היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה מהממשלה להסביר מדוע אינה מוכנה לנקוט הליך תחרותי כלשהו שיאפשר למועמדים שונים לנציב שירות המדינה, גם כאלה שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה, להגיש מועמדות – ולמה אינה מנמקת החלטה זו. בקשתה של היועמ"שית התפרסמה על רקע הודעתה של הממשלה לבג"ץ על כוונתה לשנות את החלטת הממשלה בעניין המנגנון למינוי התפקיד.
בינתיים, הממשלה הודיעה שתאשר מחר את הצעת ראש הממשלה לתיקון החלטת הממשלה בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. "נציב שירות המדינה ייבחן באמצעות ועדת מינויים מיוחדת בנציבות שירות המדינה בראשות שופט בדימוס, כפי שמונה נציב שירות המדינה המכהן פרופ' הרשקוביץ, ולא בדרך של ועדת איתור ['הליך תחרותי'] שאינה עולה בקנה אחד עם החוק שקבע שלא תחול על מינויו של הנציב חובת מכרז ולפיכך מעולם לא מונה נציב בדרך זו", נמסר.
למעשה, בהרב-מיארה מתנגדת למתווה החדש והזמני של בחירת הנציב, ומבקשת הסברים מהממשלה על המתווה המוצע – בעיקר, כאמור, מדוע לא לפתוח את התפקיד לתחרות בין מועמדים, במקום שהוועדה תבחן רק את המועמד שיביא בפניה ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדברי היועמ"שית, יש לוודא שמתווה הממשלה יהיה מלווה משפטית, וכן שהוועדה תבחן היטב את המועמד ותציב מראש קריטריונים להתאמה לתפקיד. היועמ"שית למעשה רוצה ועדת איתור למינוי הנציב, והממשלה מסרבת לכך.
"כפי שהבהרנו בסבב הקודם, בשים לב לחשיבותו הייחודית של הליך בחירת נציב שירות המדינה, נדרש להקפיד על הליך מנהלי סדור טרם קביעת אופן בחירת הנציב", כתבה בהרב-מיארה.
"בתוך כך, החלטת ממשלה לשוב ולמנות את הנציב בדרך של החלטה אד-הוק להקים ועדת מינויים מיוחדת, צריכה להיתמך בטעמים כבדי משקל. נקודה ראשונה – מהם הטעמים שבגינם הממשלה דוחה את ההצעה להקים ועדת איתור, תוך קיום דיון בהרכב משתתפיה. יתרה מכך, מדוע הממשלה אינה מוכנה לנקוט בהליך תחרותי כלשהו, שיאפשר למועמדים שונים, וגם כאלה שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה, להגיש מועמדות.
"נקודה שנייה – אנו מניחים שההצעה החדשה למנות באופן חד-פעמי את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת מינויים מיוחדת כוללת, לכל הפחות, את התנאים הבסיסיים הבאים כפי שפעלה ועדת המינויים בעבר, אך נדרש לוודא זאת מראש טרם מתן התייחסות משפטית: הוועדה תלווה בייעוץ משפטי שוטף שיינתן על ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ומי מטעמה. למיטב ידיעתנו, כך היה גם בכל הקשור ל"ועדת המינויים המיוחדת" שפעלה ביחס למינוי נציבי שירות מדינה קודמים.
"הוועדה תקבע ותרשום מראש תנאי סף ואמות מידה להתאמה לתפקיד לאחר בחינה מקצועית של התשתית המשפטית והעובדתית הרלוונטית, טרם הצגת מועמדות של גורם כלשהו. לעניין זה יצוין כי ועדת המינויים המיוחדת שפעלה בשנת 2018 קיימה שבע ישיבות, שבמסגרתן היא ראיינה מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציבי שירות מדינה בעבר ובהווה ועובדי מדינה בכירים, וכן נפגשה עם נציגי המגזר השלישי ששלחו לה גם חומרים כתובים. לאחר מכן היא קבעה תנאי סף ואמות מידה לתפקיד. יש מקום כי הוועדה תפעל באופן דומה גם הפעם על מנת להתאים את תנאי הסף ואמות המידה לאתגריו העדכניים של השירות הציבורי.
"חברי הוועדה שהם נציגי ציבור ייבחרו, באישור היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, על פי סבב בחירת נציגי הציבור לוועדות המינויים הנקבעות בנציבות שירות המדינה, כפי שהיה בעבר וכפי שמצוין כעת בטיוטת הצעת המחליטים".
נציין כי יש הבדל תהומי בין ועדת איתור לוועדת מינוי. ועדת איתור, כפי שדרשה היועמ"שית, פועלת כמו מכרז שבו יכולים להגיש מועמדות למעשה אלף איש. לעומת זאת, ועדת מינוי מתפקדת באופן שונה: במקרה של מינוי נציב, ראש הממשלה מציע אדם אחד בלבד, והוועדה בוחנת את המועמד הזה בלבד.
חלופות הממשלה שהוצעו להליך כדי להגיע לפשרה
לפני כשבועיים נערך דיון בבג"ץ נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך המינוי לתפקיד. נציג הממשלה עו"ד דוד פטר הציע בדיון שתי חלופות למינוי נציב שירות המדינה כדי להגיע לפשרה בתיק.
בהתאם להצעה הראשונה, ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, הבודקת את טוהר המידות במינויי הבכירים בשירות המדינה, תבדוק גם את הכשירות של המועמד לתפקיד נציג שירות המדינה והתאמתה לתפקיד, כלומר הרחבה סמכויות הוועדה.
ההצעה השנייה היא שהוועדה שבחנה ואישרה את מועמדותו של הנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, תשוב ותבדוק באופן חד פעמי בלבד את המועמד שתציע הממשלה. נציג הממשלה עו"ד פטר טען בדיון כי לממשלה יש יכולות לבחון את כשירותו של המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, וביתר שאת באמצעות הוועדה שהיא מינתה לעניין.
החלטת הממשלה לקראת פרישתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ התקבלה כאמור בניגוד לעמדת בהרב-מיארה, שלפיה מינוי נציב על-ידי הממשלה ולא על-ידי ועדה מיוחדת מנוגד לדין. בהרב-מיארה הציעה לממשלה ועדת איתור המעניקה ליועצת המשפטית לממשלה השפעה רבה בנעשה בה, וציינה כי ללא ועדה זו ייפתח פתח מסוכן למינויים פוליטיים בשירות הציבורי.
המחלוקת נסובה סביב החלטת ממשלה מ-2018, שלפיה אם מקום המדינה ועד אז נציבים נבחרו על הממשלה, הרי שמעתה נציב שירות המדינה הבא ייבחר בדרך אחרת: "הממשלה תידרש לנוהל שיגובש על ידי היועמ"שית". הממשלה לא נערכה ליישם את החלטתה לקראת סיום תפקידו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ, ואילו היועמ"שית שנערכה לנושא הפתיעה את חברי הממשלה כאשר הניחה נוהל מגובש המציע ועדת איתור בראשות שופט בדימוס מבית המשפט העליון בדימוס, ושלא ניתן למנות את החברים בה ללא הסכמת היועמ"שית.
אף שבהחלטת הממשלה צוין כי היא "תידרש" לנוהל שתציע היועמ"שית, בהרב-מיארה כתבה בחוות דעתה כי ביטוי זה מחייב את הממשלה לנוהל שגיבשה. הממשלה, לעומת זאת, סבורה כי היא אינה חייבת לקבוע את נוהל היועמ"שית וכי מינוי נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה מאפשר לה להגשים את מדיניותה.
