נאום האצבע המאשימה של נתניהו, השבוע בקריה
(צילום: לע"מ)
ביום ראשון צפיתי גם אני בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבדבריו בחר - כמו כמה משריו בתקופה האחרונה - להתנער מאחריות על דרדור המצב הביטחוני ולהאשים בכך את הממשלה הקודמת, שבה שימשתי כיועץ לביטחון לאומי. אניח לפוליטיקאים לעסוק בנרטיבים הפוליטיים. כאיש מקצוע שהקדיש את כל חייו הבוגרים להגנה על ביטחונה וביצור עוצמתה של מדינת ישראל, אעסוק בעובדות ואשאירן לשיפוטכם - הקוראים.
הר הבית: היערכות מוקדמת
הר הבית הוא כבר שנים רבות הנפץ המרכזי של האזור. ממשלת בנט-לפיד נכנסה לתפקידה שבועות בודדים אחרי מבצע "שומר חומות", שנכפה על ממשלת נתניהו לאחר חודשים של הידרדרות ביטחונית, שלהם קדמו שנים של מתיחות במתחם, היעדר אסטרטגיה והחלטות הפכפכות, בראשן הצבת המגנומטרים ב-2017 שבעקבותיה חלה עלייה ניכרת באירועי האלימות על ההר.
אירועים אלימים בהר הבית, יידויי אבנים וקריאות של חמאס להגן על מסגד אל-אקצה היו כמובן גם בעת ממשלת בנט-לפיד, אך בשנת 2022 הייתה הכנה מוקדמת שכללה היערכות מבצעית, מדינית והסברתית שהבטיחה את חופש הפולחן במקומות הקדושים בשלושת החגים שחלו באותם הימים – פסח, רמדאן ופסחא.
רצועת עזה: שקט נדיר
בימי ממשלת בנט-לפיד חוו תושבי עוטף עזה את התקופה השקטה ביותר מזה שנים רבות. נכון, ההישג התבסס על הצלחת "שומר החומות", אך חשוב מכך - על המדיניות שהותוותה מיד לאחריו: תגובה חסרת פשרות על כל איום מכיוון הרצועה. כל בלון, כל רקטה, כל ניסיון להפר את האיזון נענו בתגובה מיידית ותקיפה. אפס הכלה, מקסימום הרתעה, מעשים ולא מילים. מדיניות זו לא פגעה ואף סייעה גם בנושא השבויים והנעדרים. בתקופת הממשלה הקודמת התקרבנו יותר מבעבר להשלמת הסכם הומניטרי להחזרתם הביתה.
במבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022 הובילו יאיר לפיד, בני גנץ ונפתלי בנט ביעילות מערכה קצרה, שלושה ימים בלבד, נגד הג'יהאד האיסלאמי, תוך השארת חמאס מחוץ למעגל הלחימה וקצירת מקסימום הישגים. שניים מבכירי הארגון ברצועה חוסלו, לצד עשרות פעילי טרור נוספים. 0 הרוגים בצד הישראלי, ו-0 רקטות שנורו על ידי חמאס.
בסך הכל ירה חמאס כ-15 רקטות במהלך 18 חודשי ממשלת בנט-לפיד. זהו הנתון הנמוך ביותר ב-20 השנים האחרונות. לעומת זאת, ב-100 ימי ממשלת נתניהו הנוכחית נורו כבר עשרות רקטות על ידי חמאס ועל חלק משמעותי מהן כלל לא הגבנו.
טרור פלסטיני ביו"ש ובתוך הקו הירוק
החודשים הראשונים של ממשלת בנט-לפיד שילבו מאמץ מבצעי לסיכול פיגועים ומאמץ כלכלי להשבת השקט לרחובות ויציבות לרשות הפלסטינית. בנט, לפיד וגנץ הובילו מדיניות מושכלת של הקלות כלכליות לאוכלוסייה מחד, ומאידך תקיפות מבצעית במלוא העוצמה, תוך חזרה לפעילות במרכזי הערים מול התארגנויות טרור. התוצאה הייתה בלימת העלייה בפעילות הטרור לצד צמצום היקף השוהים הבלתי-חוקיים ועלייה משמעותית בהיקף הפועלים החוקיים ושיפור הכלכלה הפלסטינית.
במרץ 2022 התחוללה התפרצות טרור עם פיגועים קשים בבאר שבע, בחדרה, בבני ברק, בתל אביב ובאלעד – ובעקבותיהם פתחה הממשלה במבצע "שובר גלים", שכלל פעילות התקפית עצימה בג'נין ושכם. התוצאה הייתה מהירה והרגיעה את השטח לקראת הרמדאן באפריל 2022. ההישג המבצעי לפני ובמהלך הרמדאן איפשר לראש הממשלה בנט לקבל את ההחלטה לקיים את מצעד הדגלים במאי 2022, תוך שמובהרות לחמאס ההשלכות של ניסיונות ביטול המצעד (אותו מצעד, אגב, שאך לפני כניסתו של בנט לתפקיד ב-2021 בוטל על ידי נתניהו ברגע האחרון וההתגלגלות אליו הייתה התירוץ של חמאס לירי שהוביל ל"שומר חומות". ספק רב אם התנאים בשטח יאפשרו את המצעד השנה).
