פרופ' רהב בריאיון השבוע באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
לאחר הודעת חברת פייזר כי תבקש ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישור חירום למתן מנת חיסון שלישית נגד נגיף הקורונה, גם בעולם וגם בישראל אין תמימות דעים באשר למהלך. בעוד שחלק מהמומחים תומכים בו, אחרים בקהילה הרפואית מסתייגים מכך - ובכל מקרה כולם סבורים כי לפחות כרגע אין כמות מידע מספקת שתאפשר מתן תשובות ברורות.
בקשת פייזר מתבססת על נתוני משרד הבריאות שנחשפו לראשונה ב-ynet, על פיהם יעילות החיסון מפני הדבקה ומחלה תסמינית (מחלה קלה) עומדת על 64 אחוזים בלבד. עם זאת, על פי הנתונים שיעור היעילות במניעת מחלה קשה ואשפוז עדיין גבוה - 93 אחוזים. יש לציין כי על הנתונים עצמם, אופן עיבודם, מהימנותם ותזמון פרסומם נמתחה ביקורת חריפה בישראל ובעולם.
בפייזר אמרו כי הירידה ביעילות החיסון בישראל נבעה בעיקר מהידבקות של אנשים שהתחסנו בינואר או בפברואר, אבל הודעת החברה סותרת מחקרים אחרים, וכן מומחים שיצאו נגד הקביעה שיהיה צורך בחיסון "בוסטר". "אין אינדיקציה שיש צורך במנה שלישית או במנת בוסטר של החיסון, בהינתן הווריאנטים הקיימים כיום", אמרה ד"ר סלין גונדר, מומחית אמריקנית למחלות מידבקות. "למעשה, רבים מאיתנו תוהים אם בכלל נצטרך אי פעם חיסוני בוסטר".
גם הרשויות הפדרליות בארצות הברית מתחו ביקורת מרומזת, ואמרו שככלל אמריקנים שחוסנו בשתי מנות לא זקוקים למנת דחף נכון לעכשיו. בהודעה משותפת ל-FDA - מינהל המזון והתרופות האמריקני ול-CDC - המרכזים האמריקניים למניעת מחלות נמסר הלילה: "אנחנו ערוכים למנות דחף, אם וכאשר המדע יציג צורך בהן".
"הדבר מקובל בחלק מהחיסונים כמו חצבת וצהבת B, אבל במקרה הזה יש דברים ששונים לעומת נגיפים אחרים בכל מה שקשור למנה שלישית", הסביר פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים לחיסונים נגד נגיף הקורונה. "הדבר הראשון הוא שהווירוס משתנה אז זה מזכיר לנו מצב שהוא יותר דומה לשפעת, ושם אנחנו משנים כל שנה את מה שאנחנו מזריקים. הנטייה שלי לאור השינויים שהווירוס חווה היא להזריק משהו שיותר מותאם לווריאנטים שאנחנו רואים, במיוחד כשאנחנו רואים שבסופו של דבר מספר המוטציות שהקורונה מפתחת קטן יחסית. כלומר, אולי אנחנו לא צריכים מלא עדכונים כפי שקורה בשפעת. לכן הייתי מרגיש יותר בנוח עם מנה שלישית כל זמן שתהיה מעודכנת".
"הדבר השני, שהוא קריטי, הוא שאין לנו נתונים", הדגיש פרופ' כהן. "פייזר טוענים שמתחילים לאסוף נתונים, אבל אותי מעניין למי מיועדת המנה השלישית. יש לנו דיווחים שמראים שעדיין יש חסינות אצל אוכלוסייה שהיא בריאה והתחסנה. כשגילינו שיש 64 אחוזי יעילות בהדבקה, אותי מעניין מאוד לדעת מיהם האנשים האלה. ייתכן שיש להמליץ על מנה שלישית לאנשים מסוימים, אבל זה חייב להתבסס על ידע. מה אם נחליט על מנה שלישית גורפת, בשעה שאנחנו יודעים שיש היתכנות למיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) בקרב צעירים? פה האיזון יכול להיות מופר. לכן אני סבור שרק מתוך נתונים כדאי לפעול".
פרופ' גליה רהב, ראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, תומכת במנת "בוסטר": "המידע שיש וגורם לי לחשש שצריך מנה שלישית הוא שאנחנו רואים בצורה די ברורה שאלה שחלו אחרי שהתחסנו הם אלו שקיבלו את החיסון מוקדם יותר. עוד אין לנו המון מידע בשלב זה, אבל אנחנו רואים זאת בבירור. לא בטוח שנצטרך לחסן בצורה גורפת. אם נחסן, זה ברור שנתחיל לחסן קודם כל את מי שבסיכון כמו קשישים וחולים עם מחלות רקע. הם גם התחסנו הכי מוקדם. ברור שאם יהיה חיסון שלישי אז הוא יהיה לקבוצות הסיכון של אנשים מבוגרים עם מחלות רקע, וברור שיהיה תעדוף".
