משרד הבריאות הזהיר מפני פסטיבל הפאנג'ויה שהתקיים לפני כשבועיים באילת, אך ראש מטה בריאות הציבור במשרד, אילנה גנס, חשפה כי עד כה אובחנו 23 חולי קורונה בלבד ששהו בפסטיבל - מתוך כ-10,000 איש שהשתתפו בו. יש לציין כי מדובר בנתונים חלקיים, אך בכל אופן נראה ששיעור הנדבקים בפסטיבל, שהתקיים באוויר הפתוח ותחת מגבלות התו הירוק, היה נמוך משמעותית משחשבו תחילה.
לדברי גנס, שדיברה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, "המשתתפים חולקו לשישה בתי מלון, כך שבכל מלון היו בין 1,500 ל-2,000 אורחים. הם ביטלו את כל מסיבות הערב שהיו אמורות להיות כדי למנוע את ערבוב האוכלוסייה, וחלק מהמתווה הזה שונה ולא התקיים. אנחנו מכירים 23 מקרי הדבקה".
גנס הדגישה בדבריה אתמול כי מדובר בנתונים ראשוניים ושעדיין לא עברו 14 ימים מסיום הפסטיבל, שהסתיים ביום שבת שעבר. כמו כן, משרד הבריאות לא עורך חקירות אפידמיולוגיות בקרב צעירים בשלב זה מפאת מחסור בכוח אדם במערך החקירות. החברה המארגנת העבירה את רשימת המשתתפים בפסטיבל למשרד הבריאות, כדי שיהיה ניתן להצליב נתונים ולבדוק מה היקף ההדבקות בעקבות האירוע שמפניו הזהירו.
אם לא יהיה שינוי משמעותי וחריג מאוד בנתונים האלה, כמות ההדבקות הנמוכה בפאנג'ויה עשויה להעיד על הצלחת מתווה התו הירוק ועל דרך אפשרית לקיום אירועים המוניים גם בזמן הקורונה. כמה ימים לאחר מכן, נזכיר, התקבצו אלפי חסידים באומן שבאוקראינה לרגל ראש השנה - וכשחזרו התברר כי 1,700 מהמשתתפים, מתוך 20,500, נדבקו בקורונה. ההבדל העיקרי בין אומן לפאנג'ויה ברור: הפסטיבל באילת התקיים תחת מתווה הירוק, במקום פתוח, והמשתתפים בו עברו בדיקות מהירות טרם כניסתם - ואילו באומן לא היה תו ירוק, לא הקפדה על מקומות פתוחים וגם את הבדיקות במשטרה חושדים שרבים מהמשתתפים זייפו.
בעוד שיעור החיוביים בפאנג'ויה עד כה עומד על כ-0.2% בלבד, שיעור החיוביים מאומן עומד על כ-8.3% - והיה אפילו משמעותית גבוה יותר בקרב ראשוני החוזרים מאומן, שחזרו לישראל זמן קצר אחרי ראש השנה ולא בימים האחרונים. מדובר בפערים משמעותיים גם אם לוקחים בחשבון את העובדה שכל החוזרים מאומן נבדקו עם חזרתם, בעוד לא כל החוזרים מהפאנג'ויה נבדקו.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ששמעה את הנתונים מגנס, חברת הכנסת אפרת רייטן, מתחה ביקורת על משרד הבריאות: "הנתונים מאוד מפתיעים. עמדתי הייתה שיש צורך לבסס את החובה על עטיית מסכה בחוץ על נתוני ההדבקה, והופתעתי לשמוע שנכון להיות מתוך כ-10 אלף משתתפים נמצאו 23 מאומתים בלבד. אני מבינה שמשרד הבריאות מטיל לכאורה הגבלות רכות, אבל עדיין - הגבלות שלא מגובות בנתונים נתפסות כנטולות היגיון מבחינת הציבור, ואז קשה לנו ולציבור להבינן וליישמן. משרד הבריאות הבטיח למסור את הנתונים המלאים בחודש הבא ולעדכן בהתאם את התקנות".
פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, אמר בבוקר בדיון בוועדת החוקה כי לאור שיעור התחלואה הגבוה הוא היה רוצה למנוע התקהלויות המוניות - תוך שהוא מציין את אומן, אך גם את הפאנג'ויה ומשחקי הכדורגל שמתקיימים בתו ירוק ובאוויר הפתוח. לדבריו, "בין העמדה המקצועית לקבינט, לגיטימי שמי שמקבל את ההחלטות במדינה לא שוקל רק את השיקולים הבריאותיים. הקבינט החליט שהאירועים הגדולים כן יתקיימו. אני חייב להגיד שאחרי שהייתי באומן, אני לא חושב שאפשר למנוע התקהלויות מהסוג הזה".
לפי הפאנג'ויה התעוררה סערה ציבורית גדולה, שהחלה עם פרסום מכתבה של ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס והתייחסותה לנושא. "לפאנג'ויה עתידים להגיע סטודנטים רבים מכל הארץ לכמה ימים של מסיבות, בהם אלפים שבאים במגע זה עם זה במסיבות שונות ללא שמירה על מסכה וריחוק חברתי", כתבה. "הסיכון להדבקה המונית גבוה, ואיתו גם הסיכון להמשך הפצה משמעותית של התחלואה במדינה עם חזרת הסטודנטים לבתיהם".
אלרעי פרייס הוסיפה אז כי "עמדת משרד הבריאות היא שכל אירוע של התקהלות בתו ירוק צריך להיות מוגבל ל-400 משתתפים בפנים או 500 משתתפים בחוץ". היא ציינה את ההתקהלויות שבהן לדבריה רמות הסיכון הן הגבוהות ביותר: אירוע תחום בזמן ומקום; אירוע שמתרחש בחלל סגור; מספר משתתפים גבוה; אירוע שבו לא ניתן לשמור על מסכה עקב אוכל ושתייה; צפיפות ותנועה המייצרים ריבוי מגעים הדוקים.
"לאירועי שמחה, מועדונים, דיסקוטקים ומסיבות המוניות יש סיכון מרבי להדבקה, גם אם נערכים בחוץ", כתבה. "גם בגל תחלואה זה, כמו גם בקודמיו, היו אירועים של הדבקות המוניות במסגרות אלו. כאשר מדובר באירועי מסיבות המוניות המתמשכים כמה ימים, כאשר המשתתפים עוברים ממסיבה למסיבה, לא מספיק להסתכל על כל מסיבה כזו כאירוע נפרד אלא לראות את כלל התמונה והסיכון הכרוך עמה. סיכון זה הוא גבוה מאוד מבחינה בריאותית ולא ניתן לאפשר את קיומו בצורה בטוחה".