"חיוך שאפילו השמש מסתנוורת ממנו"
סמ"ר שהם בן הרוש ז"ל
בבוקר שמחת תורה נלחם שהם בן הרוש, בן 20 מחיספין, יחד עם חבריו מסיירת הנח"ל נגד המחבלים שהסתערו על המוצב שלהם, סמוך לקיבוץ כרם שלום. הם עצרו בגופם כ-40 מחבלים והצילו מאות אזרחים, ואת חייהן של התצפיתניות במוצב. במהלך חילופי האש נפצע שהם אנושות והובל לבית החולים, אחרי שלושה שבועות נקבע מותו.
סמ"ר שהם משה בן-הרוש ז"ל"השבועות האחרונים התחילו בתקווה, אבל ככל שחלף הזמן הבנו שהנזק חמור. כל עוד הוא נשם הייתה אמונה בקב"ה ותקווה לנס", סיפר אילן, אביו של שהם. "הוא הצליח לגעת בליבותיהם של אנשים ויצר המון חיבורים בין כל הגוונים של הארץ שלנו. מקסים לראות איך הצליח לחבר את כולם לנקודה שבה כל המחיצות נופלות ויוצאות יחד אחד אמיתי ושלם".
שקד, חברו לצוות שנלחם לצידו בקרב על המוצב, ספד לו. "אני שמח שהייתי ברגעים האחרונים שלך חי ונושם, גם שם במפתיע חייכת את החיוך שלך. מכל הזוועות שראיתי באותו היום, דווקא את הפרצוף הפצוע שלך הנפש שלי מחקה מהזיכרון. תודה שבאת לתת לי קנה כשמחבל ירה בי. אני מבקש שתשמור עלינו מלמעלה. החיוך שלך ילך איתי לעד".
"היית ילד של אור, ילד טוב שאוהב וצוחק, עם חיוך שאפילו השמש מסתנוורת ממנו, עם שמחת חיים ואהבה למולדת", ספדה לו אחותו רוני. "אח מסור ואוהב, חבר לכל החיים בטוב וברע". שהם הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
"הרגשנו שהולכים אחרי אבא"
רס"ב יגאל אילוז ז"ל
רס"ב יגאל אילוז מאופקים היה צפוי לצאת בעוד חודשים ספורים לפנסיה, אחרי שירות של כ-30 שנה במשטרה. "הוא עבד לילה והיה צריך להגיע להעביר הדרכה ברעים. בדרך לשם הבינו שמשהו קורה וביקשו ממנו לחזור לאופקים. כשחזר גילו שיש בעיר מחבלים", סיפרה אלמנתו רוית.
אלמנתו של יגאל בריאיון ל-ynet Live
(צילום: ירון ברנר)
"הוא היה צריך להיות בדרך הביתה, אבל יגאל זה יגאל. הוא התקשר אליי והבדיחה שלנו הייתה שתמיד כשהוא במשמרת מתחילים. אמרתי לו 'עוד פעם חמאס יודעים שאתה עובד שבת?'. שאלתי מה קרה והוא אמר שלא יודע, אבל יש בלגן רציני", הוסיפה רוית. "כשהיו יריות הוא ניתק את הטלפון, וכמובן שלא הפרעתי לו בפעילות. חצי שעה אחר כך התחלתי להתקשר אליו והוא לא ענה לי. מתברר שהוא היה בין הנרצחים הראשונים".
מאוחר יותר סיפרו לרוית שבעלה הוביל שיירה של כוחות משטרה בעיר. "הוא זיהה את המחבלים ואמר לאנשים שאיתו 'כולכם מאחוריי, אף אחד לא עובר אותי'. אחד מהאנשים שלחמו לצדו אמר לי בשבעה 'הרגשנו שאנחנו הולכים אחרי אבא שלנו, הוא שמר עלינו'".
"השוטר האחרון שלחם במסיבה ברעים"
מפקח אנדרי פושיבאי ז"ל
מפקח אנדרי פושיבאי ז"לאנדרי פושיבאי, קצין בתחנת עיירות, היה בין הכוחות שהוקפצו בבוקר שמחת תורה לחלץ מבלים ממסיבת הטבע ברעים. במהלך הקרב הוא הספיק לסייע בחילוץ חלק מהמבלים, עד שנורה בידי מחבלי חמאס ולאחר מספר שעות נקבע מותו.
"אנדרי לחם בקרב בחירוף נפש. בשיחה שקיימתי עם הקב"ט של המסיבה הבנתי עוד יותר עד כמה הוא היה גיבור. הוא נשאר השוטר והמפקד האחרון שלחם על מנת לאפשר למבלי המסיבה לעזוב את המקום", סיפר מפקד תחנת עיירות, סנ"צ יוגב חי אטיאס.
אנדרי נולד בחצי האי קרים ועלה לארץ בגיל 20, עם סיור שירותו הוא התגייס למשטרה כסייר בתחנת באר שבע, ולאחר מכן יצא לקורס קצינים שבסיומו שירת כקצין סיור בתחנת עיירות. את הבשורה המרה על נפילתו קיבלו הוריו בחצי האי קרים, ובשיתוף פעולה של המשטרה, משרד הביטחון וחב"ד הגיעו ההורים להלוויית בנם.
