בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירה שהגישו השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) ומפלגת המדף שלו "ארץ ישראל שלנו" נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ונגד פרקליט המדינה עמית איסמן, בגין טענות ביחס לאופן אכיפת הדין בעקבות חסימת צירים במהלך התכנסויות המחאה נגד המהפכה המשפטית. מדובר בעתירה חריגה, משום שהשר הוא חלק מן הרשות המבצעת.
(צילום: גיל יוחנן)
בעתירה ביקש השר מבית המשפט להוציא צווים על תנאי שיורו ליועצת המשפטית להסביר מדוע לא תורה להגיש כתבי אישום ותביעות אזרחיות נגד חוסמי כבישים ונגד מובילי ומארגני החסימות. לדבריו, "היועמ"שית נוהגת באכיפה בררנית שזועקת לשמיים".
היועצת המשפטית מנגד הגיבה שיש לדחות את העתירה: "השר מנסה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מערכת אכיפת החוק, ולהורות על קידום הגשת כתבי אישום נגד חוסמי צירים וכבישים ונגד מובילי ומארגני חסימות הצירים".
עו"ד איתמר מירון, שייצג את השר, אמר: "העותרים עומדים על הזכות למחות. אין ספק שיש זכות למחות. העתירה לא מדברת על המחאה עצמה. היא עוסקת בחלק שהוא בשולי המחאה. בענייננו אנחנו רואים מציאות שעצירת המדינה היא הסיסמה של חלק שולי במחאה".
השופט יצחק עמית תהה: "מה לא בסדר? אתם באיזו עתירה כוללנית. לא הבנתי מה אתם רוצים".
"לנו נמסר שהוגשו ארבעה כתבי אישום. הסתבר ששלושה הם בכלל נגד מוחים כנגד המחאה. אין אף כתב אישום. השוונו את זה להפגנות של חרדים שחסמו צירים ושם הוגשו כתבי אישום"
מירון: "אנחנו מדברים על המדיניות הכוללת. בעניין של מדיניות אכיפה כוללת זה בדיוק המקום שבית המשפט העליון צריך להתערב. אם יש מציאות שבה עצירת המדינה נעשית בריש גלי ובפרהסיה ולא חוקרים אותם או עוצרים אותם ולא מגישים כתב אישום. המצב הוא שבכלל לא חקרו אותם.
"לנו נמסר שהוגשו ארבעה כתבי אישום. הסתבר ששלושה הם בכלל נגד מוחים כנגד המחאה. אין אף כתב אישום. השוונו את זה להפגנות של חרדים שחסמו צירים ושם הוגשו כתבי אישום. או כתבי אישום שהוגשו בתקופת ההתנתקות או בתקופת המחאות נגד הסכם אוסלו".
השופט דוד מינץ הגיב: "שר בממשלה מגיש עתירה נגד היועמ"שית לממשלה? מה זה הדבר הזה? אם הוא לא מסתדר עם היועמ"שית, זו האכסניה לטפל בזה? לשר יש את הכלים שלו והממשלה יכולה לשבת עם היועצת המשפטית לממשלה ולהגיע למסקנה. הוא פונה לבית המשפט העליון? בזה אנחנו דנים?".
נציגת הפרקליטות, מיטל שינדל-בוכמן, אמרה: "העתירה לא מציגה אף מקרה קונקרטי. מערכת האכיפה היא חלק מהרשות המבצעת. חברי אמר שהוא לא תוקף את ההנחיות אלא את המכתבים בנושא הזה. ההנחיות הן אחידות ונקבעו לפני שהיוזמה על הרפורמה באה לעולם. כאשר מפגינים גם בהפגנות האלה חורגים מעבר להשתתפות בהפגנה והדברים גולשים לפסים אלימים המשטרה לא חוששת לאכוף והמדינה לא חוששת להעמיד לדין. חברי ניסה לטעון שבתקופת ההתנתקות הדבר היה שונה לגמרי. אלו פסקי דין של אנשים שלא רק חסמו ציר. אלו אנשים שעשו עבירות נוספות וחמורות. בעניין מלכה למשל הייתה קודם כל הנאשמים שם".
השופט עמית אמר: "חברך מנסה לגרור גם אותך וגם את בית המשפט להשוואות האלה. נכון שזה המשחק הלאומי. היום אי-אפשר לדבר אפילו על מזג האוויר בלי שמישהו יגיד 'אבל מה היה בהתנתקות?'. אנחנו לא נשחק במשחק הזה". השופט אמר: "נחה דעתנו שדין העתירה להידחות". עם זאת, עורך הדין של השר סירב למשוך את העתירה.
"הגנה על הזכות החוקתית לחופש הביטוי ולהפגנה"
היועצת הבהירה כבר בתגובתה לעתירה לבג"ץ ש"הפעלת שיקול דעת מקצועי, עצמאי וא-פוליטי על-ידי משטרת ישראל היא ערובה מרכזית להגנה על הזכות החוקתית לחופש הביטוי ולהפגנה". לדבריה, חל איסור על דרג מדיני להתערב בשיקולים המקצועיים של משטרת ישראל בעניין הגבלת מחאה. היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי מערכת אכיפת החוק מהווה אמנם חלק מן הרשות המבצעת, אך היא בשום אופן אינה יכולה לשמש כלי בידי השלטון לדיכוי מחאות נגדו וחלילה לה שתיתפס על-ידי הציבור לככזו שמושפעת מעמדת הממשלה בקבלת החלטות על העמדה לדין של מוחים נגד הממשלה.
היועצת הסבירה כי עם פרוץ המלחמה והפסקת המחאות נגד המהפכה המשפטית שקידמה הממשלה, הוצע לפונים למשוך את עתירתם, אך אלו סירבו.
היועצת סבורה ש"דין העתירה להידחות על הסף. מדובר בעתירה כללית, בפי העותרים טענות נגד גורמי האכיפה והחלטותיהם, אך בפועל העתירה אינה מעמידה אף החלטה קונקרטית לבחינתו של בית המשפט, אלא מבקשת התערבות כוללת בהגשת כתבי אישום, בתביעות אזרחיות ובמדיניות גורמי אכיפת החוק. גם הטענות ביחס לאכיפה בררנית, נטען, בין היתר לעומת מקרי עבר, מועלות בדרך כוללנית ובלא ביסוס עובדתי נדרש ביחס להחלטות שהתקבלו".
"חיץ ברור בין הדרג הפוליטי לבין החלטות מערכת אכיפת החוק, ובוודאי החלטות בדבר העמדה לדין, הוא ערובה הכרחית להבטחת זכויות האדם היסודיות במשטר דמוקרטי"
היועצת סיכמה: "ישנה חשיבות מובהקת לעצמאותה של מערכת אכיפת החוק בהפעלת שיקול הדעת המקצועי בהקשרים אלה, תוך ניתוק הזיקה מהדרג הפוליטי. חיץ ברור בין הדרג הפוליטי לבין החלטות מערכת אכיפת החוק, ובוודאי החלטות בדבר העמדה לדין, הוא ערובה הכרחית להבטחת זכויות האדם היסודיות במשטר דמוקרטי. על רקע זה גם בולטת חריגותה של העתירה דנן, המעוררת קושי מוסדי אינהרנטי - עתירה המוגשת על-ידי שר בממשלה, המבקש כי מערכת אכיפת החוק תעמיד לדין יותר מוחים בהפגנות שהתקיימו נגד מדיניות הממשלה".
