"מלחמת העולם" על הנרטיב, תמיכת הממשל הבריטי, הפגנות הענק, חששות הקהילה היהודית - והילדות שבכו כשראו את דגלי פלסטין מהחלון בהפגנה מול הבית: שגרירת ישראל בבריטניה ציפי חוטובלי מדברת בריאיון אישי ל-ynet מלשכתה על המלחמה במבט מלונדון, ומבהירה כי המדינה שבה היא משמשת כשגרירה היא ידידת אמת.
ריאיון עם ציפי חוטובלי, שגרירת ישראל בלונדון
"ממשלת בריטניה עמדה לצידנו מהיום הראשון של המלחמה", אומרת השגרירה, "ראש הממשלה רישי סונאק הגיע לביקור בישראל, הוא היה מהמנהיגים הראשונים בעולם שהגיעו אלינו. גם שר החוץ הקודם הוא הראשון בתפקיד שהגיע לדרום, פגש את משפחות החטופים וגם את רחל אדרי. הייתה מעורבות בריטית מהיום הראשון, הם שלחו סיוע צבאי, גם כן ספינה של הצי המלכותי, ועזרה במודיעין. האמירה היא ברורה: ישראל חייבת לנצח את המלחמה הזאת, ובריטניה עומדת לצידנו".
מה לגבי ההפגנות הפרו-פלסטיניות עם מספרי הענק שבהן צפינו ברחובות לונדון?
"מבחינה מספרית, בהפגנה הגדולה ביותר השתתפו כחצי מיליון. יש בבריטניה ארבעה מיליון מוסלמים, אז לא מפתיע שיש אוכלוסייה כל כך גדולה שמפגינה, שאוטומטית חלק ממנה תופס את הצד הפרו-פלסטיני במצב של מלחמה. אבל אני יכולה לומר לך שיש כאן כ-60 מיליון אנשים שלא תומכים בכך, ואפילו רואים במצב איום על הערכים הבריטיים. בריטניה היא מדינה למודת טרור, שהתמודדה שנים עם הטרור של המחתרת האירית, אבל גם של טרור מוסלמי".
הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון. "יש כאן 60 מיליון שלא תומכים בכך"
(צילום: רויטרס)
אנחנו יודעים שהיו גם הפגנות מול הבית שלך כאן.
"כן. אני זוכרת שיום שישי אנחנו התארגנו לשבת, רציתי להדליק נרות שבת עם הבנות שלי, ופתאום ראיתי דגלי פלסטין מהחלון. המסגד הכי גדול בלונדון ממש קרוב לבית שלי, אז מתברר שפשוט הייתה קבוצה של אנשים שהלכה בתהלוכה מהמסגד לבית שלי. הבית היה נצור, פשוט כולו מוקף במפגינים. התקשרתי למישהו בכיר מאוד במשטרה ואמרתי לו - 'אנחנו לא מרגישים בטוחים'. הבנות שלי התחילו לבכות, הן הרגישו שחזור כלשהו של מה שקורה בישראל. הרגענו אותן, אמרנו להן שלא ידאגו, שהכול בסדר וששומרים עלינו. מאז זה נמשך, בכל יום שישי יש הפגנה. זה נוכח מאוד, וזה קשה.
"אני יכולה להגיד לך שבשכונה שאני גרה בה יש יהודים שהורידו מזוזות מהבתים משום שהם מפחדים מגילויי האנטישמיות. יש הרבה דיונים של אנשים שלא רוצים ללכת עם כיפה ברחוב. אלה דברים שאסור שאירופה תשתוק מולם. את יודעת, בריטניה מרגישה את עצמה מגנה מאוד על זכויות יהודים, והממשלה כל הזמן מתבטאת נגד אנטישמיות, אבל בסוף אם יהודי מפחד זאת בעיה".
"יהודים הורידו מזוזות משום שהם מפחדים מגילויי האנטישמיות. יש הרבה דיונים של אנשים שלא רוצים ללכת עם כיפה ברחוב. אלה דברים שאסור שאירופה תשתוק מולם. בריטניה מרגישה את עצמה מגנה מאוד על זכויות יהודים, והממשלה כל הזמן מתבטאת נגד אנטישמיות, אבל בסוף אם יהודי מפחד - זאת בעיה"
היו ימים שבהם הבנות לא הלכו לבית ספר?
