סקרי דעת קהל עדכניים שהתקיימו בארצות הברית ובאירופה והגיעו לידי משרד החוץ מעידים על כך שהתמיכה בישראל חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר. כך, בחלוץ חצי שנה מהזוועות שביצע חמאס, ובחסות מספר ההרוגים הגבוה בעזה והיעדר מערך הסברה יעיל, איבדה ישראל את כל הסימפטיה והאהדה שקיבלה אחרי הטבח - והמגמה ממשיכה להיות שלילית.
אחרי 7 באוקטובר, נזכיר, נהנתה ישראל מתמיכה אדירה וחסרת תקדים מהעולם, שהזדעזע מהמעשים שביצעו מחבלי חמאס ביישובי העוטף. מגמת הירידה של החודשים האחרונים משקפת כמה תופעות: העובדה שהעולם נחשף לתמונות של מה שמתרחש בעזה; הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים; היעדר תוכנית ישראלית ברורה ל"יום שאחרי", שמשרטטת את הקווים לסוף המלחמה; והמצוקה של נשיא ארצות הברית, שלא מרגיש שישראל עוזרת לו.
הפגיעה במעמד הבינלאומי של ישראל מבחינה דיפלומטית, תקשורתית ומדינית עשוי לגרום לנזק ארוך טווח, מפני שעיקרה בדור הצעיר. בקרב המבוגרים, למעשה, ישראל יותר פופולרית מאשר בקרב הצעירים - והם אלה שיקבעו מה יתרחש בעתיד.
היעדר התמיכה בישראל בדורות הצעירים מתחלק לכמה דרגות, שהקיצונית ביותר שבהן היא האמונה שישראל היא מזימה קולוניאליסטית אירופית-אמריקנית; הקיצוניים פחות רואים שישראל לא מוכנה לפשרה, ושהצד הפלסטיני כעת הוא זה שסובל - וישראל היא זו שפוגעת. התבטאויות קיצוניות של שרים בממשלה מחמירות את המצב - והופכות אותו להרבה יותר מסובך.
מלבד זאת, ישראל גם ספגה מכה תדמיתית איומה בעקבות 7 באוקטובר, שהדהים את תומכי ישראל שהיו בטוחים כי היא חזקה מספיק כדי להתמודד מול כל איום שנשקף לה. כעת התחושה היא שישראל חלשה ותלותית, ולכן גם המתקפות עליה גוברות.
"ייקח שנים ארוכות, אולי אפילו עשורים, כדי לתקן את הנזק התדמיתי שנגרם לישראל בחודשים האחרונים", מעריכים גורמי הסברה בכירים. "מדובר בתהליכי עומק הרסניים שלוקח זמן רב לתקן את הנזק שלהם".
