תוצאות המו"מ לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה לא נתונות בלעדית בידי ולדימיר פוטין בהתאם לשאיפותיו האימפריאליסטיות או בכפוף לנזק שגרמו הסנקציות הכלכליות או לקשיים בשדה הקרב. הן גם לא נתונות רק בידי המערב, נאט"ו והצעדים שהם מוכנים לנקוט. הן אפילו לא נתונות בידי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לבדו. במידה רבה, תוצאות המו"מ תלויות באזרחים האוקראינים שהתגייסו בהמוניהם לצבא, ברבים אחרים שהצטרפו למליציות וליחידות ההגנה הטריטוריאלית, במשפחות שאיבדו את יקיריהן ובאבות שנשארו במדינה אחרי נפרדו מילדיהם ונשותיהם שברחו. כל אלה לא מוכנים כעת להפקיר את גורלם בידי הפוליטיקאים שיושבים לשיחות עם הצוות הרוסי. לא בשביל הפשרות הללו הם נלחמים.
זאת הסיבה המרכזית לכך שחרף דיווחים מעודדים על התקרבות להסכמות, המשא ומתן תקוע. זאת גם הסיבה לכך שהנציג האוקראיני למו"מ עם הרוסים, מיכאילו פודוליאק, ניסה בימים האחרונים להרגיע את הציבור ולהבטיח ששום הסכם לא יפגע באינטרסים אוקראיניים או בעקרונות לאומיים. זאת גם הסיבה לכך שהנשיא זלנסקי אומר כעת שאוקראינה לא יכולה להתפשר על השלמות הטריטוריאלית שלה ושכל ויתור הנוגע לשטחים הכבושים או לערבויות ביטחוניות יובא למשאל עם.
האזרחים האוקראינים ספקנים מאוד. הם ספגו אכזבות רבות לאורך השנים האחרונות, וראו כיצד כל הסכם או הבנה הסתיימו באופן שאיפשר לצד הרוסי לפרש אותו כרצונו. כל מהלך של משא ומתן עם רוסיה מתקבל אצלם בחשדנות, מחשש שהסכמה תוביל להפסקת אש קצרה בלבד, ותנוצל להרדמת אוקראינה ולהתעצמות מחודשת של הצבא הרוסי.
השורה התחתונה היא מהותית: לא כל הסכם שאליו יגיע זלנסקי יהיה מקובל גם על הציבור האוקראיני. בבחירות ב-2019, שבהן זכה ב-73% מהקולות, מיתג עצמו זלנסקי כ"משרת העם", וככזה הוא לא יכול להרשות לעצמו ללכת לפשרות שלא מקובלות על רוב הציבור שלו.
הנכונות של האוקראינים להמשיך להילחם על עתיד המדינה היא קריטית. מדובר מבחינתם במלחמה הגדולה על המולדת, אירוע מכונן שניתן להשוותו למלחמה הגדולה של ברה"מ בנאצים
אוקראינה היא מדינה עם משטר פרלמנטרי-נשיאותי, ולכן הסכמות שאליהן יגיע זלנסקי יידרשו לצלוח את החקיקה של הפרלמנט, במיוחד בסוגיות שמעוגנות בחוקה של המדינה מאז ימי הנשיא הקודם פטרו פורושנקו, ובהן המטרה האסטרטגית של המדינה - הצטרפות לנאט"ו.
(צילום: נויל האריס)
בסקר שפורסם כבר ב-4 במרץ ענה רק אחוז אחד מהנשאלים שהוא מוכן להסכים לכל הדרישות של רוסיה. בסקר מ-13-12 במרץ השיבו 86% שאוקראינה צריכה לעשות כל מאמץ כדי להחזיר את השטחים הכבושים בדונבאס לחיק המדינה. 80% סברו כך גם לגבי חצי האי קרים. הרוב הזה נשמר בכל המחוזות באוקראינה באופן אחיד, והוא נמצא בעלייה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה.
יאנה סוריאדניהיורי סקוירסקי לאור העבר של המדינה, ברור לזלנסקי שאם לא יעמוד על האינטרסים של הציבור שלו, אלא יוותר על צבא חזק ועל השטחים הכבושים, הוא לא מסתכן רק בכך שמראות המלחמה יחזרו בעוד כמה שנים, אלא גם בכך שהעם שלו עלול לראות במהלך כבגידה.
לצד התוכניות של פוטין, וברקע מרחב התמרון המוגבל של האמריקנים ושל שאר המדינות המעורבות במשבר, הנכונות של הציבור האוקראיני להמשיך להילחם על עתיד המדינה היא קריטית. מדובר מבחינתם במלחמה הגדולה על המולדת, אירוע מכונן שניתן להשוותו למלחמה הגדולה של ברה"מ בנאצים. במובן הזה, העובדה שהמערב לא התערב בלחימה באופן ישיר מתבררת כהחלטה שמשרתת את אוקראינה, כי היא מאפשרת לה לבנות ולעצב את האומה למאות שנים קדימה, בכוחות עצמה, ולהביא לגבהים חדשים את שאיפות העצמאות שלה.
- יאנה סוריאדניה היא עורכת בכירה ב-i24NEWS. כיום עובדת על תזה העוסקת בלאומיות האוקראינית במסגרת תואר שני באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
