רק לפני שנתיים וקצת עשרה תלמידי כיתות י' סקרנים, מלאי מוטיבציה, מצטיינים ורעבים להצליח נכנסו לראשונה יחד לכיתת סייבר חדשה בביה"ס התיכון אורט פסגות בבית-שאן. היום, לאחר שהצליחו לשבור כל תקרת זכוכית מתגאים ילדי הפריפריה במיון לטיס, תלפיות, 8200 ולעוד יחידות טכנולוגיה מוערכות בצה"ל.
"התחושה היא שאנו פורצי דרך", סיפר עידו ישראלי (17), תלמיד כיתה י"ב. "דרישות הקבלה היו קשוחות: 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה, בציון של לפחות 90". חברתו לשכבה תומר ביילס (17), הוסיפה כי היא וחבריה נבחנים ב-40 יחידות בגרות, בתוכן עשר יחידות סייבר ומחשב, בנוסף לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה - לצד שאר מקצועות החובה. "התוכנית הזו מאפשרת לי לשאוף הכי גבוה בעולם", אמרה, "בפעם הראשונה אני מרגישה שווה לילדים שחיים במרכז. זו מקפצה לחיים".
"הפרויקט הזה הוא גיים-צ'יינג'ר עבורנו", אמר בהתלהבות נהוראי אלבז (18), תלמיד כיתה י"ב באורט פסגות הדתי. "בזכות המגמה הזו אנו יכולים להרגיש בפעם הראשונה בחיים שווים לתלמידים במרכז, זה קרש קפיצה אמיתי לעתיד". "הצלחתי לסגור את כל הפערים שהיו לי", הוסיף בניה סויסה (18) ממנחמיה, שעזב ישיבה חרדית ונקלט בתיכון זה. "כל בקשת עזרה שביקשתי נענתה בחיוב, בזכות החינוך כאן נפתחו לי כל הדלתות".
ובכל זאת, יש גם מי שמודה שפחות התחברה לתחום הסייבר בתחילה. "יותר שאפתי לרפואה", סיפרה בגילוי לב נעה שלמה (17), "היה קשה אבל סחבתי. בבית הספר לא ויתרו לי, תמכו בי ועודדו אותי. הייתה לי תמיכה כל הזמן".
"לרגע הזה חיכיתי, הם כבשו כל יעד", סיכמה בגאווה מירב אלבז, מנהלת אורט אמירים. "מטרת הפרויקט היא ליצור את הבוגר, הטוב והמשמעותי ולהשאיר את ילדינו בעיר, לעודד את תחושת השייכות ואת גאוות היחידה". בהשקעה כוללת של יותר ממיליון שקל בנו בעיר את נבחרת הסייבר המופלאה.
מיטל מנוטשרי (32) תושבת העיר, מורה לסייבר והלב הפועם של הקבוצה. "ללמד אותם זו מתנה לכל מורה", סיפרה בעיניים נוצצות. "פגשתי ילדים אחראים עם המון מוטיבציה, רצון להתקדם, סקרנים מאוד ונחושים להצליח, כיתה שעומדת על ממוצע של 95".
אורי דויטש (49) מנהל התיכון אורט פסגות, מספר: "הגעתי לכאן מבית ספר במודיעין לפני שבע שנים. במרכז יש המון אופציות וכאן אופציות מועטות. הצעתי להקים מגמת סייבר ראשונה, כזו שתהיה משותפת לשני תיכונים: דתי וחילוני". "הפרויקט הוא חלק מפריצת הגבולות שמאפיינת היום את העיר בתחומי החינוך והכלכלה", סיכם ז'קי לוי, ראש עיריית בית-שאן. "המטרה שלנו שכולם יחזרו לעיר אחרי לימודים אקדמיים".
ההצלחה בנוף-הגליל
בבית קק"ל למצוינות בנוף-הגליל מוכיחים כבר ארבע שנים שהפריפריה בוטלה. שמעון אבוחצירה, מנהל המרכז, מבטיח להמשיך ולסגור פערים עם היישובים המבוססים ביותר במרכז. תלמידי העיר הצליחו בשנים האחרונות לזנק בנתוני הזכאות לבגרות. בשנת הלימודים תשע"ז, שלושה אחוזים מתלמידי העיר סיימו בגרות מוגברת מצטיינת ברמה של חמש יחידות באנגלית ובמתמטיקה. בשנת הלימודים החולפת תשפ"א, הנתון עלה ל-17.5%.
חלק לא קטן בהישג נזקף לעבודת הקודש שנעשית בבניין בן השלוש קומות ברחוב עצמון בעיר. "כשהגעתי לעיר רק בודדים מבני הנוער השתתפו בפעילות סייבר ותוכנה", שחזר אבוחצירה. "שמתי לי ליעד לחשוף כמה שיותר בני נוער לתוכניות האלה, ולהכין אותם לעולם הדיגיטלי של המאה ה-21". בבית קק"ל מתגאים היום במעגל של כ-150 ילדים, שמגיעים באופן קבוע לפעילות שכוללת חוגים לכל ילדי העיר ולתלמידי הסביבה. התכנים הייחודים כוללים לימודי סייבר, תוכנה, רובוטיקה, מחשבים ורפואה, לצד ביולוגיה, כימיה, פיזיקה וכמובן מתמטיקה, והכול – ללא עלות.
