרים מבקשת לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום ומשפחתונים מפוקחים. קריטריון הסבסוד, על פי החוק, יהיה תלוי רק בסטטוס תעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. בכך יתאפשר המשך סבסוד האברכים גם במשפחות שבהן האב משתמט משירות צבאי.
מה היה עד כה?
הקריטריונים הקיימים זה שנים רבות במבחני התמיכה למעונות היום קבעו כי תנאי לקבלת סבסוד מדינתי הוא שעל שני בני הזוג לעבוד או ללמוד. חריג לכלל זה קבע שגם אברכים שלומדים תורה ייחשבו כמי שלומדים לצורך התמיכה ויהיו זכאים לסבסוד מדינתי. עם זאת, בעקבות פקיעת פרק ג1 לחוק שירות ביטחון ביוני 2023, בטל מעמד דחיית השירות של חרדים בגילי 26-18. כתוצאה מכך, הם חייבים בשירות צבאי ואינם זכאים עוד למימון המדינה על המעונות. הצעת החוק מבקשת לשנות זאת, לעקוף את פסיקת בג"ץ ולהמשיך את הזרמת הכסף למשפחות אברכים, גם במקרה שהאבות משתמטים משירות.
איפה עומד החוק עכשיו?
ביום ראשון האחרון ועדת השרים לענייני חקיקה הביעה תמיכה בהצעת החוק של ח"כ אייכלר, לפיה המדינה תממן מעונות יום לילדי אברכים חייבי גיוס. ביום רביעי הצעת החוק אמורה לעלות להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. כדי שיהיה ניתן להמשיך בהליך החקיקה, היא תצטרך לעבור ברוב קולות. השלב הבא הוא העברת ההצעה לדיון באחת מוועדות הכנסת, שם היא תקודם עד שתעבור סופית בקריאה שנייה ושלישית. אולם לאור ההתנגדות שמעוררת הצעת החוק גם בתוך הקואליציה, השרים סייגו את ההחלטה וכתבו "בכפוף לכך שגורמי המקצוע והמשרדים הרלוונטיים ינסו עד יום רביעי להגיע להסכמות בעניין ללא צורך בחקיקה". בינתיים, ביהדות התורה הדגישו כי ישנם חוקים אחרים שחשובים לשרים בממשלה, ואם לא יהיה רוב קואליציוני לחוק שלהם, הם לא יצביעו עם הקואליציה בחוקים אלו.
עוד על חוק המעונות:
5 צפייה בגלריה
החוק - המשך סבסוד האברכים גם במשפחות שבהן האב משתמט משירות צבאי
(צילום: עמית שאבי, דובר צה"ל)
מה הסיכוי שהצעת החוק תעבור?
הצעת החוק עוררה התנגדות רבה מצד חברי כנסת בתוך הקואליציה ואף שרים. בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מחה דמעה מפניו כשדיבר על המחיר הכבד שמשלמים במלחמה המשרתים בקרב ציונות הדתית, והציב כתנאי לתמיכה בחוק דרישה שיתוגמלו אנשי ונשות מילואים. אך השר ממפלגתו, אופיר סופר, הבין שמדובר בקומבינה והצהיר כי לא יתמוך בהצעת החוק הזו. שר הביטחון יואב גלנט גם הוא לא מתכוון לתת ליד לחוק שממשיך לתת יד להשתמטות. ח״כ דן אילוז מהליכוד היה הראשון שהצהיר שיצביע נגד הצעת החוק, על אף השיחה שקיבל מראש הממשלה נתניהו בעצמו, שניסה לשכנע אותו להצביע בעד. במפלגתו של גדעון סער הצהירו שיצביעו נגד עם האופוזיציה וגם יו״ר ועדת חוץ וביטחון, ח״כ יולי אדלשטיין מהליכוד, הודיע שלא יתמוך בהצעת החוק. כך שכרגע - להצעת החוק אין רוב.
