יום אחרי החילוץ הדרמטי מקרון הרכבל שאחד מכבליו נקרע בצפון פקיסטן, הילדים ששהו בו במשך 16 שעות רצופות החלו הבוקר (יום ד') לספר על רגעי החרדה שעברו עליהם. "שמעתי בעבר סיפורים על ניסים, אבל הפעם ראיתי חילוץ פלאי מתרחש לנגד עיניי", סיפר אוסמה שריף בן ה-15, אחד מששת התלמידים שמצאו עצמם לכודים בקרון התלוי יחד עם שני מבוגרים שליוו אותם. הוא סיפר כי הוא וחבריו הביטו שוב ושוב למוות בעיניים במהלך הדרמה.
דרמת הרכבל, נזכיר, החלה אתמול ב-7:00 בבוקר לפי שעון פקיסטן (5:00 שעון ישראל): שני מבוגרים ושישה ילדים בני 10 עד 16, שעלו לרכבל כדי להגיע לבית הספר, מצאו עצמם תקועים בגובה של כ-300 מטרים באמצעו של עמק, אחרי שאחד הכבלים שהחזיקו את הקרון נקרע, והוא נותר תלוי על הכבל השני בלבד. באזורים הרריים בצפון פקיסטן משמשים רכבלים אמצעי תחבורה נפוץ, המקצר את הדרך ממקום למקום וחוסך סכנות הכרוכות בנסיעה בדרכים. באזור שבו אירעה הדרמה אתמול, רכבלים מסוג זה הם הדרך היחידה להגיע מכפרים מבודדים לבית הספר או למקום העבודה.
כשהכבל נקרע אתמול, במהלך נסיעתו החמישית של הקרון באותו הבוקר, שלפו כמה מהנוסעים את הטלפונים שלהם והתקשרו לקרובי משפחתם, אבל העזרה שאלה הזעיקו החלה להגיע רק בחלוף שש שעות. משעות הצהריים ניסה חיל האוויר הפקיסטני, באמצעות מסוקים וחבלים, לחלץ את הנוסעים מהקרון, ואחרי כמה ניסיונות כושלים הצליח לשלוף ממנו ילד אחד, הקטן ביותר. המבצע האווירי היה מסובך למדי, משום שבעמק שבו נתקע הרכבל נישבו רוחות עזות, והרוח שיצרו המסוקים המתקרבים לקרון איימה להחליש עוד יותר את הכבל האחרון שהחזיק אותו.
אחרי השקיעה בוטל מבצע החילוץ האווירי, משום שלמסוקים אסור לטוס שם בחשכה, אבל החילוץ נמשך מהקרקע בעזרת כיסא-רכבל מאולתר שנבנה ממסגרת עץ של מיטה ומחבלים. הוא שימש כמעין מכשיר אומגה וקורב אל הקרון התקוע בעזרת הכבל האחד שלא נקרע. ב-23:00 בלילה (21:00 שעון ישראל) הוצאו מהקרון הנוסעים האחרונים, שני המבוגרים, והחילוץ הושלם לקול קריאות "אללהו אכבר" מהקרקע.
המתנדב שעלה לאומגה והפך לגיבור לאומי
הנער אוסמה בן ה-15 סיפר שעלה לרכבל עם חבריו כדי להגיע מכפרו לבית הספר, שם היה אמור לקבל את תוצאות מבחן סיום השנה שלו. "פתאום הרגשנו רעידה, הכול היה כל כך פתאומי שחשבנו שכולנו הולכים למות", אמר. הוא סיפר שלחלק מהילדים ולשני המבוגרים היו טלפונים, והם החלו להתקשר לקרוביהם. הורים מבוהלים ניסו להרגיע את הילדים שהיו בקרון: "הם אמרו לנו 'אל תדאגו, העזרה בדרך'". אחרי כמה שעות ראו הנוסעים מסוק, ובשלב מסוים חייל קומנדו התקרב מאוד אל הקרון בעזרת חבל, אבל זרמי האוויר שיצרו להבי המסק סיכנו את הכבל הנותר, והוא נאלץ להתרחק.
"בכינו, היו לנו דמעות בעיניים", סיפר אוסמה, "פחדנו שהקרון יקרוס לנהר מתחת". בסופו של דבר הצליח חייל לשלוף בעזרת המסוק את הילד הקטן ביותר, ובכיסא-הרכבל המאולתר שנבנה הועברו לנוסעים הנותרים מים ומזון. בהמשך הושלם בעזרתו החילוץ. היום כבר החלו הרשויות במאמצים לתיקון הכבל הקרוע.
עטא אוללה שאה, תלמיד נוסף שהיה בקרון אתמול, הסביר שקרונות הרכבל הם הדרך היחידה של התושבים להגיע לעבודה ולבתי הספר באזור שבו הוא גר. "כשאני חושב על האפשרות לעלות שוב לרכבל אני פוחד, אבל אין לי אפשרות אחרת. אחזור לבית הספר כשיסיימו לתקן אותו". ל-BBC סיפר עטא אוללה: "כשהקרון היה במחצית הדרך הכבל נקרע, והוא היטלטל תלוי, הייתי מבועת. חשבתי שזה היום האחרון בחיי, ושהכול נגמר מבחינתי. אלוהים נתן לי חיים שניים".
ראש הממשלה הזמני של פקיסטן, אנאוור אול-חאק קקאר, כינה אמש את המחלצים "גיבורי האומה": "עבודת צוות נהדרת של הצבא, כוחות ההצלה, פקידי הממשל המקומי והתושבים באזור", צייץ. מי שהפך לגיבור לאומי של ממש הוא סאהיב חאן, שעובד עבור חברה המתמחה בחילוץ כלי רכב וגופות מנהרות ועמקים באזורי השבטים של פקיסטן. הוא התנדב להיות זה שינסה להגיע אל הנוסעים התקועים באמצעות מתקן אומגה, ולבסוף גם הצליח במשימה.
רכבלים הם כאמור אמצעי תחבורה נפוץ מאוד בפקיסטן, אך כמו תשתיות אחרות במדינה הם סובלים לא פעם מתחזוקה לקויה ומתנאי בטיחות ירודים. אסונות כבר אירעו בהם בעבר. בשנת 2017 למשל נהרגו 10 בני אדם כשקרון רכבל נפל מגובה מאות מטרים לעמק במוּרה, אזור נופש פופולרי בהרים, אחרי שכבל שהחזיק אותו נקרע.