רב, מוהל, משפטן ובקרוב גם שר ב-200% משרה: מפלגת ש"ס הכריזה שלשום (שני) על ח"כ משה ארבל כמחליפו של היו"ר אריה דרעי במשרדי הבריאות והפנים. מינויו של השר המיועד, ייכנס לתוקף כשלושה חודשים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לפטר את דרעי מתפקידים אלו, בעקבות פסיקת בג"ץ, שפסל אותו מלכהן כשר, ולאחר שהחקיקה שנועדה לעקוף את הפסיקה ולהכשיר את מינויו מחדש הושהתה. המינוי יהפוך את ארבל, אחד מהחברים הצעירים ביותר במפלגה, לאחד האנשים החזקים בה ומהבכירים סביב שולחן הממשלה.
ארבל, עוד לא בן 40, סומן בשנים האחרונות כאחד הכוחות העולים בש"ס ומהכוכבים הבולטים בה, שעתיד מזהיר לפניו. אל עמדת המפתח אליה ייכנס בקרוב הוא מזנק מהמקום השישי ברשימת נציגי המפלגה ולאחר ארבע שנים בלבד בכנסת, כשהוא מדלג על פני ותיקים ומנוסים ממנו, בהם גם פטרונים פוליטים שלו מן העבר.
ארבל, עורך דין במקצועו ודוקטורנט למשפטים באוניברסיטת רייכמן, החל את פעילותו הציבורית ברמה הארצית לפני כעשור, אבל למעשה גדל והתחנך לכך באופן טבעי מילדותו. אביו, רחמים ארבל, היה פעיל ועסקן בולט מטעם ש"ס בפתח תקווה, ובין היתר שימש כמנהל האגף לתרבות תורנית בה וכממלא מקום יו"ר המועצה הדתית המקומית.
המשפחה, שהייתה בעבר דתית, הצטרפה לעולם החרדי עם השנים, ומשה עצמו, הרביעי מתוך שבעה ילדים, למד במוסדות חרדיים מגיל היסודי ועד העל-תיכוני. בגיל 19 התחתן, ולאחר כמה שנים כאברך כולל הוסמך לרבנות ולערוך ברית מילה. בהמשך התגייס לצבא לשירות בפיקוד העורף, השלים השכלה, פנה ללימודי משפטים והוא בוגר שני תארים בהצטיינות. במקביל לעבודתו כעו"ד משמש שר הבריאות והפנים המיועד גם כרב קהילה בפתח תקווה, ועד שנבחר לכנסת עמל על התואר השלישי שלו, שנכנס בינתיים להקפאה.
בתקופת כהונתה של הכנסת ה-19 (2015-2013) נכנס ארבל לראשונה באופן רשמי לפוליטיקה, כיועץ המשפטי של סיעת ש"ס וכיועץ של ח"כ יואב בן צור לענייני חקיקה. בהמשך מינה אותו יו"ר התנועה דרעי לממונה על התיאום בין משרדי הפנים ופיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שבהם כיהן, לבין משרדי ממשלה אחרים, וכן לראש המטה שלו. כך, הפך ארבל לאחד מהאנשים הקרובים ביותר לדרעי.
כעבור שלוש שנים חש מיצוי, ורגע לפני שחזר לשוק הפרטי כדי לעסוק בתחום המשפטים, קיבל הצעה להשתבץ במקום השביעי והריאלי ברשימת המפלגה ובסופו של נשאר בש"ס. הוא כיהן מטעמה גם כחבר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 וכסגן יו"ר הוועדה.
מקורבים לארבל מספרים כי אין לו שאיפות פוליטיות גדולות, וחלומו הוא בכלל להתמנות ביום מן הימים לשופט. בנוסף לעבודתו כעו"ד וללימודי התואר השלישי, ניתן למצוא רמזים לזיקתו המובהקת לעולם המשפט בכלל ולמשיכתו לאולמות הדיונים בפרט, בבחירתו להתמחות בתחום זה דווקא בבית משפט השלום ברמלה וכן בשירות המילואים שלו כתובע בפרקליטות הצבאית.
