8 צפייה בגלריה
האלוף במיל' רם רוטברג. הזהיר מפני "מצב לא סביר בו דרישות החיל אינן מתקבלות"
(צילום: אלעד גרשגורן)
אחת הנקודות החשובות בפרשת הצוללות וכלי השיט היא הרגע שבו ביצע חיל הים פניית פרסה חדה ושינה במפתיע את עמדתו סביב רכש ספינות המגן. מתמיכה במכרז בינלאומי שבו יוכלו להתחרות כמה מספנות - להתעקשות נחרצת ושנויה במחלוקת על עסקה עם הענקית הגרמנית "טיסנקרופ", שאותה ייצגו בישראל מיקי גנור ודוד שמרון. לידי "ידיעות אחרונות" הגיע מכתב שכתב באוקטובר 2014 מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג. המכתב מיועד לרמטכ"ל דאז בני גנץ ולסגנו, וכותרתו החד-משמעית היא: "דרישת חיל הים לעצירת המכרז לרכש ספינות מגן ודרישה לחתימה על הסכם עם ממשלת גרמניה בנושא מענק כספי והצטיידות בכלי שיט". את המכתב המלא, ובו אזהרות חמורות שמציג האלוף אם המכרז לא יבוטל, אנחנו מביאים כעת לראשונה.
לקריאת המסמך - לחצו כאן
טענה מרכזית בפרשה הייתה שעצירת המכרז הבינלאומי לטובת טיסנקרופ מוכיחה, לכאורה, את היותה של עסקת כלי השיט מושחתת מיסודה. במקום מכרז פתוח - מהלך תפור, שממנו גוזרים קופון שמן גם גנור וגם עורך דינו שמרון. שמרון כזכור הוא איש סודו ובן דודו של מי שמכהן באותה עת כראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לפיד: "נחקור את פרשת הצוללות עד תום"
(צילום: עומר מירון, הקלטה: בן פרץ, לע"מ )
במכתב, שנשלח מלשכת מפקד חיל הים לרמטכ"ל וסגנו ב-19 באוקטובר 2014, דורש מפקד החיל לעצור את המכרז ולהתקשר עם ממשלת גרמניה במסגרת העסקה עם טיסנקרופ. האלוף רוטברג מזהיר מפני מה שהוא מכנה "מצב לא סביר בו דרישות החיל לגבי סוג כלי השיט, אפיונו וערוץ ההתקשרות המועדף בנושא הפלטפורמה המרכזית אינן מתקבלות".
מפקד חיל הים אף מאשים כי התנהלותו של משרד הביטחון אינה תקינה ומתרחשת בניגוד להצעת המחליטים (הכוונה להחלטת הממשלה). התנהלות זו, מזהיר רוטברג, "עלולה להביא לפגיעה בעתידו המקצועי של החיל וביכולתו לממש את אחריותו בהגנה על מרחב המים הכלכליים".
רוטברג מפרט בפני הרמטכ"ל גנץ וסגנו את המצב הידוע באותה נקודת זמן לחיל הים: בידי משרד הביטחון, משרד החוץ והמל"ל קיים מסמך רשמי של ממשלת גרמניה ובו התחייבות לתקציב לבניית ארבע ספינות ב-420 מיליון יורו, לצד מענק ממשלתי מהגרמנים ששוויו 115 מיליון יורו. הבנות אלה, כך כותב האלוף, מחייבות חתימה על מזכר הגנה משותף, MOU. הוא מזהיר מפני סיכון לפגיעה במערכת היחסים עם ממשלת גרמניה "לאחר שראש הממשלה, שר הביטחון ושרים נוספים ביקשו כל אחד ממקבילו הגרמני את המענק וההסכם. כעת, כשהם נותנים לנו, מדינת ישראל, משרד הביטחון, דוחה אותם". והוא מוסיף: "מה נסביר להם ולנו?".
האלוף רוטברג מתייחס במכתב גם לעובדה שהסכם עם הגרמנים יביא לאספקת הספינות במועד קרוב יותר. הוא מתאר שיחה "לא פורמלית", כדבריו, שקיים עם שר הביטחון יעלון, ושיחה פורמלית בהשתתפות סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון שבהן הייתה דרישה מפורשת למסמך רשמי מטעם הממשל הגרמני כתנאי לעצירת המכרז.
