סגן ראש מח"ש עו"ד משה סעדה הגיש הבוקר (שני) כתב תביעה מפורט בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים נגד ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם ופרלקיט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן. סעדה טוען להתעמרות בעבודה ומציין בתביעתו שלל מקרים נפיצים לכאורה שנחקרו במהלך השנים האחרונות במח"ש כמו פרשת אום אל-חיראן, אסון מירון, ופרשת מותו של אהוביה סנדק. סעדה גורס כי בכל המקרים הנ"ל נעשו "זיהומי חקירה".
בכתב התביעה מציין סעדה כי "במקביל למסע ההתעמרות (בסעדה - א.ב.ק) המכוון בשומר הסף, סורסה המחלקה לחקירות שוטרים והוחלשה והתובע נאלץ לראות בעיניים כלות כיצד ההתנהלות המקצועית משתבשת, סדרי העבודה מתקלקלים, האתוס המקצועי שטופח במשך חצי יובל מתרסק והמחלקה הופכת מיחידה מבצעית החותרת למגע ומצויה בליבת העשייה, בלא שאנשיה חוששים לחתור למגע ובמקרים מתאימים אף לחקור בכירים בצמרת המשטרה, לגוף נרפה וחסר ביטחון".
לדבריו, הפגיעה הקשה במח"ש ובשומר הסף הבכיר בדמותו של התובע, סגן מנהל המחלקה, נעשתה בכוונת מכוון מצד גורמים בעלי עניין בצמרת הפרקליטות, אשר ביקשו לשלב ידיים עם צמרת המשטרה על רקע חקירת תיקי ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, וזאת גם במחיר של "עיוות דין, פגיעה בנפגעי עבירה וכן ופגיעה קשה במח"ש כיחידה, בערכיה ובאנשיה".
סעדה טוען כי פרקליט המדינה דאז שי ניצן ניסה להבטיח "כמעט בכל מחיר" שיתוף פעולה הדוק עם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, שהגיע למשטרה משורות השב"כ, וראה מהרגע הראשון במח"ש "ארגון עוין" שיש לרסנו.
סגן ראש מח"ש מספר על רצף החקירות שניהל נגד קצינים רבים בצמרת המשטרה וכותב "במהלך השנים 2017-2015 נחקרו במח"ש קצינים רבים במשטרת ישראל, ובכללם מספר ניצבים. באותה תקופה על מנת להבטיח 'שקט תעשייתי' במערכת, הופעלו לחצים על הנהלת מח"ש מצד עו"ד ניצן, ובכלל זה בעניינם של סמפכ"ל המשטרה ניסים מור, ניצב (בדימוס) חגי דותן, בחקירת פרשת ריטמן (בין היתר ביחס לחקירתו כעד של המפכ"ל דאז דנינו - א.ב.ק) ובחקירת עו"ד רונאל פישר ועו"ד רות דוד, וכן בפרשיות נוספות".
לדבריו, "מדובר בלחצים פסולים שתכליתם הייתה למנוע ככל הניתן מבוכה במשטרת ישראל ובמערכת". הוא מציין כי "מול אותם לחצים פסולים עמדה הנהלת מח"ש דאז כחומה בצורה על מנת למנוע השפעה זרה באותן חקירות ולהבטיח את השוויון בפני החוק. עו"ד ניצן בחר פעל כפי כפעל כדבריו, בשל 'אינטרסים של מדינה'... כדי לא לעשות טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק... ודי לחכימא ברמיזא".
פרשת ניצב ריטמן
בשלהי שנת 2015, במקביל למינויו של המפכ"ל דאז רוני אלשיך, התנהלה במח"ש חקירה פלילית נגד ראש להב 433, ניצב רוני ריטמן, וזאת בעקבות מידע שהתקבל במח"ש על אודות חשד שביצע הטרדה מינית וניסה לבצע מעשה מגונה בכוח בקצינה ששירתה תחת פיקודו.
"בתום חקירה מהירה וממצה, מצאה מח"ש כי קיים סיכוי סביר להרשעתו של ניצב ריטמן", מציין סעדה. "מרבית הגורמים המקצועיים סברו שיש מספיק ראיות להוכחת האשמה. למרות זאת, ניכר היה חוסר רצון מובהק מצד עו"ד ניצן והיועמ"ש ויינשטיין לקבל את המלצת מח"ש לזמן את ניצב ריטמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום, כפי שהיה נהוג במקרים דומים בעבר וכפי שמח"ש המליצה".