טארק נרצח בדרך לאימו
טארק חטיב ז"ל
טארק חטיב ז"לכשהחלו האזעקות בבוקר שמחת תורה טארק חטיב יצא מביתו לאופקים כדי שאמו לא תישאר לבד. "לא ידענו על חדירת מחבלים, שמענו אזעקות נונסטופ. הוא אמר שהוא לא רוצה להשאיר את אמא שלו לבד, אז הוא הלך לכיוונה. בדרך אליה ירו בו ארבעה מחבלים מאחורה", סיפרה אלמנתו רבקה.
"ניסיתי להתקשר אליו. בפעם הראשונה הוא ענה אבל הייתה צרחה והטלפון נותק", הוסיפה רבקה. "בשלוש לפנות בוקר, אחרי שקיבלתי סרטונים שהוא פצוע באיזה מקום, הלכתי לשם והגופה שלו עדיין הייתה שם. לא פינו אותו".
"הוא היה בן אדם מאוד מדהים, אדם שאהב צדק", סיפרה אלמנתו. "אני מאמינה שכשהוא שמע את היריות הוא הלך לאזור כדי לנסות לעזור, ובסוף לא יצא ככה. בחיים הוא לא עשה רע לאף אחד. זה פשוט לא הגיע לו, כל מה שקרה, כמו שלא הגיע להרבה".
"נלחמתם עד נשמתכם האחרונה"
לילי ורם איתמרי ז"ל
יותר משלושה שבועות עברו מאז לילי ורם איתמרי נרצחו בביתם בכפר עזה, ועד שהובאו למנוחות בקיבוץ רוחמה. בבוקר של אותה השבת התקשר אמציה איתמרי, אביו של רם, אל הזוג. הם ענו לו "אנחנו לא יכולים לדבר, אנחנו בשקט בממ"ד". השיחה האחרונה הייתה עם הבת רזי. "אני שמחה שהייתי השיחה האחרונה, אין לי מילים לתאר מה שעברנו".
"אני יודעת שנלחמתם עד נשמתכם האחרונה, ועכשיו מתחילה המלחמה שלי", ספדה הבת. "את היית אמא מדהימה, אני יכולה שעות לדבר עליך אבל אף אחד לא יבין. אבא אהוב שלי, לא היה יום שלא דיברנו. היית איש הסוד שלי. בשעות האחרונות לחיים שלך הכוונת צעירים מהמסיבה והצלת רבים. אני לא מצליחה לעכל את זה שלא תלוו אותי בחופה שלי".
אביו רם הוסיף בהלוויה: "אנחנו לא יכולים להבין איך הפקירו את העוטף, לעולם לעולם לא נסלח. בחרתם לחיות בכפר עזה אחרי תקופה ברוחמה, שני הבורות שנחפרו בגבעה היו מיועדים לנו. עולם הפוך ואכזר".
"יצא מאושר להגן על המדינה"
סמ"ר אוראל שלום אלון ז"ל
רס"ל אוראל שלום אלון ז"לאוראל אלון, בן 23 מקריית אתא, הוקפץ בבוקר שמחת תורה בשעת בוקר מוקדמת בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. "הוא יצא עם חיוך ונראה מאושר, ביקשתי ממנו אל תהיה גיבור", סיפרה אמו טלי. אוראל, לוחם ביחידת מתפ"א של המשטרה נקפל בקרב על קיבוץ בארי. "הוא נפל גיבור, הילד האהוב שלי".
"אוראל שלנו מאוד אהב את סעודת השבת, במיוחד את הקידוש והמשפחתיות", הוסיפה האם. "הוא מאוד אהב את המשפחה ואת הביחד". דודו אלון הוסיף: "אוראל מאוד אהב לשיר בתפילת ערב שבת את לכה דודי ואת הניגון בסוף התפילה של 'יגדל אלוהים חי'. זה היה רגע קשה עבור האבא אלי, שלא מסוגל להוציא מילה מהניגון".
בדיוק ביום שבו נפל אוראל, אמו טלי סיימה את שנת האבל על מות אביה. "סיימתי אבל על אבא התחלתי אבל על הבן האהוב שלי. ילד נסיך עם חיוך, שיצא למלחמה מאושר להגן על המדינה שכל כך אהב. אוראל שלי ילד גיבור, ילד שרק נחת הביא לנו". אוריאל הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחיות וחברה.
"כמה שהבנות מזכירות אותך"
עינב ומטיאס בורשטיין ז"ל
עינב ומטיאס בורשטיין יצאו יחד למסיבת הטבע סמוך לקיבוץ רעים, שם נרצחו על ידי מחבלי חמאס שפשטו על המסיבה. הם הותירו אחריהם שתי ילדות בנות 12 ו-9. במשך ימים ארוכים הוגדרו השניים כנעדרים, בשבוע שעבר נודע למשפחה שזוהתה גופתו של מטיאס, וחמישה ימים אחרי שהובא למנוחות זוהתה גופתה של עינב.
"איך אפשר בלי השיחה היומית שלנו בירידות מדלתון לכרמיאל, שיחה עם חוויות, התייעצויות וצחוקים", ספדה לעינב אמה גילה. "כמה שהבנות מזכירות אותך בהתנהגותן. גם את היית יפה כל כך, אהובה עלינו כל כך, וכאלה הן בנותייך – מדהימות, עצמאיות, חכמות ויצירתיות – כי הקשבת להן, תמכת בהן והיית להן לדוגמה".
