הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות (צט"מ) המליץ הערב (יום שני) שלא להרחיב את מבצע מתן מנה רביעית של החיסון נגד קורונה לאוכלוסיות נוספות. כיום ניתנת המנה הרביעי לבני 60 ומעלה, למדוכאי חיסון ועובדי מערכת הבריאות. כמו כן דן הצט"מ בקיצור הבידוד של חולי קורונה. בנוסף המליץ הצוות על קיצור הבידוד לנדבקים בקורונה - מעשרה ימים לשבעה.
ההחלטה התקבלה לאחר דיון שקיימו אתמול חברי הצט"מ. היא בגדר המלצה וכפופה לאישור מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש. על פי נתוני משרד הבריאות, עד כה קיבלו את המנה הרביעית כ-320 אלף איש. קופות החולים דיווחו על היענות גבוהה מהצפוי לחיסון.
פרופ' גילי רגב: העלייה בנוגדנים יפה, אבל זה לא מספיק
(צילום: שחר גולדשטיין, אבי חי)
הצט"מ החליט בחודש שעבר להמליץ על מתן המנה הרביעית של החיסון נגד קורונה לבני 60 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון. ההחלטה ספגה ביקורת מצד מומחים מפני שלא התבססה על מחקר קליני שבחן את השפעתה של מנה רביעית של החיסון. ואכן משרד הבריאות לא מיהר לאמץ את ההחלטה, אולם לאחר שהתחלואה בקורונה החלה לזנק הוחלט בשבוע שעבר לצאת במבצע חיסונים במנה הרביעית.
לאחר המלצת הצט"מ מהחודש שעבר החל מחקר קליני בבית החולים שיבא, ופרופ' גילי רגב המנהלת את הניסוי הביעה אכזבה מהשפעת המנה הרביעית. בריאיון לאולפן ynet היא אמרה: "התוצאות הראשוניות שלנו, שכמובן עוד לא התפרסמו, מראות עלייה של הנוגדנים, שזה די צפוי אבל לא מאוד מרשים. עלייה של פי חמישה זה יפה אבל זה לא מספיק - זה לא נותן את אותו אפקט כמו הבוסטר. אם זה מחזיר אותנו לערך שבו היינו לפני ארבעה חודשים - אז כל ארבעה חודשים נצטרך חיסון וזו לא המטרה".
כך נצלח את הבדיקות המהירות
ברקע סוגיית אמינותן של הבדיקות מהירות, מומחים בישראל כמו בשאר העולם קובעים כי אכן יש עדויות שתומכות בבעייתיות המתווה.
פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, צייצה הבוקר בחשבון הטוויטר שלה: "אכן, הבעיות בשימוש בבדיקות האנטיגן הן שתיים: 1. המתווה, בדיקה בודדת לא מספקת. 2. אופן הבדיקה רק מהאף, כנראה מפספס באומיקרון. צריך להכניס את המטוש ללוע ומשם לאף ורק אז הרגישות תעלה".
גם פרופ' גליה רהב, מנהלת מחלות זיהומיות שיבא, תומכת בדברים של פרופ' יוחאי ואומרת: "למדנו שהאומיקרון נמצא הרבה בלוע לא רק באף, ופעמים רבות הדוגמים עושים את הבדיקות רק באף. יש על זה נתונים מחו"ל שמצביעים על כך, שהרגישות כשעושים משני האתרים, גבוהה בצורה משמעותית מאשר אם עושים רק מהלוע".
היא מוסיפה ואומרת, "כל הרעיון של האנטיגן לא קיים רק כבדיקה בודדת, אלא כבדיקות עוקבות. אין משמעות לבדיקה אחת. רק כשעושים בדיקות חוזרות, מצליחים לראות את הדינמיקה". לדבריה, הצורה האופטימלית לעשות בדיקה ביתית כל יום, עד שזה נהיה חיובי ואז כבר אין צורך. "ההמלצה שלי לעשות PCR כבדיקה ראשונה. אני חושבת שהצמצום של ה- PCR היה אולי מוגזם. אני חושבת שבדיקה אחת של PCR לבן אדם היא מספקת ואם הבדיקה שלילית אנחנו ממשיכים עם האנטיגן".
זרקא: "אין מדינה בעולם שיכולה לעשות לכולם PCR"
(צילום: לע"מ )
במקביל, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע אחר הצהריים כי בכוונתו לערוך בדיקה בכל הנוגע להתנהלות הממשלה בגל הרביעי ובגל הנוכחי, החמישי, וכן את מערך בדיקות הקורונה, על רקע העומסים הקשים במתחמי הבדיקות. בביקור שערך אנגלמן במרכז הרפואי לגליל בנהריה הוא הודיע כי בכוונתו לבחון את תהליך קבלת ההחלטות בממשלה, ולבדוק גם אם הופקו לקחים מגלי תחלואה קודמים. הוא הצהיר שיבדוק גם את מערך החיסונים, כולל סוגיית הרכש שלהם.
פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא כינס מסיבת עיתונאים שבה הגן על מתווה הבדיקות החדש - שנועד אמנם להפחית את העומסים אך נראה שרק העביר אותם ממתחמי בדיקות ה-PCR למתחמי בדיקות האנטיגן - והסביר כי אף מדינה לא יכולה בגל האומיקרון ששוטף את העולם לערוך "לכולם" בדיקות PCR מדויקות יותר.
מנכ"ל משרד הבריאות בריאיון על המחסור בבדיקות אנטיגן - ומזהיר: לא רוצים שאנשים ייצאו החוצה
(צילום: נויל האריס)
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אש הדף היום את הביקורת על מתווה הבדיקות החדש וטען כי הצעד לחסום את אפשרות בדיקות ה-PCR לכל האוכלוסייה לא היה מוקדם מדי. "הגענו למצב שהיינו חייבים לעשות את הצעד הזה. אם נפספס את המחלה של איש צעיר ובריא בעידן האומיקרון - זה לא כל כך נורא", הודה הבוקר פרופ' אש בריאיון לאולפן ynet.
לדבריו, "מדינות שונות נהגו בדרכים שונות, אנחנו לא המדינה הראשונה שעושה שימוש נרחב מאוד באנטיגן, זה קיים בכל רחבי אירופה. אם אנשים עם סימפטומים יקפידו להישאר בבית ולא להדביק אחרים - זה מספיק טוב, גם אם לא יידעו בדיוק את האבחנה".