8 צפייה בגלריה
"מח"ש גילתה על ההחלטה לסגור את התיק דרך התקשורת". ניצב רוני ריטמן
(צילום: צביקה טישלר)
ההערכה המקצועית הכללית הייתה שככל שניצב ריטמן יפרוש מתפקידו, הדבר יפחית במידה רבה את עוצמת העניין הציבורי הכרוך בצורך למצות עמו את הדין בהליך פלילי, וניתן יהיה להסתפק בהפסקת שירותו של הקצין, בדיוק כפי שנעשה בעניינם של קציני משטרה בכירים נוספים בעבר בנסיבות דומות. זמן קצר לאחר מיכן, הופתעו במח"ש לגלות דרך פרסום בתקשורת, כי בניגוד מוחלט לסיכום הישיבה, ומבלי לשתפם במהפך שחל בתהליך קבלת ההחלטות, בכוונת היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, בהמלצת פרקליט המדינה דאז, ניצן, לסגור את התיק בלא לקיים קודם לכן את המהלך עליו סוכם.
"ניסיונו של מנהל מח"ש דאז לבלום את המהלך המפתיע לא צלח וכך, ימים ספורים אחרי סגירת התיק בהמלצת עו"ד ניצן, החזיר המפכ"ל אלשיך את ניצב ריטמן לשורות המשטרה, לתפקידו הבכיר והרגיש כראש להב 433, כאילו לא היו דברים מעולם", כותב סעדה.
פרשת אום אל-חיראן: "תיכנס בסעדה"
בשלב מוקדם מאוד לאחר האירוע, שבו נהרגו המורה יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי, הכריז המפכ"ל אלשיך בפני התקשורת, כי מדובר ב"אירוע טרור על רקע לאומני בחסות דאעש", שנוטרל על ידי משטרת ישראל. בסמוך לאחר מכן, הפיצה דוברת משטרת ישראל ביוזמתה את סרטון האירוע שצולם על ידי מסוק משטרתי, ממנו עלו סימני שאלה רבים ביחס להתרחשות וביחס לטענת המפכ"ל דאז כי מדובר ב"פיגוע".
פרסום סרטון זה הוביל לפתיחת חקירת מח"ש, בתיאום מלא עם פרקליט המדינה דאז והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. "בלשון המעטה", אומר סעדה, "ייאמר, כי משטרת ישראל והעומד בראשה לא שיתפו פעולה עם החקירה שניהלה מח"ש על אודות האירוע. במהלך החקירה הופעלו על מח"ש לחצים מצד המפכ"ל אלשיך, והחקירה אף שובשה, בין היתר, ישירות על ידי אלשיך עצמו". הוא טען: "חוות דעת זו, שהוגשה לפרקליט המדינה ניצן, מעולם לא ראתה אור, והדברים החמורים שהוצפו בה מעולם לא זכו לטיפול של ממש!".
סעדה מוסיף בכתב התביעה: "הדברים הגיעו לשיא כאשר עוזר המפכ"ל דאז, נצ"מ עפר שומר, שלח בשגגה לתובע, הודעה שנשלחה אליו ככל הנראה מהמפכ"ל דאז, בה האחרון מורה לו: 'תיכנס בסעדה'". עוד כותב סעדה כי "פרט לניסיון להטיל אימה על חוקריו, המפכ"ל אלשיך שיבש את חקירת אום אל-חיראן שעה שבמהלך תדרוך משטרתי בנוגע לתיקי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, הוא בחר בד בבד לתדרך גם בנושא ההתרחשות באום אל-חיראן, שהייתה אותה עת בראשיתה של בדיקה וחקירה".
הוא טען: "בתדרוך זה חשף המפכ"ל, במתכוון או ברשלנות חמורה, פרטים רגישים ומוכמנים מגרסת השוטרים, שהיו באותה תקופה תחת חקירה. בחומר הראיות בתיק זה יש יותר מיסוד סביר לחשד כי כתוצאה מתדרוך פומבי זה, למדו השוטרים על פרטים מגרסת מי מחבריהם ואימצו חלקים מהגרסה שהדליף אלשיך, תוך שהם סוטים מגרסתם הקודמת".