לנגד עיניו של נתניהו עומדת מטרה אחת - לשמור על שלמות הקואליציה ולהיפטר מכאב הראש הבלתי פוסק מצד הסיעות החרדיות, שמתנות את תמיכתן בחוק התקציב וחוקים אחרים בהעברת חוק זה. עד יום רביעי בצהריים ינסו בקואליציה לשכנע את המתנגדים, אך במידה שבקואליציה יתרשמו שלא יצליחו לגייס רוב, ידחו את ההצבעה וינסו להמשיך להגיע לפשרות. להצעת החוק כבר אין רוב, לאור הצהרות שונות של ח"כים הן מהליכוד והן מהציונות הדתית.
האם קידום החוק עלול להוביל למשבר חוקתי?
התשובה בקצרה היא - כן. עוד קודם לדיון שבו אושר קידום החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, היועצת המשפטית לממשלה עו״ד גלי בהרב-מיארה קבעה כי חוק המעונות אינו חוקתי, מכיוון ש"יעודד השתמטות פסולה" מצה"ל, ויגביר את הפגיעה במשרתים. אתמול היועצת בהרב-מיארה שיגרה מכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס, והאשימה אותו כי פעל ב"חוסר סמכות" כאשר פנה לחשב הכללי בבקשה כי יורה לחשב משרד העבודה לפעול בניגוד להנחיות היועמ"שית. ״אינך מוסמך להורות לעובד מדינה לפעול בניגוד לדין ולהלך אימים על עובד מדינה״, כתבה. בהמשך פוקס השיב על המכתב, ותקף אותה בטענה כי "התנהלותך נגד הממשלה הופכת למשבר חוקתי, לאנרכיה מוחלטת, כאשר ייעוץ משפטי לממשלה נותן הנחיות לעובדי ציבור שלא לקיים החלטות ממשלה תקפות". אם החוק יאושר סופית בכנסת, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, תהיה התנגשות חזיתית בין הרשויות ולא ברור כיצד יהיה על המשרדים הממשלתיים לפעול.
מה הייתה השתלשלות הצעת החוק?
במשך שנים הפוליטיקאים החרדים, בהוראת האדמו"רים, דורשים שבכנסת יעגנו בחקיקה חוק הפוטר את בני הישיבות מגיוס לצה"ל. סוגיה זו הוצבה כתנאי קבוע של החרדים להצטרפות אליה - חוק פטור מגיוס גורף וכמה שיותר מהר. אם בממשלה שקלו בעבר לקדם חקיקה שתספק את החרדים, ככל שנמשכת המלחמה יש יותר ויותר גורמים בקואליציה שלא מוכנים לפטור ציבור שלם מגיוס לצבא, בעוד שציבור המשרתים ממשיך להישחק – משרתי סדיר ומשרתי מילואים כאחד.
בינתיים, בהיעדר חוק גיוס שמסדיר את מעמד לומדי התורה והפטור שלהם מגיוס, קבעו בג"ץ והיועמ"שית כי המדינה לא יכולה להמשיך לתת להם הטבות כמו סבסוד מעונות. בממשלה ניסו לעשות קומבינות, לדחות את החקיקה, להאריך את שירות הסדיר, להגדיל את גיל הפטור ממילואים, להגיע לפשרות עם משרד הביטחון, אך ללא הצלחה. עם פתיחת מושב הכנסת השלישי בשבוע שעבר, הוצעה חלופה מצד סיעת יהדות התורה – חוק שיאפשר את המשך סבסוד מעונות האברכים, גם למשפחות שהאבות שלהן משתמטים משירות צבאי על ידי שינוי הקריטריונים בחוק "קבלת ילד למעון". כאמור, הצעת החוק תעלה להצבעה במליאת הכנסת ביום רביעי בקריאה טרומית.
למה החוק שנוי במחלוקת?
