היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה היום (שני) תגובה מעודכנת לבג"ץ שידון השבוע בעתירות לעצירת ביקורת מבקר המדינה על מלחמת חרבות ברזל. התגובה מתמקדת בסוגיית סמכות המבקר ובשאלת היחס בין עבודת הביקורת שלו לבין אפשרות הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית: "יש לוודא, כי לא תיפגע מראש האפשרות לבחון את אירועי מלחמת חרבות ברזל באמצעות ועדת חקירה ממלכתית", היא כותבת.
1 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה, אנגלמן והרצי הלוי. חילוקי דעות לגבי תזמון הביקורת
(צילום: דובר צה''ל, יאיר שגיא, מוטי קמחי)
ביום רביעי ידון בג"ץ בעתירות של תנועת אומ"ץ (התנועה למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) והתנועה לאיכות השלטון, שדורשות להוציא צו שיגרום להפסקת הבדיקה על ידי משרד המבקר. לדברי העותרים, בעת הזו יש להימנע מעריכת הבדיקה סביב אירועי 7 באוקטובר, בזמן שהלחימה עוד בעיצומה. הם אף טענו כי המבקר אינו הגורם המתאים לערוך בדיקה שכזו, בשל אופי הנושאים שנכללו בה, היקפה ועיתויה ואלו מחייבים חקירה מקצועית ויסודית על ידי ועדת חקירה ממלכתית.
היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ בחודש מאי, בשם גופי הביטחון, כי עמדת גופי הביטחון, שב"כ וצה"ל, היא כי קיום הביקורת של מבקר המדינה על המלחמה בעזה בעת הזו, תוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון - ולפגיעה במלחמה. בחודש שעבר, שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי שטייניץ, החליטה להקפיא זמנית את הליכי הביקורת של מבקר המדינה על תפקוד צה"ל ושב"כ ב-7 באוקטובר, עד לדיון.
הורי תצפיתניות: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית - עכשיו" - ראיון עם אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל
(צילום: ירון ברנר)
בתגובה המשלימה של היועצת שנשלחה כעת היא כותבת כי "יש לקבוע את מועד תחילת ביצוע הביקורת, וכן את שלביה ואופן התנהלותה, באופן שיבטיח את יכולת התפקוד של צה"ל והשב"כ והצרכים הביטחוניים של המדינה".
"אין מחלוקת כי למבקר סמכות לבקר את גופי הביטחון בהתאם להוראות החוק, אך נוכח המצב החריג מאוד שבו מצויה המדינה, יש לקבוע את מועד תחילת ביצוע הביקורת, וכן את שלביה ואופן התנהלותה, באופן שלא ישבש את מאמצי הלחימה, בשים לב לתמונה המבצעית וכיווני התפתחות המלחמה".
לדברי בהרב-מיארה, "ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים, כמו גם שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה, כפי שהותווה בחוק-היסוד, עם תורת הביקורת, כמו גם עם הכלים שניתנו בידו. בנושאים הנוגעים למדיניות ביטחונית מובהקת, תיטה הכף באופן משמעותי להגדרת הנושא כעניין שבמדיניות יותר מאשר ל'עניין אחר' המצוי בסמכותו של המבקר".
עוד כותבת היועצת המשפטית לממשלה כי "בנסיבות העניין הייחודיות, בדיקה כפולה או מקבילה של אותה הסוגיה על ידי מבקר מדינה וועדת חקירה ממלכתית, ככל שתוקם, אינה רצויה ותהא בעלת השלכות ציבוריות שליליות, וזאת בדומה לגישת המבקר אשר עמד על הצורך להתאים את היקף ביקורתו למנדט שייקבע לוועדת החקירה, ככל שתוקם שנית, פעילות מקבילה של הגופים עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור, ככל ששני הגופים יגיעו למסקנות שונות".
"בכל הנוגע לביצוע ביקורת בזמן אמת, הרי שהסמכות הרחבה הקבועה בחוק היסוד אינה שוללת זאת, הגם שבמישור שיקול הדעת מדובר בחריג למלאכת הביקורת הרגילה, ומן הראוי שתישמר למקרים המצדיקים זאת, על אף החסרונות הגלומים בביקורת מסוג זה".
