אלפים ליוו היום (א') למנוחות את רס"ר (מיל') דן ווידנבאום ז"ל, בן 24 מרעננה, לוחם בחטיבה 11 שנפל בקרב במרכז רצועת עזה. "אני מכירה את הסחורה שלי, והפחד הכי גדול שלי שלא תהיה קורבן בשביל אחרים, יום יום הפחד הזה ליווה אותי. כשחזרת לעזה בפעם האחרונה כתבתי לך שאני אוהבת אותך. ענית לי 'אמא, אני אוהב אותך ואני עם החבר'ה שלי. תחשבי שאני בטיול וטוב לי'", ספדה האם אביבה.
הלוויתו של רס"ר (מיל') דן ווידנבאום ז"ל
"נלחמתי שיהיו לכם קסדות, אפודים ואוכל. לא יכולתי להגן עליך, סליחה בן. כשהייתם קטנים אתה ואלי אמרתם שתשרתו בקרבי. אני, שבאתי מבריסל, חששתי. התחלתי לאסוף זיכרונות מתוך החשש הזה. פחדתי להיות משפחה שכולה. אהבתי להגיד לכולם שאתה התינוק שלי".
"ביום שני שעבר התקשרת מעזה. סיפרת לנו על הפיצוץ שקרה, אבל בפעם הראשונה הקול שלך היה עצוב. נפרדת אותנו עם המילים האחרונות 'אני אוהב אתכם ולא לדאוג'. אני אוהבת אותך. נמשיך לחגוג את החיים, נכבד את החיוך שלך, את המוזיקה שלך".
אחיו הבכור אלי ספד: "גיבור שלי, תאום בנשמה שלי, היית כל כך הרבה. אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר. תמיד היית כשהייתי צריך אותך. אני אתגעגע לחיבוק הענק והעוטף שלך, להומור השחור שרק את הבנת. היינו אחד שאי אפשר להפריד. עכשיו הלכת לי ואני לא יודע איך להמשיך, אבל יהיה לך תמיד מקום בלב שלי שהוא רק שלך".
"אני לא מאמין שקרה דבר כזה. אני מרגיש בסיוט, שמישהו יעיר אותי. הלכת כל כך צעיר, היה לך עוד הרבה לתת. אתה בטוח עכשיו למעלה צוחק עלינו 'איזה בכיינים'", הוסיף האח. "רצית מאוד להיכנס לעזה וכשנכנסת כל כך שמחת. רצית להילחם עם הצוות שלך. נלחמת על הערכים שלך, היית מושלם".
בת הזוג יעל ספדה בבכי: "הכל היה כל כך מושלם וחשבנו על העתיד הרחוק. זו הייתה אמורה להיות השנה שלנו, היינו אמורים לעבור לגור יחד. לא ידעתי שזכיתי בך רק לתקופה, תקופה קצרה מדי. חיכיתי שתחזור, כתבתי לך שמאז שאתה בעזה הלב שלי לא שלם. לפני שנכנסת בפעם הראשונה עשינו הסכם – אתה מספר לי הכל ושומר על עצמך, לא משחק אותה גיבור. אני יודעת שניסיתי לשמור עליך בשבילי, אבל זה לא הספיק".
"היכן שלא הגיע השרה טוב"
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') אנדועלם קבדה ז"ל, בן 21 מקריית גת, לוחם בגדוד ההנדסה 603. קבדה היה אמור להשתחרר, אך המשיך בשירות ישר אל תוך הלחימה, הוא נפל בקרב בדרום רצועת עזה. משפחתו העידה עליו: "בחור צנוע ושקט, מעולם לא התלונן. נער זהב".
הלווייתו של רס"ל (מיל') אנדועלם קבדה ז"ל
(צילום: תומר שונם הלוי )
מפקדו אביעד ספד לו: "כבר ברגע הראשון נשביתי בקסמך, בענווה, בפשטות ובשקט שכל כך אפיין אותך, שקט שהשתלב בצורה כמעט דמיונית בשקט ובאוויר הפסטורלי של הצפון של אותם הימים. שקט שהפך מחריש אוזניים עת קמו עלינו אויבינו מדרום ומצפון מתוך מטרה לשים קץ לסיפור המופלא שנקרא מדינת ישראל".
"שקט שהפך מחריש אוזניים עת נגדעו ברגע חייך המופלאים על ידי מחבלים בני עוולה שיצאו ממחילות מתוך מטרה לפגוע ולחזור הכי מהר כלעומת שבא, שכן הם יודעים שאין להם יכולת להתמודד עם עוצמתו של צה"ל".
רפאל אסרף, שחינך את אנדועלם, ספד: "היכן שהוא לא הגיע הוא השרה טוב. פשוט ילד טוב, נשמה גבוהה, אדם משכמו ומעלה. לעולם לא יביט בך בגובה העיניים, תמיד ישפיל את המבט, תמיד יסתכל בצניעות, בענווה. זה תלמיד שכל מורה, כל אבא, כל אמא, כל איש חינוך, כל חבר ירצה להיות בחברתו".
