החלטה דרמטית של ממשלת בריטניה, מדינה שנחשבה במשך שנים לאחת הידידות הקרובות ביותר של ישראל: שר החוץ דיוויד לאמי הודיע היום (שני) כי בריטניה תשעה כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל - מתוך כ-350. לצד זאת הוא הדגיש כי אין מדובר באמברגו נשק.
החלטת ממשלת הלייבור של קיר סטארמר התקבלה לאחר שיחות שניהל בישראל התובע הראשי החדש בבריטניה. ככל הנראה מדובר בעיקר בנשק התקפי ולא בנשק הגנתי.
עם זאת, מדובר בצעד חריג שבישראל חששו ממנו מאוד והצליחו לדחות במעט את הגזירה. הוא מגיע אחרי צעד נוסף שהרגיז את ישראל - משיכת ההסתייגות מהחלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי שהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
בהודעת שר החוץ לאמי נאמר כי בבדיקה שנערכה נמצא כי יש "סיכון ברור" שהנשק שמסופק לישראל עלול להוביל "להפרה משמעותית של החוק הבינלאומי". לדבריו, "במקרה של לחימה כמו זו, יש לנו מחויבות משפטית לבחון את רישיונות הייצוא של בריטניה. בצער אני מעדכן כי ההערכה שקיבלתי לא משאירה לי אפשרות אחרת אלא על השעיית חלק מייצוא הנשק, שעלול לשמש להפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי".
גורם ישראלי הדגיש כי הצעד של בריטניה "אכן לא ידידותי, אבל מערכת הביטחון לא מאוד מתרגשת מזה כי הדבר הכי חשוב ביצוא הוא מטוסי ה-F-35, והם מחויבים לספק במסגרת שרשראות האספקה הבינלאומיות של החוזים עם האמריקנים. לכן הם החריגו את ה-F-35". הגורם טען כי "אין להחלטה נזק מבצעי. הם השעו חלקי חילוף למטוסי קרב וכטב"מים, וכן כל מיני רכיבי תחזוקה למסוקים ומכ"מים. הם הסבירו שלא יפגעו ביכולת של ישראל להגן על עצמה".
בריטניה לא מספקת לישראל נשק באופן ישיר, אלא מעניקה רישיונות ייצוא לחברות בריטיות המאפשרות להן למכור נשק לישראל.
גורמים מדיניים אומרים כי למרות שמדובר באירוע מטריד חשוב להבין שהמחשבה המקורית היתה על אמברגו נשק מלא, ובזכות עבודה דיפלומטית של שגרירות ישראל בלונדון האפקט צומצם ואין באמת נזק מבצעי. מדובר בהשעיה של 30 רשיונות מ-350 רשיונות ליצוא ביטחוני לישראל מתוכם 90 לצה"ל של חלקי חילוף לתחזוקת מסוקי אפאצ'י. יש לציין כי בריטניה לא סיפקה לישראל חימושים, ולכן הפגיעה היא מינורית.
בשבוע שעבר איים רוברט אובריאן, מי שהיה היועץ לביטחון לאומי האחרון של דונלד טראמפ בבית הלבן, כי מפלגת הלייבור מסתכנת בקרע רציני ביחסי בריטניה-ארצות הברית - אם תחליט לאסור על מכירת נשק לישראל. הוא אמר אז כי לונדון מסכנת את תפקידה העתידי בפרויקט ה-F-35, ומסתכנת גם באמברגו-נגד שיטיל עליה הקונגרס האמריקני. מטוסי ה-F-35 מיוצרים בחלקם על-ידי חברות נשק בריטיות ומשמשים את חיל האוויר הישראלי.
גלנט הגיב על הצעד החריג בחשבונו ברשת X, בציוץ שכתב באנגלית. "התאכזבתי עמוקות לשמוע על הסנקציות שהטילה ממשלת בריטניה על רישיונות יצוא למערכת הביטחון של ישראל", כתב שר הביטחון. "הצעד מגיע בתקופה שבה אנחנו נמצאים במלחמה בשבע חזיתות שונות - מלחמה שפתח בה ארגון טרור ברברי, ללא התגרות. בזמן שאנו מתאבלים על שישה חטופים שהוצאו להורג בדם קר על ידי חמאס במנהרות בעזה. בזמן שאנחנו נלחמים להחזיר 101 חטופים הביתה. אני עומד לצד החיילים וגופי הביטחון שלנו שפועלים באומץ, במקצועיות ועל בסיס ערכים מוסריים. אנחנו נשארים מחויבים להגן על מדינת ישראל ואזרחיה".
שר החוץ ישראל כ"ץ התייחס הערב להחלטה, ואמר כי מדובר ב"צעד שמשדר מסר בעייתי מאוד לחמאס ולשולחיו באיראן". "ישראל מאוכזבת משורת ההחלטות האחרונות שקיבלה ממשלת בריטניה ובהן ההחלטה האחרונה בנושא ייצוא ביטחוני לישראל, החלטתה לסגת מבקשתה להגיש עמדת ידיד ל-ICC, ועמדתה בנוגע לאונר"א, כמו גם מההתנהלות והאמירות הבריטיות האחרונות במועצת הביטחון של האו"ם", מסר.
הוא הדגיש כי "ישראל היא מדינת חוק הפועלת על פי החוק הבינלאומי ובעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - אנחנו מצפים ממדינות ידידותיות דוגמת בריטניה להכיר בכך בכל ימות השנה, ובמיוחד ימים ספורים אחרי ההוצאה להורג של שישה חטופים ישראלים על ידי מחבלי החמאס והמו"מ האינטנסיבי לשחרור החטופים ולהפסקת אש, ועל רקע האיומים האחרונים של המשטר האיראני לתקוף את מדינת ישראל". לבסוף אמר כ"ץ: "אנחנו מקווים שהידידות העמוקה בין בריטניה לישראל שהשתמרה לאורך כל השנים מאז היווסדה של מדינת ישראל תימשך גם בעתיד".
גם שר האנרגיה אלי כהן, מי שהיה שר החוץ לפני כ"ץ, אמר גם כן כי "החלטת בריטניה היא רוח גבית לארגון אכזרי שרוצח תינוקות, חוטף קשישים ואונס נשים. מי שעושה כך, שלא יתפלא שהטרור יגיע גם אליו". לדבריו, "בריטניה חייבת להחליט אם היא תומכת בישראל, מדינה דמוקרטית הנלחמת למען ביטחון אזרחיה ושומרת על החוק הבינלאומי, או בחמאס, שרק השבוע הוציא להורג במנהרה שישה חטופים תמימים וחסרי ישע".
