מאות רקטות וכטב"מים מהבוקר, והצפון בוער: רמת הגולן היפה, שבימים אלה אמורה להיות עמוסה במטיילים, ריקה. בכבישים כמעט לא נוסעות מכוניות, שריפות נראות בכל פינה ועשן סמיך מכסה את הכבישים. עשרות צוותי כיבוי פועלים בשטח, ומעליהם מטוסים שמנסים לסייע להשתלט על מוקדי האש. בישראל 2024, אחד מחבלי הארץ היפים ביותר במדינה הפך לשדה קרב.
ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר, אמר כי תגובת חיזבאללה לחיסולו של "אבו נעמה", שפיקד על גזרת "עזיז" של ארגון הטרור, הייתה הפעם קשה במיוחד. "היה פה ירי מסיבי משעות הבוקר, בזמן שקייטנות מתנהלות עם מיגון של אוגדה 210", אמר, בזמן שצוותים עוד מנסים להשתלט על השריפות הרבות. "אנחנו שומרים פה על הגבול, אבל חייבים לדאוג למי שנפגע ואיבד את מקור הפרנסה שלו. המדינה חייבת לסייע לנו להישאר כאן ולהגן על הגולן. צריך לסייע לתושבים כאן באמצעי מיגון".
"תראה מה קורה כאן, זה יום חמישי ואין פה נפש חיה", אמר אילן אזולאי במרכז המסחרי של קצרין. בימים כתיקונם, המסעדה שלו - "אצל אילן" - מלאה בחיילים ומטיילים. "מי יגיע לכאן עם ירי כזה?", ציין בכאב. "עברנו כבר תשעה חודשים של מלחמה, והמצב פה היום קטסטרופה. אנחנו בהפסדים גדולים, הגולן והעסקים שבו מתפרקים כלכלית".
לדבריו, הדבר שהכי כואב לו הוא לראות את השריפות. המטחים הכבדים של חיזבאללה, שכללו כ-150 רקטות וכ-15 כטב"מים, הותירו את השדות בכל האזור בוערים. "אין לקוחות, אין כלום, והכול סביבנו עולה באש", אמר. "רמת הגולן היא לא אזור שנחשב לכזה שיש בו מלחמה, והיום הכל כאן בוער. הגיע הזמן להפסקת אש או מלחמה כוללת. אנחנו כבר ביולי, הילדים בבית. זה הזמן למתקפה - או שמגיעים להפסקת אש עכשיו".
בחמ"ל בגולן יושב ראש מועצת קצרין, יהודה דואה. "אנחנו אחרי הערכות מצב", סיפר. "יש אינספור ירי ושריפות, זו מציאות לא פשוטה. אנחנו רוצים לראות תגובה מצה"ל, עורכים תדרוכים עם הגורמים הצבאיים ומנסים לשמור על השגרה".
מיקי אהרוני, תושבת חצור הגלילית שכרגע נמצאת בקצרין ועובדת בחקלאית, אמרה כי "השריפות כאן מפחידות, הן ליד הבית והכבישים. אין פה אנשים, והכול מאוד כואב. החקלאות נפגעה מאוד, אין קטיף דובדבנים ברכס רמים. אנחנו חייבים להישאר חיוביים, כי אנחנו חקלאים, אבל נראה כרגע שאנחנו תלויים בנסראללה. תראה מה קורה כאן - הכול מסביב לקצרין בוער".
אזרח אחר, יניב אלול, אמר כי "זה יום רגיל, היום קצת יותר חריג. אנחנו ככה כבר תשעה חודשים. עסקים נסגרים והמדינה לא עושה שום דבר, פשוט הפקירו את הצפון. זה פשוט מלחמת התשה מה שעושים לנו כאן".
אורית גביש מקדמת צבי סיפרה כי גם היא כי מטיילים כמעט כבר לא מגיעים לאזור. היא תיארה שראתה שריפות גדולות ש"ייקח זמן לכבות", והדגישה כי בעיניה "אנחנו רוצים שלום והידברות - אבל לא נראה שהצד השני רוצה. זה לא נגמר. כרגע העסקים פה קורסים".
177,571 דונם נשרפו מתחילת השנה
ברשות הטבע והגנים דיווחו על שריפות בשורת מוקדים בצפון, ושמורות טבע רבות נפגעו. בין היתר, מדובר על השמורות גמלא, נחל דישון, נחל חצור, נחל דלתון, נחל משושים ומג'רסה (שפך נחל דליות). יותר מ-50 עובדי הרשות הגיעו כדי לסייע בכיבוי השריפות, שפרצו גם בגליל העליון וגם ברמת הגולן, וכך גם ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית.
"אנחנו עוברים פה יום מאוד קשה", אמר מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי. "המטרה היא לכבות במהירות את השריפות בשטחים הפתוחים, כדי לצמצם את הנזק לשמורות הטבע וערכי הטבע".
נכון ל-1 ביולי, מתחילת השנה נשרפו כ-177,571 דונם בשמורות הטבע, הגנים הלאומיים, השטחים הפתוחים והיערות. מתוך האזורים שנפגעו משריפה, כ-49% מהפגיעה התרחשה באזורי הצפון החשופים למלחמה, כשהגולן והגליל העליון עם הפגיעות המשמעותיות ביותר – 38,979 דונם נשרפו במרחב גולן ו-38,066 דונם בגליל העליון.
כשמסתכלים על תמונת מצב השריפות במחוז הצפון בהשוואה לשנים הקודמות, חומרת האירוע מתבהרת: בשנת 2023, בין החודשים מאי-יולי נשרפו במחוז הצפון כ-17 אלף דונם, ובשנת 2022 כ-10 אלף דונם. השנה, כאמור, המספר עומד על 86,933 דונם שנפגעו משריפה - כאשר מחצית מהשריפות התרחשו בשמורות טבע וגנים לאומיים, ומחצית ביערות ובשטחים הפתוחים.
ברשות הטבע והגנים מדגישים כי הנתונים העצובים האלה אינם כוללים את השטחים שנפגעו בשריפות בשבוע האחרון, כולל השריפות שפרצו היום.
השתתפו בהכנת הכתבה: מורן אזולאי