נפתלי בנט היה שר הביטחון בימים הנוראים של מרץ 2020, כשמגפת הקורונה התפשטה בישראל וכל מיני מילים שכבר הספקנו להדחיק ("לשטח את העקומה") היו הפזמון הכי מדכא שנשמע 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. באחד הרעיונות שהעלה על מנת להתמודד עם האירוע, בנט דיבר, כרגיל, טכנולוגיה: הוא יזם מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שתעניק "ציון" שיקבע עד כמה כל אדם הוא מידבק. השותפה לפטנט הייתה חברה אזרחית, שכבר אז לא התפרסמה בשל היותה מועמדת לפרס נובל לשלום: NSO. באופן מפתיע, מנכ"ל החברה כתב מאמר, שפורסם ב"ידיעות אחרונות", שבו קרא: "כן, לעקוב". בטח. וגם ישלמו לך על זה.
היוזמה לא יצאה לבסוף לפועל, וגם מעקבי השב"כ ספגו ביקורת חריפה וממילא לא התגלו כיעילים להפליא. מאז אמנם בנט השתדרג בתפקיד, אבל סביר להניח שהתמיכה שלו בפרויקט ממשלתי בשיתוף NSO לא עלתה בשיחה עם נשיא צרפת, שזעם בעקבות הדיווח שלפיו הוא היה יעד פוטנציאלי למעקב באמצעות תוכנת "פגסוס" הידועה לשמצה. והחל מאתמול (יום ד'), כנראה שגם מעמיתיו האמריקנים הוא יעדיף להשכיח את האפיזודה המביכה.
ההחלטה של משרד המסחר בארה"ב להכניס את NSO וחברה ישראלית נוספת, "קנדירו", למאגר הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקני, היא ציון דרך חשוב במאבק נגד הצד האפל של תעשיית הסייבר המשגשגת. האמריקנים מסמנים גבול הכרחי ומתבקש מול יכולות מעקב מתקדמות, שמופנות לכאורה גם נגד מתנגדי משטרים ברחבי העולם, עיתונאים ביקורתיים מדי ועוד.
אולי גם הגיע הזמן שצבא ההגנה לישראל יגן עליה גם מפני חלק מבוגריו, שלוקחים את המקום הראשון במצעד "החלום של כל אמא" לעבודה שבה הדילמות האתיות גדולות כמעט כמו הכסף
עם כל הכבוד לטענות שהכלים שפיתחו מסייעים למאבק בטרור, כרגע זה נראה שהאיום שהכלים הללו מהווים על הדמוקרטיה ועל שומרי הסף שלה הוא הרבה יותר מטריד. לפרטים מומלץ לפנות לקרוביו ולמשפחתו של ג'מאל חאשוקג'י, העיתונאי הסעודי שנרצח באכזריות בשל הביקורת שהביע על שלטונו של יורש העצר, מוחמד בן-סלמאן.
אולם מי שצריכים במיוחד להפנים את הרוח שנושבת מוושינגטון הם הגופים שהיו אמורים לוודא שמציון תצא הרבה תורה, אבל לא מהסוג הזה. הידע העצום שהצטבר בישראל בתחום נולד מהצרכים הביטחוניים הייחודיים שלה (ומן הסתם גם לתחזוקת הכיבוש), אבל לאט לאט הפך לסחורה לוהטת בשוק מפוקפק.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס במקום להבין טוב יותר איך מעודדים חדשנות ביטחונית מבלי לסמן את ישראל בתור אימפריית יצוא של ריגול משוכלל, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה בהווה רצה להפעיל את NSO על אזרחיו שלו. גם מערכת המשפט, כשנתבקשה לדון בסוגיית NSO, העדיפה להסתמך על הפיקוח של משרד הביטחון. מתברר שאת משרד המסחר האמריקני זה פחות הרשים.
ואולי גם הגיע הזמן שצבא ההגנה לישראל יגן עליה גם מפני חלק מבוגריו, שלוקחים את המקום הראשון במצעד "החלום של כל אמא" לעבודה שבה הדילמות האתיות גדולות כמעט כמו הכסף. גם ככה יחידות המודיעין המיוחדות הן המנציחות הרשמיות של פערי המעמדות בישראל, עם פריפריה שטוחנת במחסומים ואליטה שמתכוננת לקריירה רווחית ואולי גם להשתתפות ב"חתונה ממבט ראשון". להוסיף על זה פס ייצור של עובדים עבור NSO ודומותיה זה הכל מלבד גאווה ישראלית.
- עינב שיף הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
