המהומות האלימות שפרצו לאחרונה בפרברים העניים של פריז וערים גדולות אחרות בצרפת לאחר מותו מירי שוטר של נאהל מרזוק בן ה-17, העירו מחדש את השיח הגזעני על האיום לכאורה שמטילות אוכלוסיית המהגרים מהקולוניות לשעבר בצפון אפריקה על האומה הצרפתית. ז'ורדן ברדלה, מבכירי מפלגת הימין הקיצוני בראשות מרין לה פן, כינה את משתתפי המהומות "פראים". המועמד לנשיאות לשעבר אריק זמור הגדיר אותן "מלחמה אתנית וגזעית".
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• החלה הגלות היהודית השלישית
• הבעיה היא שמרי אזרחי מצטלם טוב
• למדנו מהחרדים מה זה חרם. גם ב"ביג" ילמדו
• מדיניות העמימות של המהפכה
בבסיס המתקפות האלה עומדת ההנחה שרגשות אשם על חטאי הקולוניאליזם הובילו את הממשלות בפריז להכניס למדינה קבוצות חשוכות שדוחות את ערכי הנאורות ומסרבות להיטמע בחברה הצרפתית. מה שנעדר כליל מהדיון הציבורי הוא ההכרה בכך שה"סירוב" של אוכלוסיות צפון אפריקאיות להיטמע בחברה הוא, בין השאר, תוצאה של מדיניות צרפתית מתמשכת שראשיתה בתקופה הקולוניאלית.
במאות ה-19 וה-20 כבשה צרפת את אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו והקימה בהן משטרים קולוניאליים. היא הפיקה מכך רווחים כלכליים אדירים ובמקביל פעלה למנוע את חדירתם של מיליוני ה"ילידים" המוסלמים לחברה הצרפתית תוך שלילת כל זכויות אזרח. אלא שההפרדה האתנית הזאת לא חפפה תמיד לאינטרסים הפוליטיים והכלכליים של צרפת. כך למשל, במלחמת העולם הראשונה היא גייסה לשורותיה מאות אלפי חיילים מוסלמים.
לאחר המלחמה, ועד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, יזמה צרפת את הגירתם לערים הגדולות של מאות אלפי פועלים צפון אפריקאים שיספקו כוח עבודה זול לתעשייה שלה. כדי למנוע מגע משמעותי עם האוכלוסייה הצרפתית הנוצרית, הרשויות דאגו לרכז את המהגרים בשכונות פחונים מוזנחות וצפופות בפרברי פריז, מארסיי וערים אחרות, ומנעו מהם שירותי חינוך, בריאות ורווחה. רק בסוף בשנות ה-50, בשיא תהליך הדה-קולוניזציה ובמאמץ אחרון להציל את האימפריה הקולוניאלית, החליטה צרפת לאזרח את כלל המהגרים. ואולם, בסופה של מלחמת אלג'יריה העקובה מדם בין צרפת לבין התנועה הלאומית האלג'ירית (1962-1954), החליטה הממשלה לשלול את האזרחות שניתנה זה עתה למרבית המהגרים.
פירוק האימפריה הקולוניאלית לא הביא להיעלמותם של הצפון אפריקאים מצרפת. הרוב המוחלט של המהגרים שחיו במדינה במשך עשורים נשארו בה. בנוסף, בשנות ה-60 וה-70 שוב יזמה הממשלה את הבאתם לצרפת של מאות אלפי מהגרי עבודה מצפון אפריקה כדי למלא את המחסור בידיים עובדות. גם פועלים אלה נותבו לשכונות בפרברי הערים, אם כי בהדרגה הוחלפו מבני הפח הארעיים בשיכוני בטון ענקיים, אפורים וכעורים.
חוויית המהגרים הצפון אפריקאים בצרפת משנות ה-60 ועד היום רוויה בסתירות. מצד אחד, ילדי המהגרים הפכו באופן אוטומטי לאזרחים מתוקף חוק האזרחות הצרפתי הליברלי, וחלקם חוו הצלחה כלכלית ועברו לשכונות מעורבות ועשירות. מנגד, מדיניות ההפליה הקולוניאלית שוכפלה במידה רבה והשפיעה על מדיניות השיכון, הרווחה והשיטור בשכונות המהגרים המבודדות. אלה, שזוהו כ"שחורות" או "צפון אפריקאיות", זכו ועודן זוכות לתקציבי רווחה ופיתוח לא שוויוניים. כוחות המשטרה מסמנים "שחורים" או "ערבים" כפושעים מועדים ומפעילים כנגדם אלימות שלא נצפית בשכונות "לבנות".
מהומות בפריז בתחילת החודש
(צילום: רויטרס)
העובדה שרוב תושבי שכונות המהגרים הם באופן פורמלי אזרחי צרפת, מאפשרת לרשויות להנציח את מדיניות ההפליה האתנית מבלי לכנות אותה כך: היחס והתקצוב האי-שוויוני מכוון לכאורה כלפי "שכונות" או "פרברים עניים" ולא כלפי "שחורים" או "ערבים". מדיניות זו פוגעת במאמצי שילוב המהגרים בחברה הצרפתית, ויוצרת כר נוח למדי לפעילות הגיוס והשכנוע של פעילי תנועות האסלאם הקיצוני.
ההפליה הממוסדת והאלימות המשטרתית הן המקור של המהומות שהתפרצו בצרפת במאה ה-21, החל מהאירועים בפרברי פריז ב-2005, דרך ההפגנות נגד הגזענות שהתפרצו בקיץ 2020 לאחר מותו בארה"ב של ג'ורג' פלויד ועד המהומות של השבועות האחרונים.
ד"ר יובל טלבאדיבות האוניברסיטה העבריתמורשת הקולוניאליזם לא יכולה להסביר לבדה מדוע פרצו מהומות אלה וגם לא את קשיי ההיטמעות החברתית של אוכלוסיות מהגרים בצרפת. לכך תורמים, בין השאר, פערים תרבותיים, פעילות האסלאם הקיצוני והכלכלה הנאו-ליברלית. אך תהליך של תיקון חברתי מהותי לא יקרום עור וגידים ללא הכרה צרפתית רחבה בהשפעות המתמשכות של הקולוניאליזם על "בעיית המהגרים".
בעיקר, על המדינה ומנהיגיה להכיר בכך שבשל ההיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית, המהגרים הצפון אפריקאים וצאצאיהם הם, במידה רבה, כלל לא מהגרים. הם תושבים צרפתים ותיקים שנאבקים על זכויותיהם החברתיות והתרבותיות בתוך האומה.
- ד"ר יובל טל, המחלקה ללימודים רומאניים ופורום אירופה באוניברסיטה העברית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
