הרצוג ורעייתו במפגש
(דוברות נשיא המדינה)
"אני אמא של רבאב והמילים שלי מגיעות ממקום של כאב, כאב של אמהות". כך אמרה היום (ראשון) אמינה אבו סיאם, אמה של רבאב, שנרצחה בלוד לפני קרוב לשנה. הדברים נאמרו על רקע האלימות הגואה בחברה הערבית ובמסגרת מפגש של נשים ואמהות מהחברה הערבית, שאיבדו את יקיריהן, עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בבית הנשיא.
אבו סיאם שיתפה בדמעות את הרצוג בסיפור שהוביל לרצח בתה. היא ציינה כי "בלוד, אין יום שישי שאין בו רצח. רבאב הייתה בת 30 ואם לשלוש בנות - בנות שלוש, שש ועשר. היא נרצחה מול הילדים שלה, בחצר הבית שלי, מול העיניים שלי. היא חוותה 10 שנים של אלימות - בעלה היה מכה אותה. אלימות פיזית ומילולית".
לדברי אבו סיאם, בתה רבאב "הסתירה את זה למען שלום הבית. עד שהיא אמרה 'מספיק, די כבר לאלימות, אני לא יכולה יותר'. היא הייתה מורה בבית ספר במשך תשע שנים. לפני סיום קורס למנהלי בתי ספר התחילו הבעיות להתעמק - בעלה לא רצה שהיא תהיה מנהלת. הוא איים עליה. היא חיה אצלי בבית שנה שלמה, מאוימת ברצח".
בהמשך אמרה כי "היה ניסיון לרצוח את בתי, אבל היא לבשה אפוד מגן. בסופו של דבר הוא ראה שאין בזה תועלת אז הוא נכנס אליי הביתה וירה בה מטווח אפס. היא ישבה לידי. היא קיבלה שישה כדורים לראש, כשהילדה שלה שיחקה לה על הברכיים. הוא פשוט מטווח אפס ירה בבת שלי שישה כדורים. אני ראיתי כל כדור שחודר - כל כדור שחודר לראש שלה ראיתי והסתכלתי. אבל לא יכולתי להגיב".
אבו סיאם הוסיפה כי "הוא דחף אותי. היא שמרה על הילדה שלה, היא פשוט הסתכלה עליו. רבאב מתה כבר בכדור הראשון, היא לא נאבקה, אלא להפך - היא הסתכלה לו בעיניים. הסתכלה לו בעיניים ואז התכופפה והגנה על התינוקת שלה, ששיחקה לה על הברכיים".
לאחר מכן הסבירה אבו סיאם להרצוג ולרעייתו כי כיום היא מאוימת ברצח. "אני לא מפחדת ואני אמשיך להילחם למען הצדק של רבאב. אני רוצה שהצדק יעשה. עשרה אנשים תכננו את זה ורצחו אותה מול העיניים שלי בלי רחמנות. למה? כי היא ביקשה להתגרש מגבר אלים? גבר שהוציא לה את השיער מהראש עד שנהייתה לה קרחת? גבר שהרביץ לה יום ולילה? גבר ששפך עליה מי חמצן ועוד כל מיני דברים? אז הגיע הזמן שהיא תגיד לא", שיתפה.
עוד סיפרה אבו סיאם: "'אצלנו אין נשים מתגרשות גברת. מי שמתגרשת - הורגים אותה' - אלו המילים שלו. הוא איים והוא מימש. עכשיו הוא מאיים עליי והוא עוד יממש את זה, ואני שוב אגיד - אני לא מפחדת".
אחרי אבו סיאם שיתפה את סיפורה גם קיפאח אגבאריה, תושבת אום אל פחם ששבעה מבני משפחתה נרצחו. אגבאריה, המתנדבת כל חייה בעיר, סיפרה בדמעות על מספר היתומים במשפחתה בלבד: "הסיפור שלי הוא אסון, גל של רצח במשפחה אחת. שבעה מקרי רצח, האחרון לפני פחות מחודש. מדובר באחד מארגוני הפשע שידועים אצלנו באום אל פחם. במשפחה שלי יש 28 יתומים, אם אנחנו במדינה דמוקרטית, אני לא אזרחית במדינה הזו? זו לא הזכות שלי להיות עם ביטחון? אני לא מוגנת אדוני הנשיא".