גם בעשייה הפוליטית והפרלמנטרית בולט ח"כ ארבל בתחום המשפטי. כך, למשל, הוא נחשב ל"מוח המשפטי" של ש"ס, על אף ריבוי עורכי הדין בסיעה, וככזה היה זה שיזם את ההצעות לשינוי חוק יסוד: הממשלה באופן שיכשיר את מינוי דרעי לשר.
בנוסף, מזוהה ארבל במיוחד עם המאבק החברתי להגנה על זכויותיהם של עצירים, שבמסגרתו ערך סיורי שטח וביקורי פתע בבתי משפט כדי להבטיח שהן נשמרות. הוא זכה על כך להערכה רבה גם מיריביו הפוליטים וגם לשיתופי פעולה עימם. אחד מהישגים הבולטים בנושא זה היה אישור החוק שיזם יחד עם ח"כ גבי לסקי (מרצ) הקובע כי חובה ליידע שופטים על כבילתם באזיקים של עצירים המובאים בפניהם לשם ביקורת ומניעת איזוק שלא לצורך.
ככלל, נחשב השר המיועד לאחת הדמויות הפחות סקטוריאליות בש"ס, למרות אופייה החרדי המובהק, ככל הנראה בזכות הרקע האישי והמשפחתי שלו. ארבל לא מרבה לעסוק בסוגיות הנוגעות ליחסי דת ומדינה, החשובות למפלגתו אלא אם ניצבים בפניה אתגרים משפטיים מיוחדים. כל אלו תרמו ליכולתו ליצור חיבורים אישיים ופוליטיים לא צפויים.
יו"ר ש"ס דרעי נוטה לטפח כוחות צעירים עולים מהזירה המקומית ולשלבם במפלגה הארצית, אך בכל הקשור לחלוקת התפקידים בממשלה הוא דואג בדרך כלל ליטול לעצמו את התיקים הבכירים, לעיתים שניים ואף שלושה יחד, ולחלק לחבריו רק את הבינוניים והקטנים. מדובר ככל הנראה בהפקת לקחים מאירוע אלי ישי, שקיבל לידיו את ראשות המפלגה כפיקדון בזמן שדרעי שהה במאסר וסירב לפנות את הכיסא לאחר שחרורו מהכלא.
בקדנציה הנוכחית זכתה אותה שיטת חלוקה לביקורת ציבורית, כשדרעי לקח לידיו את שני המשרדים החשובים, הבריאות והפנים, בעוד שבמשרד הרווחה, הזוטר יחסית, מכהנים יחד שני שרים ממפלגתו, יעקב מרגי ויואב בן צור. גם לאחר שנמנע מדרעי לכהן בתפקיד, יישאר התיק כפול ויימסר ליורשו הזמני כמקשה אחת, כדי שבעתיד, עם תיקון החקיקה והחזרה לשולחן הממשלה, לא יהיה צורך להרכיב אותו שוב ולעורר מחדש את הביקורת.
העובדה כי מול משה ארבל נוהג כעת דרעי באדיבות ובוחר בו כמי שייכנס לנעליו ויהפוך בין-רגע מחבר כנסת "פשוט" לגורם בכיר ודומיננטי בממשלה מעידה על יחסי האמון המצוינים ששוררים ביניהם. ארבל אינו מאיים על פטרונו, משום ששאיפותיו וחלומותיו, כאמור, הם מחוץ לפוליטיקה - והוא ממש לא זנח אותם, לכל היותר השהה. "התכנית שלי הייתה להתמקד בעולם המשפטי", אמר לביטאון ש"ס, "הדרך", עם שילובו ברשימת המפלגה לכנסת ב-2019, "אבל התכניות נדחו".