משדר הבוקר באולפן ynet
במערכת המשפטית מעריכים שלקראת הדיון בבג"ץ ב-7 בספטמבר באשר לעתירות המבקשות לאלץ את שר המשפטים יריב לוין להקים ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים, יקודמו מהלכים של הרגע האחרון כדי למנוע את הדיון בעתירה - ובימים האחרונים הוצבה על השולחן הצעה חדשה של לוין שבה הוא מבקש להידבר עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
על פי ההצעה, שני שופטים שמרנים שמוסכמים על שניהם ייבחרו לעליון במקום הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון הפורשות לגמלאות במהלך חודש אוקטובר. כמו כן, במקום חיות - שנבחרה על פי שיטת הסניוריטי - ייבחר כנשיא שופט ותיק, אך לא על פי הוותק שלו בעליון. בין השמות האפשריים שעלו נמצאים נועם סולברג, יוסף אלרון ואולי אף יצחק עמית (המיועד לנשיא על פי שיטת הסניוריטי).
4 צפייה בגלריה
חיות לצד השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן. הערכה: נשיאת העליון תנהל סיכונים - ותשקול את ההצעה של לוין
(צילום: שלו שלום)
עוד במסגרת ניסיון הפשרה, יוצע כי החוק שבו תומך לוין לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם שינוי דרכי פעולתה, יושלם וייכנס לתוקף רק החל מהכנסת הבאה - ובינתיים ייבחרו שופטי כל הערכאות האחרות על פי החלטת הוועדה שהרכבה כמעט הושלם.
על פניו נראה שהנשיאה חיות לא תסכים להצעה. עם זאת, לנוכח הדאגה שהיא מביעה מהמשבר הקיומי שבו מצויה מערכת המשפט, גורמים המעורים בפרטים סבורים כי ייתכן שהנשיאה היוצאת תוכל להסכים לפשרה כלשהי, מתוך ניהול סיכונים מחושב. ברשות השופטת אמרו בתגובה כי "מדובר בלא יותר מספין תקשורתי. בניגוד לפרסומים אין בפני נשיאת בית המשפט העליון כל הצעה בענין הוועדה לבחירת שופטים".
בשלב הנוכחי לוין, שגם עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים, טרם השלים את הרכבתה. בעוד שהכנסת ולשכת עורכי הדין כבר בחרו את נציגיהם לוועדה, הממשלה טרם בחרה את השר השני שיהיה חבר בה. זאת משום שלוין מקווה שהרכב הוועדה ישונה כך שנציגי המערכת המשפטית – שלושה שופטים עליונים - לא יהיו דומיננטים בהשפעה על זהות השופטים הנבחרים. במקביל, הוא גם מבקש להוציא מהוועדה את שני נציגי לשכת עורכי הדין.
(נתניהו בריאיון לבלומברג: נשנה את הוועדה לבחירת שופטים - ואז נעצור)
בסוף מרץ הושלמה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה, המקובלת על השר לוין. על פיה, רק נציגים פוליטיים יבחרו את שופטי העליון. עם זאת, נזכיר, בשל המחאה הציבורית והלחץ של הממשל האמריקני, הקפיא ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההצעה מתוך מטרה להגיע להסכמות בין הצדדים - מה שהוביל להידברות בבית הנשיא, שלא צלחה.
בזמן שנתניהו כבר הצהיר כי לאחר ביטול עילת הסבירות פניו לשינוי אופן בחירת השופטים, במערכת המשפט ייאלצו קודם להתמודד עם העתירות שהוגשו על דחיית כינוס הוועדה. זאת כששר המשפטים צפוי, באופן נדיר, להיות מיוצג על ידי עורך דין חיצוני, בשל הסתייגות צפויה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה-מיארה מייצוג עמדתו. בשל הסבך שנוצר, הנוגע ישירות לבית המשפט העליון, ההערכה היא גם שההרכב שידון בעתירה לא יכלול את השופטים שיכהנו בוועדה.
"אין רוב להעברת החוק חד-צדדית"
הכנסת יצאה אמנם לפגרה, אבל בליכוד נמשכת המתיחות לקראת השלב הבא של חוקי המהפכה המשפטית שצפויים לעלות בכנס הבא של החורף באמצע אוקטובר - אחרי שנתניהו הודיע בראיונות לכלי תקשורת בארצות הברית כי הוא מוותר על חוק פסקת ההתגברות, ושהוא צפוי כאמור להציג חוק אחד בכנס הבא: שינוי הוועדה לבחירת שופטים.
4 צפייה בגלריה
נתניהו. מעודד "מורדים" כדי להוריד את הלחץ של לוין, רוטמן ובן גביר?
(צילום: עמית שאבי )
הודעתו של נתניהו גרמה למתיחות בליכוד בין שני זרמים מרכזיים: בין תומכי הרפורמה המיליטנטים לבין חברי סיעה רבים שדורשים להצניע את העיסוק בחקיקה המשפטית ולטפל בחיים עצמם. לפני כשבועיים הודיעו שרים וח"כים בליכוד, במהלך מפתיע, כי הקואליציה אינה יכולה להמשיך בחקיקה חד-צדדית.
4 צפייה בגלריה
שופטי בית המשפט העליון
(צילום: שלו שלום, עמית שאבי, עמית שעל, אוהד צויגנברג, תומר יעקבסון, אתר בתי המשפט, הרשות השופטת)
אתמול אמר בכיר בממשלה כי "אין לנו רוב להביא את הוועדה לבחירת שופטים באופן חד-צדדי". לדברי הבכיר, "חברי כנסת אומרים כבר עכשיו בשיחות סגורות שהם לא יתמכו בזה בשום מצב אם לא תהיה הסכמה. ברור לכולם שמדובר באירוע גדול יותר. זה דורש הסכמה רחבה, זה מה שטוב למדינה".
בדיקה שקיימו בליכוד העלתה כי כרגע יש 60 אצבעות בלבד להעברת החוק. אם ירצו להעביר את שינוי הרכב הוועדה במתכונת הרצויה, כחוק יסוד, יידרשו לקואליציה, על פי הייעוץ המשפטי שקיבלו, 61 אצבעות - שאותן אין להם כרגע. "זה לא רק ארבעה שלא יתמכו", אמר בכיר בממשלה. "יש עדיין מתבלטים נוספים אם המחיר שווה את זה". הסיבה לצורך ב-61 אצבעות היא הצורך לעמוד במבחן בג"ץ, שעלול לדחות שינוי בחוק יסוד שלא עבר ברוב של 61 ח"כים - יותר ממחצית מהכנסת.
בתוך כך, קבוצה של עשרות חוקרי מוח מהאוניברסיטה העברית פרסמה מכתב שבו קראו חבריה לראשי האקדמיה להודיע שלא יפתחו את שנת הלימודים הבאה. החוקרים הזהירו מפני פגיעה עתידית במחקר הישראלי וכתבו: "איך נקיים קשרים בינלאומיים עם חוקרים מובילים בעולם כאשר תהיה כאן דיקטטורה, ואיך נצמיח דור חדש של חוקרים וחוקרות, אם נאמנות לשלטון, ולא מצוינות אקדמית, תהיה התנאי לקידום באקדמיה? זה קורה כאן ועכשיו".
אדיר ינקו השתתף בהכנת הכתבה
