רוחות המלחמה מהמזרח, בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, ואי הוודאות מהמערב, בשל האפשרות שדונלד טראמפ ייבחר לנשיא ארה"ב, גרמו לנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ליצור תפקיד חדש: נציב לענייני ביטחון וחלל, שיהיה למעשה "שר ההגנה" של האיחוד האירופי.
אנדריוס קוביליוס, מי שהיה ראש ממשלת ליטא במשך שתי קדנציות ומתנגד חריף לשלטונו של ולדימיר פוטין, מיועד להיות הנציב הראשון בתפקיד, והוא כבר רומז שאירופה חייבת להיות מוכנה למערכה מול רוסיה בתוך שש או שמונה שנים. המינוי של קוביליוס נועד בעיקר להגביר את תפוקת הנשק במערב, ולהביא לשיתוף פעולה רחב יותר בין חבָרות ממדינות שונות כדי לעמוד בדרישות הנשק לקראת מלחמה אפשרית מול רוסיה.
"אם ההערכות של שרי הבטחון וראשי נאט"ו נכונות", אמר קוביליוס, "הרי שנותר לנו זמן קצר יחסית להתכונן, ובזמן הזה צריך לקבל החלטות מהירות, אמיצות ואמביציוזיות". הוא הכריז שבמאה הימים הראשונים שלו בתפקיד הוא יפיק נייר עמדה בנושא הצרכים של מדינות נאט"ו למלחמה כזו. "בגלל שיש מחסור בהשקעות בגובה של יותר מטריליון אירו בעשור האחרון", אמר קוביליוס, "אנחנו נמצאים במצב ביטחוני בלתי מספק".
קוביליוס הדגיש, בעיקר לנוכח המדיניות של מדינות אחדות בנציבות האירופית כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה, כי הנציבות לא תטווה מדיניות של המדינות עצמן בנוגע לרמת הכוננות הצבאית שלהן, שכן זהו תפקידה של נאט"ו, אלא תהיה כוח מסייע לנאט"ו, בעיקר דרך השגת תקציבים למימוש המדיניות. עם זאת, גם בהשגת התקציבים למימון החזון שלו צפויות לקוביליוס משוכות לא מעטות.
המינוי מצביע על רמת הבהילות שבה מתייחס האיחוד האירופי לאיום המוחשי על חברותיו, לא רק מבחינת האיום הרוסי, אלא גם מבחינת גודל צבאותיהם ורמת החימוש שלהם. המינוי גם מדגיש את המעבר ההולך וגובר של אזרחי האיחוד ממדיניות פציפיסטית ושוחרת שלום למדיניות של תקציבי ענק לביטחון ולייצור נשק, הקטנת התלות בארה"ב והגדלת העצמאות של מדינות האיחוד בכל הקשור לבטחונן.
המינוי של קוביליוס אמנם מעיד על רצינות הכוונות של האיחוד בכל הקשור לאחריותו על ביטחון המדינות החברות בו, אבל מכיוון שלאיחוד אין צבא משל עצמו, אלא צבאות של 27 מדינות (23 מהן חברות בנאט"ו), המינוי שלו הוא הלכה למעשה לא מינוי ביטחוני, אלא מינוי מנהלי של מי שאמור להנדס את ייצור הנשק בין מדינות האיחוד.
