לפיד וביידן חותמים על "הצהרת ירושלים"
(צילום: לע"מ)
ביקור הנשיא ביידן בישראל לא הביא להתקרבות משמעותית בין עמדות ארה"ב וישראל בנושא האיראני, מעבר למה שכבר היה מוסכם וידוע לפני הביקור. ביידן וצוותו עדיין אינם רוצים להעלות את האופציה הצבאית חזרה על השולחן. ארה"ב גם לא מוכנה לקבוע תאריך סיום למאמצים הדיפלומטיים להשגת הסכם גרעין מחודש עם איראן.
התחום היחיד שבו חלה תזוזה משמעותית הוא סיוע כספי ושיתוף פעולה טכנולוגי ומדעי בתחום מערכות הנשק ההגנתיות, וכנראה גם מערכות נשק התקפיות מסוימות שממשל ביידן מוכן לקדם יחד עם ישראל תחת הכותרת "לסייע לישראל להגן על עצמה בעצמה".
כבר לא מדובר רק בסיוע כספי לרכש מיירטים לכיפת ברזל ולפיתוח יירוט בלייזר רב-עוצמה מהקרקע, מהאוויר ומהים. ה"מתנה" שהביא איתו האורח הייתה הסכמה מסויגת - שעדיין צריך לגבש אותה לפרטי פרטים - לתת לישראל נשק התקפי או לסייע לה לפתח יחד עם ארה"ב נשק כזה, שייתן תוקף לאמירה המשותפת לשתי המדינות: "לא ניתן שלאיראן יהיה נשק גרעיני".
בכל שאר הנושאים האמריקנים לא שינו את עמדתם, אף שלפיד, גנץ וצוותיהם לחצו לתשובות מעשיות מגובות בלוח זמנים לשאלות שמטרידות את ישראל בהקשר האיראני.
בשיחות פרטיות הסבירו אנשי צוותו של ביידן עוד לפני הביקור שהם אינם רוצים שהנשיא יתבזה כמו אובמה בשעתו, שאיים לתקוף ולהעניש את סוריה אם תפעיל נשק כימי נגד אזרחיה, ב-2013
הישראלים השתמשו בשיחות היום בשיטת "מקרים ותגובות" שנהוגה בצה"ל בתדריכים לפני מבצעים. הנשיא האמריקני וצוותו נשאלו עד מתי תהיו מוכנים לתת לאיראנים למשוך את המו"מ ובחסותו להתקדם בהעשרת האורניום למעמד של מדינה סף-גרעינית מלאה? התשובה האמריקנית: איננו מוכנים להתחייב ל"דדליין" קשיח ואנחנו עדיין מחויבים להתקדם בערוץ הדיפלומטי.
הישראלים אמרו: איראן לא תתפשר אם לא יהיה עליה איום צבאי אמין. האמריקנים ענו: איננו מוכנים להעלות בחזרה את האיום הצבאי הישיר על השולחן בהקשר האיראני. בשיחות פרטיות הסבירו אנשי צוותו של ביידן עוד לפני הביקור שהם אינם רוצים שהנשיא יתבזה כמו הנשיא אובמה בשעתו, שאיים לתקוף ולהעניש את סוריה אם תפעיל נשק כימי נגד אזרחיה, ב-2013. נזכיר - נשיא סוריה אסד הפעיל נשק כימי ואובמה סירב לתת את הפקודה למטוסי ההפצצה והקרב האמריקנים לצאת לדרך, ומה שגרוע יותר, אובמה נתן לפוטין להציל אותו מהביזיון; פוטין הוא שפירק את סוריה מהנשק הכימי כשאובמה השתפן ולא עמד במילתו.
פאנל אולפן ynet: פגישת הרצוג-ביידן בבית הנשיא
אנשי ממשל ביידן אומרים: מבחינתנו, אידיאולוגית, האופציה הצבאית היא האמצעי האחרון. הנשיא גם אמר את זה בצורה מפורשת בריאיון ליונית לוי. אוקיי, אמרו הישראלים, מהו אותו "מוצא אחרון"? מתי ובאילו תנאים תגיעו למסקנה שהגיע הרגע שבו אין ברירה אחרת אלא לשים את האופציה הצבאית על השולחן ולהשתמש בה אם צריך?