פרשת סלומון טקה: "התובע מודר"
סעדה גם חושף בתביעתו את השתלשלות האירועים במח"ש עם תחילת התקרית הקשה שבה נהרג סלומון טקה מירי שוטר בחיפה. הוא טען כי מודר בגלל שבתקופה האמורה מנהלת מח"ש שהתה בחו"ל והתובע היה אמור לשמש כממלא מקומה. מיד עם קרות האירוע ולאחר שהתובע הבין את רגישות העניין, הורה סעדה לראש הזרוע וקצין אח"מ שהיו בחופשה באילת לחבור לצוות ולטפל באירוע.
בניגוד להנחיית התובע ומבלי שמנהלת מח"ש יידעה אותו, הורתה מנהלת מח"ש לשניים להמשיך את החופשה. מיד עם חזרתה של מנהלת מח"ש ארצה, התקיימו ישיבות במח"ש ובפרקליטות המדינה והתובע לא זומן לאף אחת מהישיבות. יצוין, כי במהלך החקירה האמורה, פנה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לתובע וביקש ממנו לעדכן אותו בדבר סטטוס הטיפול בתיק. התובע מסר לו כי הוא "מנוטרל מהחקירה", וכי מנהלת מח"ש ביטלה את החלטותיו מבלי שהיא מיידעת אותו על כך.
אסון מירון: בר מנחם סירבה שישתתף בחקירה
גם באסון בהר מירון, שבו נהרגו 44 בני אדם בהילולה, טוען סעדה כי מודר מהחקירה. בערב האירוע שיגר מסרונים למשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר בהם ביקש להשתתף בחקירה "חרף המחלוקות אותן מניח בצד".
הוא כתב ללמברג: "היי! עכשיו נודע לי דרך התקשורת שאנחנו חוקרים את האסון הכבד במירון. לנוכח חשיבות הלאומית של האירוע, על סמך הנסיון המקצועי שלי כמי שליווה את אירועי אוקטובר 2000 ואסון הכרמל, אני מבקש לקחת חלק ולסייע". למרות זאת, טוען סעדה, בר מנחם מידרה אותו גם מהחקירה הזו.
מותו של אהוביה סנדק: השוטרים לא נחקרו מיד, החקירה שובשה
כזכור, לפני עשרה חודשים נהרג הנער אהוביה סנדק בהתהפכות רכבו לאחר מרדף של כוח משטרה בבנימין. מאז ועד היום החקירה מתנהלת, אך אין החלטה בתיק. סעדה לטענתו מודר גם מהחקירה הזו ממש בתחילתה. כעת הוא טוען כי היא זוהמה. "העובדה שהשוטרים לא נחקרו מיד לאחר התאונה ולא נלקחו הטלפונים שלהם גרמה לשיבוש החקירה ולעובדה שיהיה קשה להגיע לחקר האמת בפרשה", מציין.
8 צפייה בגלריה
השוטרים לא נחקרו מיד, עדיין לא התקבלה החלטה. חקירת מותו של סנדק זוהמה?
(צילום: דוברות איחוד הצלה, באדיבות המשפחה)
מחדלי החקירה נחשפו לראשונה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". באחד המחדלים, טוען סעדה: "המשטרה ניסתה לתפוס המצלמות שתיעדו את הזירה ובכך פגעה ביכולת מח"ש להציג בחקירה מיצג בפני החשודים כי בידנו תיעוד של האירוע".
בנוסף נחשף כי ההחלטה על הקמת צוות חקירה מיוחד המורכב מהמשטרה ומפרקליטות מחוז ירושלים הייתה של המשנה לפרקליט המדינה בעצמו. מומי למברגר כתב במסמך פנימי כי ההחלטה "נסמכה על אנשי הפרקליטות ואנשי מח"ש שטענו כי זו הדרך הטובה ביותר להגיע לחקר האמת". למעשה, לאורך כל התביעה מציג סעדה עדויות לכאורה על התעמרות מידור והשפלה שחווה במהלך עבודתו במח"ש.
