ממשלת אירלנד נחלה בסוף השבוע מפלה, כשהאזרחים האירים הצביעו במשאל עם ברוב מוחץ נגד ההצעה לבטל את ההתייחסות הספציפית בחוקה ל"תפקידיה של האם בבית" ונגד האפשרות להרחיב את ההגדרה ההיסטורית של המונח "משפחה". ראש הממשלה לאו ורדקר קבע את משאל העם ליום האישה הבינלאומי והציג אותו כהזדמנות להיפטר מניסוחים בחוקה שהם לדבריו "מיושנים וסקסיסטיים מאוד", אבל הודה אמש (שבת) בכישלון ובאחריותו לו.
4 צפייה בגלריה
רה"מ ורדקר. "כשאתה מפסיד בפער כזה, פירוש הדבר שהרבה אנשים לא הבינו את המצב, בהם אני"
(צילום: Charles McQuillan/Getty Images)
קיומו של משאל העם נתפס כחלק מהפיכתה של אירלנד ממדינה שמרנית וקתולית ברובה, שבה גירושים והפלות הם מעשים בלתי-חוקיים, למדינה שאוכלוסייתה נעשית מגוונת וליברלית יותר ויותר. שיעור הקתולים באירלנד צנח בעשורים האחרונים, מ-94.9% ב-1961 ל-69% ב-2022, והשינויים הדמוגרפיים התבטאו בשלל שינויים בחוקה האירית, שנוסחה ב-1937. ב-1995 אישרו האירים במשאל עם את הגירושים, ב-2015 הם הצביעו בעד נישואים חד-מיניים, וב-2018 ביטלו את איסור ההפלות.
בהצבעה שנערכה בסוף השבוע הוצגו לאירים שתי שאלות. השאלה הראשונה נגעה לחלק בחוקה המבטיח סיוע למשפחה כ"יחידה החברתית היסודית", והמצביעים נשאלו בה אם יש להסיר מהחוקה את ההתייחסות אל הנישואים ככאלה ש"עליהם מבוססת המשפחה" ולהחליפה בניסוח שלפיו משפחות יכולות להיות מבוססות על נישואים או על מערכות יחסים בנות-קיימא אחרות. הצעה זו נדחתה ברוב של 67.7% מול 32.3%.
השאלה השנייה הייתה אם יש להסיר מהחוקה את הקביעה שתפקידה של האישה בבית מספק צרכים שהמדינה אינה יכולה לספק, ואת הקביעה שאימהות אינן צריכות להיאלץ לעבוד מחוץ לבית אם עבודה זו תגרום להן לזנוח את חובותיהן בבית. ההצעה הייתה להחליף את הניסוח הזה בניסוח שיכיר בתפקידם של בני המשפחה ככלל, ולקבוע שהמדינה תפעל לסייע באופן כללי לבני משפחה לטפל זה בזה. הצעה זו נדחתה ברוב של 73.3% מול 26.1%.
"ספגנו שתי מהלומות", הודה ראש הממשלה ורדקר עם פרסום תוצאות המשאל. "האחריות לשכנע את רוב הציבור להצביע כן הייתה שלנו, וברור שנכשלנו בכך. בעוד לפי האמרה הישנה להצלחה אבות רבים אבל הכישלון יתום, אני חושב שכשאתה מפסיד בפער כזה, משמעות הדבר היא שהרבה אנשים לא הבינו את המצב, ואין ספק שאני אחד מהם".
משאל עם ביום האישה: "מעשה פטרוני"
התומכים בשתי ההצעות שהועלו במשאל העם הדגישו כי אישורן יעגן בחוקה את הטיפול בבני המשפחה כאחריותו של האדם הפרטי ולא כאחריותה של המדינה, ואילו המתנגדים טענו כי התיקונים המוצעים מנוסחים בצורה גרועה. בין המתנגדים היו שטענו כי עצם החלטתו של ראש הממשלה ורדקר לקבוע את המשאל ליום האישה, מתוך מחשבה שהציבור ינצל את ההזדמנות כדי לשנות את הניסוח בנוגע לתפקידי האישה בבית, הייתה מעשה פטרוני.
מצביעים אחרים רצו שהניסוח החדש יכלול הכרה בתפקידה של המדינה לסייע לאזרחים גם במקרים שבהם הטיפול במשפחה מוגש בידי מי שאינם קרובים של המטופל, וארגונים למען אנשים עם מוגבלויות הביעו חשש שהתיקון הראשון המוצע יפגע באנשים שלהם דואגים ארגונים אלה.
רבים מהמצביעים העידו כי דרך ניסוחן של השאלות הייתה לא ברורה וכי היא עוררה בהם חשש שהתיקונים בחוקה יובילו להשלכות בלתי-רצויות. ניקל סלוטר, עובד בנק בן 40 מדבלין, סיפר למשל שהצביע בעד השינוי בהגדרת המשפחה אבל נגד השינוי בנוגע לתפקיד האימהות בשל הניסוח הקלוקל של השאלה לדבריו: "זה לא שאני חושב שמקומה של האישה בבית, פשוט הניסוח היה צריך להיות פשוט וברור יותר".
קיטריונה בהאן בת ה-55, שעובדת במערכת החינוך, אמרה שגם היא מרגישה צורך בשינוי, אבל חשה שהפוליטיקאים "לא הסבירו טוב מספיק את השינוי הדרוש בחוקה".
