כשבעה חודשים לאחר שנעקרו מביתם, בני משפחת גליל מהמושב שתולה שבגליל המערבי איבדו כעת את ביתם שנפגע מירי חיזבאללה אתמול (יום ד') לפנות ערב. אב המשפחה אליהו, שמשרת בכיתת הכוננות, היה בבית באותה העת כשהגיע לאסוף ציוד עבור ילדיו - ובנס הספיק לרוץ לממ"ד לפני שהטיל פגע והחריב את קומת המגורים העליונה במבנה.
תיעוד מהפגיעה בבית משפחת גליל בשתולה
"התפלאתי שעד יום הבית לא נפגע", סיפרה בכאב אשתו נתלי. "הבית של השכנים מימין חטף כבר פעמיים, הבית משמאל טיל אחד, ושני בתים מעלינו קיבלו גם טילים ששוגרו מלבנון, והגיע כנראה תורנו". לבני הזוג גליל חמישה ילדים. נתלי וילדיה גרים במלון "פלאזה" בנוף הגליל, אליו פונו עם רבים מבני המושב.
אליהו, הבעל, מבקר אחת לשבוע או שבועיים כשיוצא להתרעננות ממשימות ההגנה על היישוב המפונה שנמצא בקו הראשון ללבנון. מאז פתח חיזבאללה במתקפה על ישראל, נהרסו שבעה בתים בשתולה מירי ישיר של טילים ועוד כ-40 בתים נפגעו כתוצאה מפגיעות הדף מפעילות חיל האוויר העצימה, בתקיפת יעדי הטרור הסמוכים ליישוב מצידה הלבנוני של גדר הגבול.
היום הגיע אליהו אל החדר הקטן במלון שאליו נעקרו ילדיו ורעייתו, וסיפר להם על שאירע אמש. "הוא הגיע לבית רק לפחות מ-10 דקות, כדי להביא דברים שהיינו צריכים, וכשיצא החוצה שמע שריקה חלשה", תיארה נתלי. "הוא נשכב מיד על הרצפה וכעבור רגע, כשלא שמע פיצוץ, רץ ליתר בטחון אל הממ"ד. בדרך הוא שמע שריקה נוספת, חזקה יותר, והספיק להיכנס לממ"ד ולנעול את דלת ההדף כשהטיל פגע בבית והכול הזדעזע והתנפץ".
רגע לאחר מכן הספיק אליהו להתקשר ולעדכן שהכול בסדר איתו, ואז כעבור שלוש דקות פיצוץ נוסף הרעיד את הבית שלהם, כתוצאה מטיל שנורה לעבר בית השכנים.
לאחר הירי, חיזבאללה לקח אחריות על האירוע וטען כי הבית נורה בתגובה לירי של צה"ל על בתי אזרחים בלבנון, אך בהמשך שינה את טענתו וסיפר כי "היו בו כוחות צבא". נתלי אומרת: "הכול אצלם זה תעמולה של טרור. לחיזבאללה נוח להציג נרטיב שהם יורים על מבנים צבאיים, אבל בסוף הם ירו על בית אזרחי, שבו ילדיי גדלו, וכל זיכרונותיהם נמצאים בו".
בשל הסכנה לא הצליח אליהו בעלה לאמוד את הנזקים בבית, אך היא אומרת שלהבנתה כל הזכוכיות בבית התנפצו, המשקופים, הדלתות והרהיטים נעקרו ממקומם בקומה העליונה של הבית, שבה נמצאים המטבח, הסלון, חדר המשחקים ושניים מחדרי ילדי המשפחה.
בני הזוג בחרו שלא לשתף בתמונות ההרס. הם מסבירים: "אנחנו חושבים שפרסום תמונות ההרס זה פרס לאויב. הוא לא רוצה רק לפגוע בבית אלא לעורר טרור ולהפחיד. אנחנו חושבים שתמונות של נזק שהוא גורם ומבקש להכאיב לנו זה סוג של תמיכה בטרור, ולא נספק לו את הניצחון שביקש להשיג בפיגוע הטרור הזה".
בית המלון שבו נקלטו מתחילת המלחמה, הפך עבורם למקלט. "צוות העובדים במלון, ברובו הגדול, הם ערבים נוצרים ומוסלמים. נוצרה קרבה גדולה ומאוד אכפת להם מאיתנו", שיתפה נתלי. "הם רוצים שיהיה לנו טוב ודואגים לנו ומבינים עד כמה אנחנו מעריכים את עבודתם".
למרות התחושה הנעימה במקלט הזמני שאליו הועברו, גם היום שאלו ילדיהם של השניים, "מתי חוזרים הביתה?". נתלי מספרת: "כשבאנו לגור בשתולה ידענו תמיד שיש איום מלבנון וכעת הוא התממש והממשלה והצבא צריכים לכרות את האיום הזה. איפה המדינה ואיפה הממשלה בסיפור הזה? הרגילו את תושבי הדרום לחיות עם הירי כדבר שיש להתרגל אליו, ואנחנו לא מוכנים לזה.
"צריך להשמיד את התשתיות של האויב, לכבוש שטח ולעשות הכול כדי שלא נתרגל לירי. אני מקווה שהממשלה לא תכריח אותנו לחזור או תגרום לנו לנטוש ולעזוב. אם זו ממשלה שמאמינה ביישוב הארץ והספר, היא צריכה להבטיח לנו הגנה מינימלית. לא ייתכן שרק האמיצים יחזרו. גם ככה הגליל בסכנה ואנחנו מאבדים אותו, זה רק יוסיף את ההרס".