תחילה, הצעת החוק מגיעה בעיתוי בעייתי, כשהממשלה מניחה על שולחן הכנסת תקציב לשנת 2025, הכולל גזרות משמעותיות על הציבור העובד – הגדלת מס הכנסה, הורדת ימי הבראה, העלאת דמי הביטוח הלאומי ועוד. הכסף הזה עובר מהאזרחים העובדים והמשרתים לאלה שלא – מאות מיליונים למשפחות שאינן נושאות בנטל השירות הצבאי (עד לסכום של 1.4 או 1.5 מיליארד שקל בשנה).
בנוסף, לפי ד"ר גלעד מלאך, חוקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועו"ד שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון, הצעת חוק זו איננה שוויונית, תפגע במשרתים ובעובדים, תקטין את הסיכוי לגיוס חרדים ועלותה הכלכלית גבוהה.
"הצעת החוק היא בראש ובראשונה פרס למשתמטים מחובת הגיוס בשעת מלחמה", אומרים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "תכלית ההצעה בלתי ראויה בהיותה מיטיבה עם קבוצת המשתמטים ושומרת על הטבותיהם הכספיות למרות שהם מפרים חוק. ההצעה מבקשת לעקוף את המצב המשפטי החדש שנובע מפקיעת פרק הפטור בחוק הגיוס ומפסיקת בג"ץ. בנוסף, לחובת ההצעה עומדים גם שיקולים כלכליים כבדי משקל בהיותה יקרה למשק ומעודדת אי־עבודה. עוד פוגעת ההצעה בקבוצות שונות בתוך המשק, נוסף לאנשי המילואים, כגון הגברים העובדים מהמגזרים שאינם חרדיים, החרדים המשרתים והעובדים, הנשים החרדיות המופלות, זוגות חד־מיניים, וכלל הזכאים שסבסודם מעוכב".
במי עוד תפגע הצעת החוק?
לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצעת החוק פוגעת בשתי קבוצות עיקריות: גברים עובדים – יהודים לא חרדים וערבים - וכן בחרדים שמשרתים ועובדים. חרדי שפנה לשירות צבאי ועם תום השירות יצא לעבוד, צפוי להתמודד בקבלה למעון יום מול חרדי שמשתמט מחובתו החוקית. מכיוון שתנאי הקבלה המוצעים בחוק אינם מתייחסים למעמד של הגבר אלא למעמד העבודה של האישה בלבד, ומכיוון שסדר הקדימות המוצע קשור במבחן ההכנסות של הגבר והאישה במשותף, במרבית המקרים הגבר החרדי העובד לא יתקבל למעון ואילו המשתמט יתקבל. המעונות והמשפחתונים המפוקחים הם משאב בחסר שאין בידו לענות על הדרישה. רק כמחצית מן החרדים העומדים במבחני הזכאות לסבסוד מצליחים להתקבל בפועל למעונות, מחוסר מקום. לכן, אי־ההתחשבות באי־השירות של הצעיר החרדי מעדיפה אותו בפועל על פני החרדי העובד.
הקריטריונים המוצעים בחוק פוגעים כאמור גם בגברים עובדים, יהודים וערבים. עובדים שהכנסתם נמוכה או בינונית ייאלצו להתמודד בקבלה למעון מול גברים שנמנעים מלצאת לעבוד כלל. על פי הצעת החוק, האחרונים יועדפו על פני הגברים העובדים משום שבהצעה מוצע להתעלם לחלוטין מעיסוקיו של הגבר. במרבית המקרים ועל סמך מבחן ההכנסות, ילדו של הגבר שאינו עובד יקבל קדימות בקבלה למעון וסבסוד, על חשבון משק בית שבו שני בני הזוג עובדים. ושוב, כיון שמדובר במשאב בחסר, ילדו של הגבר העובד לא יתקבל כלל למעון משום שבמבחן ההכנסה הגבר שאינו עובד יעקוף אותו.
