צפו בריאיון המלא עם עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
(צילום: סנטרל הפקות)
ועידת הנדל"ן מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, אמר היום (שני) בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בישיבת קבינט הדיור האחרונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את שר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף להניח על שולחנו הצעת החלטה שמקדמת התחדשות עירונית בפריפריה להקמת 30 אלף דירות חדשות.
מדובר בתוכנית שעליה פורסם לראשונה ב-ynet, אך היא לא קודמה בעקבות פירוק הממשלה הקודמת. "אנחנו למעשה כבר שמנו בפני הממשלה לפני כמה חודשים דוח שסימן בדיוק את המנגנון של איך מייצרים התחדשות עירונית בפריפריה, ובסוף הדבר הזה מתחלק לתכנון ולפתרון הבעיות הכלכליות", אמר במברגר. "הרי אין התחדשות עירונית בפריפריה כי ערכי הקרקע נמוכים, והם לא מייצרים ליזם מספיק תמריץ כלכלי לבוא ולקחת את המתחמים הללו לביצוע".
2 צפייה בגלריה
"צריך מעורבות ממשלתית - להכניס יד לכיס ולתת פתרון כלכלי". עו"ד אלעזר במברגר
( צילום: עוז מועלם)
"המלצות הוועדה הבין-משרדית והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוגשו לקבינט הדיור והיום למעשה אנחנו עסוקים ביישום של ההמלצות הללו", הוא המשיך. "זה מתחלק לתכנון ומימוש. הצגנו את התמונה הזאת לשר הבינוי והשיכון שעומד בראש קבינט הדיור ולראש הממשלה שנכח בדיון. הצגנו למעשה את הפעילות שאנחנו עושים היום בעולם התכנון. יזמים לא מתכננים התחדשות עירונית בפריפריה, לפחות עד לפני שנה וחצי שנה, בגלל המשוכה הזו של היעדר כלכליות. אנחנו היום מצויים בפעילות של מיפוי ותכנון מפורט של כמעט כל מתחמי הפינוי בינוי הפוטנציאליים. התחדשות עירונית זה לא רק פתרון לחיזוק מבנים, זו גם הדרך לחדש את הערים הישנות והמתיישנות הללו, ואנחנו עושים את זה היום גם במעלות וגם בירוחם, על מנת להגיע למצב של תכנון מלא של מתחמי התחדשות עירונית.
"לא היו כאלה 70 שנה, היום אנחנו בעיצומו של תכנון מפורט למתחמים כאלה. המשוכה היותר משמעותית היא איך גורמים למתחמים הללו להפוך להיות כלכליים. וכאן חד משמעית אני חושב שיש תמימות דעים בנושא הזה - צריך מעורבות ממשלתית. צריך להכניס יד לכיס ולתת פתרון כלכלי".
לדברי במברגר, "בקבינט הדיור ראש הממשלה סיכם עם שר הבינוי והשיכון שאנחנו תוך מספר שבועות בודדים נחזור עם החלטת ממשלה, בעיני היסטורית, שתשים על השולחן ותיישר כלי מדיניות שמאפשרים כדאיות כלכלית למתחמים הללו. שיזם בסוף יראה פתרון כלכלי, ואז אין לי ספק שיזמים יעמדו בתור לבצע מתחמי פינוי בינוי בשלומי, בקריית שמונה, בשדרות, בחצור הגלילית, בטבריה, בצפת - בכל הערים הללו שנכון להיום יזמים לא מתקרבים אליהן לפינוי בינוי. הפעילות הזאת תתחיל להתרחש. נגיע לממשלה עם תכנית שכוללת את המנגנון הכלכלי, למשל הטבות מס".
במברגר הוסיף: "כדי שפרויקט יהיה כלכלי הוא צריך להשיג סדר גודל של 17% רווח יזמי מינימלי. נכון להיום זו לא המציאות במתחמים שאנחנו רואים בפריפריה. הטבת מס כמובן יכולה לשפר בצורה מאוד פשוטה את הכלכליות של מתחם, זה כלי אחד. מכיוון שאנחנו מניחים שהוא לא יתן פתרון מלא לכל המתחמים, לצד הכלי הזה צריך גם לבוא כלי של סבסוד בכסף, כפי שאגב עשינו בעבר בהיקפים יחסית לא גדולים של כמה מאות מיליוני שקלים. ברמה של פיילוט, יש מתחמים כאלה שכבר היום יוצאים לדרך.
"התוכנית סימנה סדר גודל של 30 אלף יחידות דיור, ושוב רק בערי הסיכון המוגבר. אנחנו פשוט חושבים שנכון לתת להם קדימות בתוכנית ממשלתית כזאת מכיוון שבהן הסיכון הוא כנראה תכוף יותר. אבל בסוף התוכנית מטפלת במתחמים רחבים, זה לא תמ"א ולא בניין בודד. אלה מתחמים רחבים, שכונות שלמות. מרכזי הערים הללו ייהרסו וייבנו מחדש במתכונת של פינוי בינוי של מאות ואלפי יחידות דיור".
