העדה פולינה גובזמן קריב במשפט נתניהו, היום
(צילום: גיל יוחנן)
פולינה גובזמן קריב, חוקרת ברשות לניירות ערך, ממשיכה להעיד גם היום (שלישי) בחקירתה הנגדית במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. גובזמן קריב, שהייתה בצוות החקירה של תיק 4000 (תיק בזק-וואלה), נחקרת על ידי עורך דינו של נתניהו בעז בן צור. ראש הממשלה, נזכיר, נאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק זה.
סנגורו של נתניהו תקף במהלך הדיון היום את החוקרת וטען: "בחקירה מאד נהנית להסתכל על אזרחים שסבלו". התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, התערבה ואמרה: "זו אמירה נוראית". בן צור המשיך: "היא מצחקקת את סבלם של אזרחים על סיטואציה נוראית. להוביל נשים אזוקות? טוב שלא שמת כדור ברזל. חשבת על זה". העדה התעלמה והמשיכה לדבר על הנושא שבו התמקדה ההגנה היום: הבלוק הצהוב שנמצא בלשכתו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פילבר, כיום עד המדינה בתיק - והשלמת החקירה בעניין.
5 צפייה בגלריה
"נהנית להסתכל על אזרחים שסבלו". סנגורו של נתניהו נגד החוקרת
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ')
על הבלוק הצהוב רשם פילבר הערות בנושא המיזוג של בזק ויס, והוא אותר באיחור על ידי משרד המשפטים ולכן התפספס בחקירותיו של עד המדינה, כך לטענת העדה. פילבר נחקר בנוגע אליו רק כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום בינואר 2020. לפי גובזמן קריב, במשרד המשפטים הבחינו בבלוק רק לאחר זמן מה, ועל כך ניתנה ההוראה לחוקרים לשוב ולשאול את פילבר עליו.
"בינואר 2020 הוגש כתב האישום בתיק. את זוכרת חקירה אחרי הגשת כתב האישום של פילבר?", שאל בן צור את החוקרת. היא השיבה: "כן. במרץ 2020 יש חקירה משלימה". אחד השופטים התערב ותהה: "הייתה הנחיה לזה?", ובן צור הוסיף: "החקירה עוסקת בהשלמות אחרי שמיטב הפרקליטים וסיירת מטכ"ל של החוקרים מגישים כתב אישום?".
החוקרת הסבירה כי "היה את עניין הבלוק הצהוב של פילבר והוצגו לו תכתובות בהקשר לדפדפת כי הנושאים נראו רלוונטים לתחילת הכהונה שלו". תחילה רמז בן צור כי גובזמן קריב משקרת: "עשית סלט גדול. ניסיתם להזיז את מועד 'פגישת ההנחיה' - כן או לא?", היא השיבה: "הוצגו לו תכתובות מאותה תקופה. מ-15 במאי ועד תחילת יולי".
עו"ד בן צור שב ושאל על הבלוק הצהוב: "איפה נמצאה הדפדפת?", העדה השיבה: "בפרקליטות", ואז תוקנה על ידי בן צור. "במשרד התקשורת. במשרד של פילבר, אם אני לא טועה אולי על השולחן", אמרה. "אמרת לו שאותר בשקית על השולחן", אמר לה סנגורו של נתניהו. היא הסבירה: "זה מסמך בעל חשיבות".
עו"ד בן צור: "יש סיפור בעיניי לא נכון, שמסמך מהותי בזמן אמת חמק מעיני כולם, אני לא מאמין לזה".
פולינה גובזמן קריב: "הייתה פנייה מהפרקליטות שאותר בלוק צהוב. בעקבות זה אמרו שתהיה ככל הנראה חקירת השלמה. לא בטוחה אם זה הגיע ישיר אליי או לממונים. לא איתרתי מייל אם הייתה פנייה אליי בנושא. אני זוכרת שהייתה פנייה. למיטב זכרוני השיח היה עם אמיר טבנקין (מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ג"מ). לאורך התקופה היו פניות מהפרקליטות לכל מיני השלמות חקירה, גם פה הייתה פנייה. האם אליי או לחוקרים אחרים? לא יודעת".
בן צור הטיח בה: "את אומרת עד שקר. שמישהו מהפרקליטים לא ראה את הדפדפת כל השנים מ-2017 עד 2020. שקר וכזב. את מעידה בבית המשפט, תגידי שאת מעולם לא ראית עד שהתקשרו אליך?". היא התעקשה: "לא ראיתי, כן בוצע מעבר על החומרים אחרי שנתפסו, אבל זה לא צד את עיניי. לא היה שיח על הדפדפת עד לתקופה הזו". הוא השיב: "במקרה הטוב לפי הגרסה שלך שאמרת 'אני מעידה אמת', זה רשלנות איומה. מסמך כל כך מהותי, ששימש לחקירה משלימה חמק מעיני 300 חוקרים ו-23 פרקליטים והיועמ"ש והסנגורים. נכון?". השופטים התערבו: "זו לא שאלה לעדה. תשאיר את זה לנו בסוף".
החוקרת הסבירה כי המסמכים לא סודרו "בסדר מסוים", ושסטונדטים הם שמספרו את הדפים בבלוק. לדבריה, מדובר בעניין טכני בעת קבלת הראייה.