"כן, בתחילת המלחמה היו ימים שהן לא הלכו לבית ספר, זו הייתה בעיה. יש כאן קהילה יהודית שבפעם הראשונה, מזה שנים, באמת מרגישה שהיא לא יכולה לזקוף את הראש כיהודים גאים, להסתובב בלונדון, כי מרגישים שהאנטישמיות נמצאת בממדים מפחידים".
הקרב על הנרטיב
קרב ההסברה הוא חזית שנייה, אומרת השגרירה חוטובלי, ומסבירה: "החזית הראשונה היא המדינית. העבודה שלי היא לבנות מערכות יחסים עם הממשלה הבריטית ועם הקבינט, ולשמחתי הרבה יש כאן קבינט אוהד. שר הביטחון הבריטי, שהוא שר ההגנה, דיבר בימים הראשונים על כך שבריטניה נלחמה בנאצים והיא יודעת מה זה להילחם ברוע המוחלט. הדברים האלה מחלחלים ויורדים בסופו של דבר לרחוב. לפי סקרים, רוב הציבור הבריטי הוא לא פרו-פלסטיני, כ-80% בקרב המפלגה השמרנית תומכים בישראל. בקרב מצביעי הלייבור זה יותר מורכב, אבל עדיין יש רוב שהוא תומך בישראל".
ביקור ההזדהות של ראש הממשלה הבריטי בארץ
(צילום: עידו ארז)
חוטובלי, שמכהנת כשגרירת ישראל בבריטניה מאוקטובר 2020, עסוקה כמו אנשי ציבור רבים בהסברה מאז 7 באוקטובר. "יש מלחמת עולם על הנרטיב", היא אומרת, ומספרת על עשייתה: ריאיונות לכלי התקשורת המקומיים המצוטטים בעולם, כמו הטיימס, הטלגרף והאקונומיסט, ובי.בי.סי, "שמיותר לציין שמתנהלת בו מלחמת עולם על הנרטיב", אירוח בכירים בריטים בארץ כמו שר החוץ לשעבר ג'יימס קלברלי, שר החוץ הנכנס דיוויד קמרון ויו"ר הפרלמנט הבריטי לינדסי הויל, אירוח משלחות של משפחות חטופים ועוד.
הריאיון עם חוטובלי מתקיים במסגרת משלחת של משפחות חטופים ונרצחים בלונדון ובמנצ'סטר, בארגונם של ארגון גשר, שגרירות ישראל ובנק יהב, במסגרת הגעתן של משלחות רבות שהיא מארחת. רגע קשה במיוחד שהיא מציינת אירע במשלחת נוספת, שבמסגרתה אימהות לילדים חטופים ביקרה בשגרירות.
"ישבנו בחדר עם שרת הכלכלה הבריטית, אחת הבכירות במפלגה השמרנית", מספרת השגרירה, "אחרי כל משפט שני כולם בכו בחדר. היא בכתה, אנחנו בכינו, האימהות בכו. המשפט שבאמת גרם לי לבכות היה של אחת האימהות, שאמרה בפשטות כזאת, 'אני רק מתגעגעת להכין להם חביתה'. אין אמא ישראלית שלא הכינה חביתה לילדים שלה, אפילו אנחנו הלא בשלניות יודעות להכין חביתה. הרגע הזה, שבו מטלות היומיום הופכות להיות משהו נשגב כזה, הוא קשה מנשוא. אף אחד לא מסתכל על הילדים שלו היום אותו דבר".
מה יש לך לומר לישראלים, וגם ליהודים כאן שחוששים?
"אני רוצה להעביר מסר אחד לישראלים, שלדעתי הם לא יודעים כמה בריטניה היא בעלת ברית קרובה וחזקה של ישראל. שיידעו שיש לנו חברה. הדבר השני שאני רוצה לומר הוא שכשלא בטוח בישראל, לא בטוח בעולם. יש לנו מלחמה שעל אף שהיא לוקלית מאוד, היא גם גלובאלית, ואנחנו החזית שלה. יש לנו אחריות מאוד גדולה לנצח, ואנחנו כל כך מאוחדים, וכל כך מאמינים בצדקת הדרך. אנחנו ננצח, ובגדול".