לטענתה של ד"ר סיגל פרוינד, רופאה וטרינרית בהשכלתה, שהתנדבה ללמד את המקצועות המדעיים, ומכינה את התלמידים לבגרות מורחבת בחמש יחידות מתמטיקה, "ילדים שמגיעים לכאן עם ציון 60, מזנקים אחרי כמה שיעורים ל-90".
רונן פלוט, ראש עיריית נוף-הגליל, הוסיף: "עם כניסתי לתפקיד שמתי את החינוך בראש סדר היום שלי, בדגש על מתן כלים לילדי העיר למצות את הפוטנציאל הגבוה שלהם ולאפשר להם להגשים כל חלום".
הזינוק בירוחם
רב"ט א', בת 20, משרתת כיום ביחידה 81 במודיעין. "גדלתי כל החיים בירוחם", סיפרה. "נכנסתי לעולם הטכנולוגיה דרך מגמת רובוטיקה. זו קבוצת רובוטיקה תחרותית". א' הגיעה למגמת מצוינות של אוניברסיטת בן-גוריון, ובה בני נוער עוברים קורס בהנדסת מכונות.
בירוחם פועל מרכז מדעים יישובי, שמפעיל תוכניות רבות לחשוף את התלמידים למדע ולטכנולוגיה. תוכנית הרובוטיקה מתחילה בגני הילדים ועד כיתה י”ב, זאת בנוסף לתוכנית חלל שמשלבת מגמת הנדסת תוכנה. בנוסף, קיימת תוכנית רחפנים המשולבת עם מגמות מדעי המחשב ומכטרוניקה, והינה חלק מתוכנית קדם-צבאית "להבים".
"השתלבות ביחידות עילית טכנולוגיות בצה”ל מהווה כרטיס בטוח ומהיר לחזית תעשיית ההיי-טק הישראלית", אמרה ראש מועצת ירוחם טל אוחנה. "מחובתנו, ראשי הקהילות, לקדם ולפתח תוכניות שמאפשרות לתלמידים שלנו הזדמנות שווה".
"בירוחם יצרו מסלול שעוזר לצעירים להגיע ליחידות האלה", הוסיפה רב"ט א', "אם זה דרך הרובוטיקה או עתידים. אני חושבת שמעבר לזה זה תלוי גם באנשים. הם נותנים לנו את הבסיס הטכנולוגי. אני לא סופרת כמה אנשים מהפריפריה וכמה מהמרכז מגיעים ליחידה".
הפרויקט שעושה הבדל
אחת מהיוזמות מעוררות השראה שתכליתה לצמצם את הפערים היא “אחרייטק”. פרויקט שבו משלבים ידיים עמותת אחריי ועמותת בוגרי 8200. בוגרי יחידות טכנולוגיות מהפריפריה, וגם כאלו שלא, מלמדים בני נוער תכנות, דאטה סיינס ובינה מלאכותית. והתוצאות מרשימות. 65% מהם מגיעים ליחידות טכנולוגיות. בימים אלו גויס כסף במימון המונים כדי להרחיב את הפרויקט ליישובים נוספים.
בני הנוער שמשתתפים בפרויקט מגיעים מהפריפריה החברתית, מקריית-שמונה ועד דימונה. הם מגיעים עם רצון רב להתקבל ליחידות הטכנולוגיה המובילות של צה"ל, ובעתיד גם למקצועות ההיי-טק כיזמים וכמפתחים.
התוכנית פותחה למעשה על ידי חיילי ובוגרי יחידת 8200, והיא מתקיימת במקביל ב-22 יישובים מהפריפריה החברתית בארץ כשבשנה הקרובה צפויים להתווסף עוד שמונה יישובים. משתתפים בתוכנית, שפועלת זו השנה השנייה, מעל ל-400 בני ובנות נוער בתיכון, בגילי 18-15.
שחר זינמן (33) מתל-אביב, שמנהל את הפרויקט מיום הקמתו, שירת כקצין לוחם ביחידה מסווגת ומסביר כי "אני ב’אחריי’ כבר תשע שנים, והבנתי שאנחנו צריכים להיכנס לעולם הטכנולוגי כי יש מהפכה בצבא ובעולם בכלל. ראינו שבפריפריה לא קיים כלל שוויון הזדמנויות בהגעה ובהכנה ליחידות טכנולוגיות. אני מזמין כל נער ונערה שהתחום מסקרן אותם לבוא. זה פתוח לכולם. כל אחד יכול לעשות את זה, בלי פחד".
הנתונים הראשוניים מראים כי הפרויקט עובד. כ-65% מהמשתתפים הגיעו ליחידות טכנולוגיות בצה"ל. סרן (במיל') נס אפריאט (25), מדריך באחרייטק אשדוד, שירת כקצין מודיעין ומספר כי "מדי שבוע עוד ועוד בני נוער מגיעים לתוכנית. אני מרגיש שהם רעבים לידע ולכישורים. יש לי כבר כמה חניכים שמתקבלים ליחידות עילית. חניך אחד שהתקבל ל-8200 כמתכנת, שני חניכים שהתמיינו ליחידות הסייבר והמודיעין".
אמיר סטרוגו, מנכ"ל עמותת אחריי, ציין כי "אחרייטק תאפשר לבני הנוער לפתח את היכולות הטכנולוגיות שלהם ותפתח להם צוהר לעולמות אלה, בין אם בצה"ל ובין אם בשוק העבודה. שיתוף הפעולה המבורך עם עמותת בוגרי 8200 הינו טבעי ומהווה מכפיל כוח לטובת הנוער".