רוטברג כותב כי להבנתו קיימת מגבלת זמנים לחתימה על מזכר ההבנות: משרד ההגנה הגרמני ביקש תשובה עד סוף חודש אוקטובר 2014 כדי להכניס את המהלך כולו למסגרת התקציב של שנת 2015. הוא מסכם וכותב כי "שיקוליי בסוגיית רכש ספינות המגן הינם מקצועיים ומבצעיים בלבד וזו חובתי הערכית והמקצועית". מפקד חיל הים מבקש מהרמטכ"ל לקיים דיון דחוף בפני שר הביטחון ב"דרישתו הברורה של צה"ל לביטול המכרז וביצוע המהלך מול הגרמנים".
גנץ: "זו נשמעה לי כמו החלטה טובה"
המכתב של רוטברג לא נותר רק בידי מפקדו, רב-אלוף גנץ. הוא מבקש ומקבל את אישור הרמטכ"ל להעביר את המכתב לידי שר הביטחון יעלון. חמישה ימים אחרי שהוא נשלח לרב-אלוף גנץ, מקבל העתק ממנו גם יעלון. כלומר: גנץ קיבל את המכתב, קרא אותו - ואישר לרוטברג להעביר אותו באופן חריג גם לשר הממונה.
המכתב של רוטברג לא נותר רק בידי מפקדו, רב-אלוף גנץ. הוא מבקש ומקבל את אישור הרמטכ"ל להעביר את המכתב לידי שר הביטחון יעלון. למרות זאת, בעדותו במשטרה, התקשה הרמטכ"ל דאז לזכור את האירועים. כאשר נשאל על ההעדפה של חיל הים לספינות מתוצרת דרום־קוריאה הוא השיב: "לא זוכר את התהליך אפילו"
למרות זאת, בעדותו במשטרה התקשה הרמטכ"ל דאז ושר הביטחון כיום לזכור את האירועים. לפי פרסום של העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ", כאשר נשאל גנץ על ידי החוקרים על ההעדפה המקורית של חיל הים לספינות מתוצרת דרום קוריאה הוא השיב: "לא זוכר את התהליך אפילו. לא זוכר את הרצף שבו הדיון הזה מתפתח". כשהתבקש להסביר את השינוי המפתיע בעמדת החיל, אמר גנץ ש"כלל אינו יודע כיצד גיבשו שם את הדרישה המבצעית". הוא אומר לשוטרים כי מפקד חיל הים רם רוטברג, שהחליף את אליעזר מרום, המליץ לו לתמוך בעסקה. "לי זה נשמע הגיוני, ובזה תמכתי", הבהיר בלקוניות. "זו נשמעה לי החלטה טובה".
השבוע היה גנץ, כשר הביטחון בממשלת בנט, אחד התומכים המובילים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות. "הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל", מסר לאחר החלטת הממשלה. בלב הטענה לעסקה מושחתת עמדה ההחלטה הישראלית להעדיף את טיסנקרופ על פני המכרז הבינלאומי.
התפנית המפתיעה וסימני השאלה
התפנית בעמדת חיל הים הרימה הרבה גבות במערכת הביטחון. דמות חשובה בהקשר זה הוא תת-אלוף במיל' שמואל צוקר, מי שעמד בראש מינהל הרכש של משרד הביטחון בין 2010 ועד תחילת 2017. בריאיון שהעניק לעיתונאי רביב דרוקר, שגם חשף את הפרשה בערוץ 10, סיפר צוקר כיצד הופעל הלחץ לבטל את המכרז ולחתום עם הגרמנים. "הלחץ הזה מופעל מהרבה מאוד כיוונים, מכל מיני מכתבים דרך המל"ל. אני זוכר אירוע למשל שבו אני נפגש במקרה עם נציג בכיר של המל"ל שאומר לי 'צוקר, אם אתה לא תבטל את המכרז, מערכת היחסים בין גרמניה לבין ראש הממשלה היא עליך. אם היא תצביע נגד ההתנחלויות תבין שאתה קונה את זה ביושר'".
בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון הוא סיפר איך בתחילה נאמר לו כי לצורך הגנה על מתקני הגז בים התיכון יש צורך בספינות מסוג שרק מספנה מסוימת בדרום קוריאה מסוגלת לייצר. צוקר טען בתצהיר עוד כי נציגי חיל הים אמרו לו כי חברת טיסנקרופ לא מייצרת ספינות מהדגם הדרוש, שהוא קטן, זריז ומהיר, אלא דגמים כבדים בהרבה ולכן הצעתם נפסלה. אלא שלדבריו, כמה חודשים לאחר יציאת המכרז, השתנו התנאים. בחלק הזה של התצהיר הוא מזכיר את קיומו של המכתב שאת תוכנו המלא הבאנו כאן, וכתב: "הופתעתי כאשר נמסר לי מכתב מלשכתו של מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, המיועד בין היתר למנכ"ל משרד הביטחון ולשר הביטחון, המציין שחל שינוי משמעותי בעמדת חיל הים, וכי לפתע בניגוד לעמדה הקודמת, ההעדפה היא לבצע רכש של הספינות רק מהמספנה הגרמנית. אף נמסר לי על ידי הסוכן של המספנה, מיקי גנור, שבמצב של יציאה למכרז בינלאומי, המספנה הגרמנית לא תהיה חלק מהמכרז".
שמואל צוקר, לשעבר ראש מינהל הרכש של משרד הביטחון: "במשך תקופה ארוכה הדרג המקצועי בחיל הים דרש ספינות קטנות יותר מאלה של הגרמנים, וטען שרק ספינה קוריאנית מתאימה להם. ולפתע שנה אחרי מפקד החיל האלוף רם רוטברג שינה דעתו והוציא את המכתב המדובר, ולפיו המספנה הגרמנית תהיה ספק יחיד"
צוקר סיפר בתצהיר שפנה בזמן אמת למנכ"ל משרד הביטחון דאז, האלוף במיל' דן הראל, וגם לרוטברג עצמו. הוא אמר כי לשינוי המפתיע אין הצדקה, "במיוחד לאור העובדה שמדובר בשינוי דגם הספינה, וברכישה מחברת טיסנקרופ בלבד - שינוי תהומי עם עלויות ענקיות כשלא ניתן לו הסבר אמיתי ומהותי. הוא הוסיף בתצהיר גם את פער המחירים - הצעת טיסנקרופ הייתה יקרה בהרבה, וכתב כי "לנוכח העובדה שמר גנור היה פעיל מאוד בניסיונותיו לבטל את המכרז, חששתי שיוחלט על רכש ספינות גדולות בשל חיבור בין האינטרסים של טיסנקרופ, לבין דרישות לא סבירות של מפקד חיל הים". הוא הוסיף כי "עמדתי הייתה שאין הצדקה לרכוש את הספינות ללא מידע על המערכות שיותקנו, וכאשר אין ודאות בסוגיות נוספות, למשל בשאלה האם ארבע הספינות הגדולות יוכלו לעגון ברציפים הקיימים בחיפה, או שתידרש הרחבת הרציפים או בניית רציפים נוספים". הוא הוסיף כי בעבר נאמר לו גם על ידי מפקד חיל הים כי צריך ספינות מהירות וזריזות ולכן טיסנקרופ איננה היצרן המתאים.
בתשובה לפנייתנו אתמול אומר צוקר: "במשך תקופה ארוכה הדרג המקצועי בחיל הים דרש ספינות קטנות יותר מאלה של הגרמנים, וטען שרק ספינה קוריאנית מתאימה להם. ולפתע שנה אחרי מפקד החיל האלוף רם רוטברג שינה דעתו והוציא את המכתב המדובר, ולפיו המספנה הגרמנית תהיה ספק יחיד. לב הסיפור הוא השאלה מה גרם לו לשנות את דעתו".
האלוף במיל' רוטברג סירב להגיב על הדברים. שר הביטחון לשעבר יעלון לא מסר תגובה. משר הביטחון הנוכחי גנץ לא נמסרה תגובה.