אגבאריה תהתה: "למה הם מסתובבים ברחובות ואני מפחדת על המשפחה שלי? אני לא רוצחת או טרוריסטית, אני משלמת מיסים במדינה הזו, זו הזכות שלי. למה יש בית משפט? למה יש משטרה? למה יש חוק? אם כולנו רוצחים אחד את השני עד מתי יהיה לזה סוף? למה אני צריכה לראות את אחי נרצח מול העיניים שלי? למה כשהולכים לעבודה רוצחים אותם? איך נתפרנס? הזכות שלי אדוני הנשיא זה שיהיה קצת צדק במדינה הזו ולא תהיה גזענות כלפי שום אזרח".
רעיית הנשיא הודתה לנשים על השיתוף האמיץ ואמרה: "אני לא יודעת אם יש מילים נכונות לבטא את הרגשות שאני מרגישה עכשיו. מצד אחד יש כאב עצום פה בחדר, תסכול והבנה שאנחנו כולנו ביחד בסיפור הזה. אתן אמנם מהחברה הערבית אבל מדובר בכולנו, זאת החברה של כולנו, וכולנו חיים באותו המקום. הפחד והכאב שמישהו מהמשפחה שלנו או אנחנו נצא בבוקר ולא נדע אם נחזור בערב, לא עוצר באיזה שהוא גבול - הוא משפיע על כולנו.
"חציית הגבולות בחברה כולה, והאלימות, משפיעות על כולנו. אבל הריכוז הזה של הכאב והסיפורים הקשים כל כך של כל אחת מכן, הוא מצמרר. אני מודה לכן מאוד, ואני גם חווה יחד איתכן את התסכול המאוד גדול. אני חושבת שאנחנו צריכות לקום כולנו ולעורר עוד נשים. לא אתן תצעדו, נצעד ביחד. כי זה לא רק חברה אחת, זה כולנו".
הנשיא הרצוג סיכם את המפגש וציין כי "היחס שלנו לאירוע הזה זה כמו משפחה שלנו שנפגעת ונרצחת. אני לא מתייחס לזה כאל יהודים וערבים, מדובר באירוע לאומי-ישראלי בהיקף עצום. כשכולנו קוראים את הסיפורים האישיים והאנושיים, זה חודר וזה מהדהד. מספיק לשמוע אתכן כדי להבין עד כמה זה נורא. צריך שכל גבר שרק ישתעשע ברעיון להחזיק אקדח יחשוב פעמיים. זה מעבר לכל מה שצריך לעשות בחינוך, בעבודה וברווחה".
הוא הוסיף כי "דעו לכן שהבית הזה הוא הבית שלכן. צריך למגר את התופעה הזו משורש - היא מסוכנת ונוראה, היא מנוגדת לכל זכות אדם לחיות חיים בשלום. אנחנו כאן בשבילכן. אנחנו עוסקים במלחמה הזאת מהרגע שנכנסנו לכאן, וזה באמת אתגר עצום בפני מדינת ישראל והחברה הישראלית. אבל זה לא יחזיר את היקרים, זה אסון נורא. זו מגפה שפוגעת כמעט בכל בית".
לדבריו, "אתם אחים ואחיות שלנו, אתם משפחות של אזרחים ישראלים שהם אחים ואחיות שלנו. אנחנו פה בשביל לחשוב ביחד ולשמוע את הסיפורים שלכם. אתן גיבורות אמיתיות, שמובילות מאבק אמיץ וצודק למיגור הפשיעה. רק היום שילמו שני אזרחים בחייהם ביישוב נחף שבגליל. אסור לנו לעמוד מנגד, בשעה שעולמות שלמים של אזרחיות ואזרחים ישראליים נחרבים לנו מול העיניים. הטרור האזרחי הזה הוא טרור לכל דבר, יש לעקור אותו מהשורש. זוהי קריאתי לממשלה ולכל מקבלי ההחלטות - זוהי שעת חירום למול אתגר לאומי עצום".