בן צור המשיך בחקירה הנגדית, וסבר כי מדובר ב"עוינות מכוונת" ולא רק ב"רשלנות פושעת". הוא ציין: "אני אשאל חוקר חוקר שהיו להם את המסמכים ומחברת בכתב יד חמקה מהן". החוקרת השיבה: "אני לא יודעת מי החוקרים שעברו, יריב עמיעד היה ראש הצוות. המחלקה מנתה 40 איש. זה היה מבצע מחלקתי לא הייתי אמונה על חלוקת העבודה".
סנגורו של נתניהו שאל את העדה האם העניין, שאותו כינה "תקלה איומה", נבדק. היא השיבה שלא. "עד ההשלמה הייתם עיוורים לדפדפת?", תהה. העדה אמרה בתגובה: "לא שמנו לב אליה, נכון". היא הוסיפה: "הייתה ישיבה על הדפדפת לגבי השלמות חקירה מהפרקליטות. בישיבה הוצג הבלוק הצהוב, עם כל מה שרשום שם. לא זוכרת מי אמר לחקור את זה".
בדיון היום חזרו להשלמת החקירה של פילבר, וגובזמן קריב שאלה אותו האם ייתכן שהוא הוסיף דברים על הבלוק הצהוב. בן צור האשים אותה בניסיון לשנות את גרסתו של פילבר: "הניסיון שלך להמציא המצאות ברורות כשהוא הלך ותיקן את הדפדפת זה ניסיון להכניס לו גרסה". היא השיבה: ""שאלתי אותו איך הוא מתנהל, מבחינת ההתנהלות שלו. השאלה אם יש דברים שהוא רשם בפגישה עם ראש הממשלה כנקודות לביצוע, והאם אחר כך הוא הוסיף נקודות לעצמו".
בן צור ענה לה: "את לא מקבלת את התשובה שלו וממשיכה פעם אחרי פעם לעקם אותו". החוקרת הסבירה: "לא היה ניסיון 'לעקם'. המטרה היא לברר את הדברים בחקירה". השופט משה בר-עם התערב: "אני יכול להבין שיש משהו שלכאורה דורש בירור כשיש רמז, אבל למה הכיוון הזה?". גובזמן קריב הסבירה: "הדפדפת הייתה אצלו על השולחן שנתיים מאוחר יותר, חשבתי שאולי כשהוא עבר על המסמכים ב-2016, אני לא מסיקה שום דבר, אני שואלת האם מבחינת ההתנהלות הדברים משהו השתנה".
ראש ההרכב רבקה פרידמן פלדמן העירה גם היא: "מה הקשר בין החקירה לבין העובדה שהדפדפת שם גם ב-2017?". החוקרת השיבה: "יכול להיות שהוא עבר על תרשומת וכתב 'הכול בסדר דנה אישרה', אני לא יודעת איך הוא נוהג. רצינו לשאול אותו". בן צור המשיך: "במקום לומר שכל המסמך כולו מתכנס לקראת פגישה עם נתניהו, כולל בפגישה עם אלוביץ', למה להפליג למחוזות? כשהאפשרות הפשוטה - שמה שכתוב זה מה שקיים". היא אמרה: "מצוין, אז הוא מקבל הזדמנות להסביר ולהשיב".
"הוא נתן ברשות גרסה פשוטה", התעקש סנגורו של נתניהו. לדבריו, "אחרי זה הוא שינה את עמדתו ב-180 מעלות. היומנים והאיכונים סותרים את פגישת ההנחיה וגם הבלוק הצהוב לא מסתדר, למה המחשבה הזו לא חוצה את סף תודעתך? לדעתי היא חוצה לחלוטין ואת מבינה את הקושי". החוקרת התנגדה לעמדת בן צור: "אני לא ראיתי את זה כמשהו שסותר את גרסתו".
"תיק בזק", ממנו צמח מאוחר יותר תיק 4000, נחקר תחילה ברשות לניירות ערך ב-2017. החקירה הגלויה בתיק נפתחה בהוראת יו"ר הרשות הקודם ביוני 2017, לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. במהלך החקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות. במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית בנושא בין היתר עלה החשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך.
במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה כיום פילבר וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלוונטיים אחרים במשרדי הממשלה.
התיק עבר לפרקליטות, אלא שאז בעקבות התפתחות בחקירה, בשנת 2018 המשטרה נכנסה לתמונה ותיק 4000 נפתח. אז נחקר גם ראש הממשלה נתניהו באזהרה והפך חשוד, ובסופו של דבר נאשם. בתיק גויסו שני עדי מדינה - יועץ התקשורת ודובר משפחת נתניהו לשעבר ניר חפץ ופילבר, שניהם כבר העידו במשפט.
במהלך עדותה עד כה סיפרה פולינה על החקירה, ולאחר מכן עברה להיחקר נגדית. היא נשאלה על ידי הסנגורים על אופי החקירה, תוך שהסנגורים הטיחו בצוות החוקרים ביקורת נוקבת במיוחד על חקירת שאול אלוביץ' הנאשם בתיק.