לא רק רהב מעריכה שפניה של ישראל לחיסון שלישי. "לא תהיה לנו ברירה לחסן במנת חיסון שלישית כי אנחנו רואים שתוקף החיסון הולך ויורד", מסביר פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה, רפואה פנימית ומנהל רפואי. "אנחנו עדים ליותר ויותר מחוסנים שנדבקים מזן הדלתא. קודם כל צריך לחסן את האנשים שיש להם פגיעה במערכת החיסון או חולים במחלות אונקולוגיות ואוטואימיוניות, לאחר מכן את הקשישים שסובלים ממחלות רקע, ולאחר מכן את כל האוכלוסייה. אני מעריך שייקח לפייזר עד שישה שבועות לפתח את החיסון העדכני שיהיה יעיל גם נגד זן דלתא, ואנחנו מתקרבים לנקודה שנצטרך לתת מנת דחף של חיסון שלישי".
פרופ' אדלר, אתמול בריאיון
(צילום: משה מזרחי)
ד"ר קובילר, בריאיון אתמול
(צילום: משה מזרחי)
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת "מדעת", סבור אחרת. "כרגע אין עדות שבאמת צריך. כל עוד יש לנו 90 אחוזי הגנה מפני מחלה קשה, אני לא רואה סיבה להתחיל ולחסן מנה שלישית", הוא אומר. "הסיכוי שמישהו יסכים לקחת את החיסון הזה כדי לייצר חיסוניות עדר הוא די נמוך. מדובר על חיסון עם תופעות לוואי, כפי שראינו אחרי המנה השנייה, ואני מניח שזה יקרה גם אחרי המנה השלישית. זה יוצר בעיה מסוימת כי אני לא בטוח שאנשים ירוצו לחיסון הזה. זה לא אומר שלא נצטרך חיסון שלישי בעתיד, אבל יש להמתין קודם לאישור האמריקנים. עד אז, אין על מה לדבר בכלל. לכשזה יאושר נוכל לחשוב האם באמת אנחנו צריכים את זה. נראה שאנחנו רותמים את העגלה לפני הסוסים".
פרופ' דוד גרינברג, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים במרכז הרפואי סורוקה וחבר הצוות לטיפול במגיפות וחבר בוועדת החיסונים של משרד הבריאות: "אצל חלק מהאוכלוסייה החיסון לא נקלט, ובוודאי לא אצל חולים עם מחלות רקע. מראש יש אנשים עם מערכת חיסון פחות יעילה ולכן יש פחות תגובה חיסונית. לכן, דובר בצוות לטיפול במגפות על מתן מנת חיסון שלישית במסגרת מחקר ומעקב אחר רמות הנוגדנים. צריך מעקב מאוד מסודר על החולים הללו, משום שהם בסיכון המרבי. באשר להודעת פייזר, אם הם הולכים לכיוון של מנת דחף בחיסון שהוא מעורר יותר את מערכת החיסון אז זה אמור להעלות את רמת ההתחסנות מ-93 אחוזים ליותר. עם זאת, חד משמעית אנחנו יודעים שהחיסון יעיל ב-93 אחוזים נגד מחלה קשה ואשפוזים ופחות מכך בהדבקה. החיסון הוא יעיל והוא יעיל נגד מחלה קשה, וצריך להבהיר את זה. עם זאת, אנחנו עדיין רחוקים מלהבין את יעילות החיסון עם הווריאנטים החדשים, בעיקר באוכלוסיות בסיכון".
בנט: נקים צוות שיבחן הקמת מפעל חיסוני קורונה בארץ
היום הודיעו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבריאות ניצן הורוביץ כי לאישור הממשלה מחרתיים הצעת החלטה להקמת צוות שיבחן הקמת מפעל לייצור חיסוני קורונה בישראל. בראש הצוות יעמוד החשב הכללי במשרד האוצר.
פסגת החיסונים במרץ, במכון כושר
בהודעה נאמר כי המפעל, אם יוקם, יידרש לייצר תכשירים רפואיים, תוך מתן עדיפות לייצור חיסונים באופן רציף לשיווק מסחרי רגיל. במקביל, למפעל תהיה יכולת להתאים את פעילותו לייצור חיסונים בזמן חירום ובעדיפות לייצור במספר טכנולוגיות שונות.
"אנחנו פועלים מסביב לשעון במגוון דרכים כדי להגן על בריאותם של אזרחי ישראל", אמר בנט. "יכולת ייצור חיסונים עצמית לחיסונים בישראל עשויה להוות דבר דרמטי, בעיקר במבט צופה פני עתיד כלפי מגיפות עתידיות. הצוותים המקצועיים יבחנו זאת ונקבל החלטה בהקדם".
אבל כוונה להקים מפעל חיסוני קורונה בארץ אינה חדשה. כבר בפתיחת המגפה - בתחילת פברואר אשתקד - אושרה בדיון חירום בקשת שר הבריאות באותה תקופה יעקב ליצמן להקמת מפעל חיסונים. שנה לאחר מכן דנו מנהיגי אוסטריה ודנמרק ושוחחו עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בהקמת מפעל חיסונים.
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
