(צילום: נויל האריס)
ד"ר סרגיי צ'רנישוק הרים את עיניו בדאגה אל השמיים המעוננים. "הבוקר זה הרבה יותר קרוב והרבה יותר אינטנסיבי מהרגיל", אמר והתכוון להדי ההפגזה שנשמעו היטב בחצר בית החולים הלאומי לילדים שבמרכז קייב.
מלחמת רוסיה אוקראינה - כתבות אחרונות:
• לעדכונים דקה אחר דקה - לחצו כאן
• מוסקבה הודיעה על מסדרון הומניטרי – לרוסיה ובלארוס
• הנפט זינק ביותר מ-30% בחמישה ימים
• הפנים והשמות שמאחורי משבר הפליטים
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
וההפגזות הללו נשמעו לא רק שם. מ-11 בבוקר הופגזו שכונות צפוניות בתוך קייב עצמה, ובמקביל נראתה תנועה קדימה של השיירה הצבאית הרוסית - שיירה שלפי אחד העדכונים האחרונים אורכה עומד על לא פחות מ-64 ק"מ. חלק מהכוחות הקדמיים בשיירה החלו בתנועה, ולפי הדוקטרינה הרוסית ההפגזה קודמת להסתערות.
בזמן שהרוסים מפגיזים, ייתכן שכמהלך מקדים לכניסה לקייב עצמה, האוקראינים מתכוננים. ארבעה טנקים אוקראיניים נראו נעים ברחוב הראשי של קייב, לא הרחק מכיכר מיידן וארמון הנשיאות - חלק מההיערכות להגנה על הבירה. בנוסף לשקי החול ולמחסומי המתכת שכבר הושמו בימים האחרונים, מציבים האוקראינים גושי בטון גדולים שנועדו למנוע מעבר מטנקים רוסיים. מכונית אזרחית יכולה בקושי להידחק בין אותם מחסומים, מה שמוביל לעומסי תנועה כבדים בחלקים שונים בעיר, ומקשה על אלו שמנסים לברוח מקייב.
דיווח של רון בן ישי מלב ההפגזות באוקראינה, אתמול
(צילום: נדיה שבצ'נקו)
ד"ר צ'רנישוק עצמו לא היה בביתו מאז 24 בפברואר, היום הראשון של מלחמת רוסיה-אוקראינה. הבוקר (שני), כשעמדנו בבית החולים שאליו מביאים מדי יום ילדים שנפצעו מהפגזות רוסיות בדרום מערב העיר, הוא פיקח על העברתם של ילדים חולים במחלות כרוניות וסרטן לאוטובוס שיסיע אותם לרומניה ומשם לבתי חולים ישראליים שיקלטו אותם.
אנשי עסקים ישראלים מימנו את המבצע. בהתחלה היו אמורים לצאת חמישה ילדים, אחד מהם לבדו מפני שהוריו לא מסוגלים להגיע כרגע לקייב. אבל במהלך כתיבת שורות אלה מספר המפונים הולך ותופח, והוא כולל גם קשישים שמקבלים טיפול בדיאליזה ועוד ילדים ככל שהאוטובוס יוכל לשאת.
ד"ר צ'רנישוק, מנהל בית החולים, מסביר שהוא מעוניין לפנות כמה שיותר ילדים מהקליניקה שלו מפני שאין לו קומות מרתף שאליהן הוא יכול להוריד את החולים ואת הצוות הרפואי, אם וכאשר הרוסים יתחילו להפגיז את מרכז קייב.
"אתה רואה", הוא אומר ומצביע על המבנים הנמוכים שמסביב, "בכולם יש חלונות זכוכית גדולים שהתנפצו מההדף הראשון. סגרנו קומה שלמה של חדרי ניתוח כי לא יכולנו להרשות לעצמנו את הסיכון לחולים ולצוות חדר הניתוח אם ייפלו רקטה או טיל, אפילו בסביבה. חלונות שיתנפצו באמצע ניתוח - זה הסיוט שלנו. גם אם הרוסים אומרים שהם לא יפציצו בתי חולים, אני לא מאמין להם. הם שקרנים. בדיוק כמו שהם משקרים כשהם אומרים שהם פותחים מסדרונות הומניטריים למי שרוצה להתפנות מהעיר".
כמה דקות לפני כן, ב-8:50 לערך, הודיעו הרוסים שהם מפסיקים את האש ופותחים מסדרונות הומניטריים מקייב כדי שהאוכלוסייה תוכל להתפנות, ואכן ב-9:00 כשהתחלנו את השידור לאולפן ynet פסקו לפתע הפיצוצים. בבת אחת השתרר שקט. אבל ד"ר צ'רנישוק נשאר ספקן. והוא ידע למה. הרוסים, מתברר, פתחו את המסדרון ההומניטרי מקייב רק לבלארוס, בת בריתה של רוסיה - אולי כמסדרון אל מחנות השבויים שהם מקימים שם. ואחר כך, גם ההפגזות התחדשו, והגיעו גם כאמור לשכונות בקייב עצמה.
ילד חולה במחלת כליות כרונית שעוד מעט יעלה לאוטובוס עם אחד מהוריו שכב במיטה לידנו. הוא שיחק ובהה במסך האייפון בהבעה אדישה. המשחק לא ממש שעשע אותו. במיטה לידו שכבה בחורה כבת 18, גם היא תעלה עוד מעט לאוטובוס. היא חולה בסרטן דם קשה. למראשותיה קופסה עם אוכל מיוחד שהכינו עבורה לדרך, שאף אחד לא יודע כמה זמן תימשך.
רפאל יוחה, איש עסקים ישראלי שכרגע מארגן את השיירה בקייב, שואל את מנהל בית החולים אם יש מספיק ציוד רפואי על האוטובוס. ד"ר צ'רנישוק מניד בראשו בשלילה. "אין לנו ציוד ואנחנו שולחים רק את החולים שאנחנו בטוחים שיחזיקו מעמד 24 שעות או 30 שעות עד שיגיעו לגבול רומניה. אין לנו ברירה".
צוות בית החולים מתרוצץ מסביב ולחדר המיון מתחילים הגיע ילד פצוע מאירפין. "תסלח לי", אומר לי ד"ר צ'רנישוק, "אנחנו חייבים להיערך היום לעוד רבים כמותו". בוקר טוב קייב.