בספטמבר 2022 נרשמה עלייה נוספת באירועי טרור ביהודה ושומרון, בהובלת ארגון גוב האריות. ראש הממשלה לפיד ושר הביטחון גנץ הובילו פעילות מבצעית נחושה לפגיעה בראשי הארגון, להסגרת פעילים מרכזיים שלו ולהחזרת נשק לרשות. הישג מבצעי זה, שבועות לפני הבחירות בישראל, הוכיחו שניתן להרגיע את השטח מבלי להידרדר לעימות רחב. לעומת זאת, ב-100 הימים הראשונים של ממשלת נתניהו אנו עדים לעלייה משמעותית בכמות פעילות הטרור ביהודה ושומרון ומיהודה ושומרון, ומספר גבוה במיוחד של הרוגים יהודים.
הפשיעה בחברה הערבית: מגמות הפוכות
ממשלת בנט-לפיד החלה את כהונתה עם מציאות קשה של אלימות לאומנית בקרב מקצת ערביי ישראל בזמן שומר חומות, כמויות בלתי נתפשות של נשק בלתי חוקי, ארגוני פשיעה המגלגלים מיליארדי שקלים והיעדר מודיעין ויכולות מבצעיות לטיפול אפקטיבי בתופעה. תוכנית "מסלול בטוח" שהובלה באופן אישי על ידי ראש הממשלה בנט ולאחר מכן לפיד הניחה את היסודות לתהליך רב-שנתי שמטרתו להשיב את הביטחון לרחובות, להוריד את מספר הרציחות בחברה הערבית, לצמצם את היקפי הפשיעה המאורגנת ולתמוך בתהליכי השיקום החברתי.
למרות הזמן המועט שבו פעלה התוכנית, התוצאות במחצית הראשונה של 2022 היו מרשימות – ירידה של כ-20% בהיקף הרציחות בחברה הערבית, חילוט של יותר מ-200 מיליון שקל מכספי ארגוני פשע והגברה ניכרת במספר התיקים, המעצרים וההרשעות במגוון העבירות הרלוונטיות. הישגים אלו לא הספיקו כדי לשפר באופן ניכר את תחושת הביטחון של הציבור הערבי, אך אמונתי היא שהמשך המאמצים לצד מימוש הגדלת המשאבים למשרד לביטחון פנים בתקציב 2023 (ובתוך כך גם הקמת המשמר הישראלי בהתאם לתוכנית שאושרה, מבוסס מתנדבים בפיקוד מג"ב) יכול היה להמשיך את המגמה בקצב גובר והולך עד מיגור התופעה.
לעומת זאת, ב-100 הימים הראשונים של ממשלת נתניהו המגמות הפוכות: ישנה שוב עלייה משמעותית ברציחות בחברה הערבית מה שמעיד בראש ובראשונה על שינוי סדרי העדיפויות, שכן ללא ספק משטרת ישראל יודעת היטב מה אפשר וצריך לעשות.
חיזבאללה: הטענה המופרכת מכולן
האמירה המופרכת מכל ההאשמות של נתניהו ושרי ממשלתו היא הפגיעה בהרתעה בעקבות ההסכם הימי עם לבנון, שלחתימה עליו היה חלון הזדמנות צר וממוקד טרם עזב נשיא לבנון את תפקידו. הייתה בפני ראש הממשלה לפיד הזדמנות שספק היה אם תחזור בשנים הקרובות, ובגיבוי כל ראשי מערכת הבטחון הוא הוביל את המהלך אף שהעריך וציפה לביקורת מהאופוזיציה.
ההאשמה מצד האופוזיציה דאז - ההנהגה כיום - כאילו ישראל נכנעה לאיומי חיזבאללה, רחוקה מהמציאות והיוותה לצערי תחמושת לאויבנו תוך כדי המו"מ. למרות זאת סיימנו עם הכרה תקדימית בגבול המים הטריטוריאליים, עם התקפלות מוחלטת של חסן נסראללה שהתנגד לכל הסכם עם ישראל, עם הפעלה בטוחה של מאגר כריש ועם היכולת לפעול לאיתור מאגרים נוספים באזורים שעד ההסכם היו במחלוקת.
הטיעון כאילו הפיגוע במגידו וירי חמאס מלבנון הם תולדה של ההסכם הימי הוא שקר מוחלט שמטרתו לזרות חול בעיני הציבור. חיזבאללה, שעשה כמיטב יכולתו להסתיר את מעורבותו בפיגוע במגידו, נכשל בכך. לעומת זאת, לבחירתה של ממשלת ישראל הנוכחית להגיב באיפוק מופגן על הפיגוע הזה יש ודאי השפעה על שחיקת ההרתעה מול חיזבאללה.