האמריקנים סירבו להתחייב, אף שהישראלים שאלו ספציפית והציגו אפשרויות: האם הרגע הזה יגיע כשלאיראן יהיה מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה לשלוש-ארבע-חמש פצצות? או כאשר איראן כבר תצליח לפתח ולבנות מתקן נפץ ולמזער אותו כדי שאפשר יהיה להרכיבו כראש קרב על טיל שמכוון לישראל? או שמא זה יהיה כשאיראן תעשה ניסוי גרעיני ראשון? האמריקנים לא היו מוכנים לתת תשובה ברורה ולתאם עם ישראל.
ביידן ביקש מפורשות מלפיד בשיחתם היום להימנע מהפתעות, ואז יהיה נוח יותר לארה"ב לשתף פעולה עם ישראל גם בנושאים ביטחוניים טכנולוגיים שאינם רק הגנתיים
5 צפייה בגלריה
ביידן, היום בירושלים. לא רוצה להתחייב כשלא ברור מה האופק הפוליטי בישראל
(צילום: רויטרס)
ממשל ביידן מרגיש בנוח עם הממשלה הנוכחית ובעיקר עם ראש הממשלה לפיד ועם שר הביטחון גנץ. החשש האמריקני, שהיה נוכח תמיד בתקופת נתניהו, הוא שישראל תפתיע אותה. החשש הזה היה חזק במיוחד בשנים 2012-2010 כשנתניהו היה ראש ממשלה ואהוד ברק שר הביטחון. כעת, עם הצמד לפיד-גנץ, האמריקנים יודעים שישראל לא תפתיע אותם. אולם ביידן ביקש מפורשות מלפיד בשיחתם היום להימנע מהפתעות, ואז יהיה נוח יותר לארה"ב לשתף פעולה עם ישראל גם בנושאים ביטחוניים טכנולוגיים שאינם רק הגנתיים.
הישראלים ביקשו לדעת - אם לא יושג הסכם גרעין מחודש עם איראן, מה מתכוננת ארה"ב לעשות. האמריקנים אמרו באופן כללי שהם יפעילו לחץ גם בתחום הגברת הסנקציות ואכיפתן, גם בתחום הדיפלומטי, בידוד איראן, וגם באו"ם. מעבר לזה, הם לא היו מוכנים להתחייב לישראל. לביידן, חרף התחושה הנוחה עם הממשלה הנוכחית, אין שום ערובה שבעוד חצי שנה לא תהיה ממשלה אחרת, למשל ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו שתיאחז בכל הבטחה שתינתן עכשיו ללפיד ולגנץ כדי לחייב את ארה"ב לנקוט קו ניצי.
5 צפייה בגלריה
הוסכם כי ישראל תרחיב את הסיוע לאוקראינה במלחמתה מול רוסיה. זלנסקי ופוטין
(צילום: EPA, רויטרס, AFP)
הסכמה ישראלית להרחיב הסיוע לאוקראינה
תחום ביטחוני נוסף שבו הושגה הסכמה מסוימת בין ישראל לארה"ב בביקור, או יותר נכון במו"מ שקדם לו, הוא הסיוע הישראלי לאוקראינה בהתמודדותה עם הפלישה הרוסית. ישראל מוכנה עקרונית לסייע מעבר למשלוחים של אפודי מגן, קסדות וברכיות, ובית חולים שדה שהוקם הרחק מקו החזית. חבילת הסיוע טרם גובשה, והאמריקנים הסתפקו בהבטחה ישראלית שהנושא יטופל. הוא אכן בשלבי מחשבה והכנה במשרד הביטחון.
כאמור, המחלוקות בין ארה"ב לישראל בהקשר של הדרך ושיטות הפעולה לטיפול באיראן עדיין לא סולקו, אבל בהצהרת ירושלים יש הבטחה מפורשת – הכי קרובה להתחייבות לשימוש באופציה הצבאית על ידי האמריקנים – שבה נאמר שארה"ב תשתמש בכל הכלים והאמצעים העומדים לרשותה כדי לאפשר לישראל להגן על עצמה בעצמה. אמירה זו אינה קלישאה אלא שטר שהאמריקנים מוכנים לתת לישראל וגם לפרוע אותו, וזה לא מעט. השטר האמריקני הזה ניתן לישראל בשעה שהנשיא ביידן וצוותו יודעים בבירור שישראל עושה הכנות ובונה אופציה צבאית אמינה, שאותה צה"ל והמוסד יוציאו לפועל על פי שיקולים ישראליים עצמאיים. גם אם ארה"ב תתנגד.