חיזבאללה ללא ספק מכיר את התעצמות חמאס בדרום לבנון, אך חלוקות הדעות אם אכן נתן אישור לירות בחג הפסח. הדעות אינן חלוקות על כך שנמנע מלירות בעצמו ואף נמנע מלהגיב על תגובת צה"ל בירי לעבר יעדי חמאס בלבנון. נזכיר שבאוגוסט 2021 חיזבאללה לא היסס לירות רקטות לעבר רמת הגולן בעקבות תקיפה בדרום לבנון. אם ההרתעה הישראלית נשחקה בעקבות ההסכם הימי - מדוע חיזבאללה לא מגיב לפחות כפי שהגיב באוגוסט 2021? ההסכם מנע התלקחות מיותרת באוקטובר 2022, ואם ממשלת ישראל לא תנהג באחריות, היא עוד תוביל להתלקחות מבלי שישראל - או חיזבאללה - רוצים בה.
איראן: מנענו חזרה להסכם
באפריל 2021, שלהי כהונת נתניהו הקודמת, החלה איראן להעשיר אורניום ברמה של 60%. הייתה זו חציה של קו אדום מוחשי ומסוכן, מבלי שהייתה לכך תגובה הולמת. הממשל האמריקני הגיב בהודעה שיאיץ את כוונתו לשוב להסכים הגרעין, בפרט כדי לעצור את ההעשרה לרמה גבוהה, אך ממשלת בנט-לפיד חרטה על דגלה למנוע זאת ולהיאבק באיראן בדרכים אחרות.
במהלך 18 חודשי כהונתה פעלנו בנחרצות ובאפקטיביות בשכנוע האמריקנים להימנע מלתת לאיראן את מבוקשה – לא רק חזרה להסכם הגרעין, אלא גם הסרת הסנקציות מעל משמרות המהפכה, וחמור מכל סגירה של תיקי הגרעין הצבאי שנחקרו בסבא"א מאז חשיפת ארכיון הגרעין. מאמצים אלו נשאו פירות. באוגוסט 2022 ירדה סופית מהשולחן האפשרות לחזרה להסכם הגרעין וגובשה קואליציה בינלאומית בהסכמת ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה לבידוד איראן והרתעתה מפני פריצה לגרעין.
במקביל הגבירה ישראל באופן משמעותי את פעילותה נגד ההתבססות האיראנית במרחב, ואף, כך גרסו פרסומים שונים, חזרה לפעול התקפית בתוך איראן עצמה. מבלי להרחיב בעניין שלא לצורך, כל בר-דעת מבין שזו הייתה פגיעה קשה ביכולתה ובמוטיבציה של איראן לפעול נגדנו וחיזוק להרתעה הישראלית.
לעומת זאת, ב-100 הימים הראשונים של ממשלת נתניהו אנו חווים שחיקה במעמד המוביל של ישראל מול איראן. מדינות המפרץ, שבזהירות התקרבו אלינו במדיניותן כלפי טהרן, נמצאות כעת במגמה הפוכה. ההסכם בין סעודיה לאיראן בהובלת סין הינו דוגמה מובהקת לכך. סדר היום של ישראל מול ארה"ב ומדינות אירופה עמוס בנושאים שאינם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של הביטחון הלאומי, ואלה מונעים מאיתנו להוביל להחרפת הבידוד של איראן בעקבות אספקת הנשק לרוסיה והמחאות ההמוניות בעריה.
לסיכום, בסיום 2022 כתב המל"ל בראשותי מסמך הערכת מצב שקבע שישראל במאזן ביטחון לאומי מאתגר אך חיובי. זה לא קרה מאליו. זו תולדה של עבודה יומיומית ומאמץ עיקש, במנהיגות של הדרג המדיני ובשילוב זרועות של כלל הגופים, על ידי הגדרת מדיניות, יעדים ואסטרטגיה, אך חשוב מכך - במימוש כל אלו.
ד"ר איל חולתאעודד קרניהממשלה כולה פעלה בתחושה שזו המשמרת שלנו, שעלינו לפעול ולא להתחמק מאחריות, לחתור לפגיעה באויבנו לצד הרגעת השטח ולא להבעירו שלא לצורך, לבצע את הדרוש ולא לדבר או לחפש אשמים, להוציא אל הפועל החלטות שיקבעו מציאות בשטח, בשלל פעולות שלא ניתן לפרטן.
בעיקר – הממשלה זכרה שקודש הקודשים של ביטחון ישראל מונח על כתפיה, ואיתו גם אחריות עצומה. ההאשמה של נתניהו כאילו הירושה שקיבל היא הסיבה למצב הביטחוני המידרדר איננה מכבדת בראש ובראשונה אותו ואת ממשלתו, והיא גם אינה תואמת את המציאות. העובדות לפניכם, לשיפוטכם.
- ד"ר איל חולתא היה ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי. לשעבר בכיר במוסד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
