כשברקע נערך המערב לשלוח לאוקראינה כלי נשק מתקדמים יותר ויותר, בראשם טנקים שיסייעו אולי לקייב לשבור את הקיפאון הנוכחי בשדה הקרב, ברוסיה שולפים מחדש איום בתגובה לא-קונבנציונלית. דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר ומקורבו של הנשיא הנוכחי ולדימיר פוטין, הזהיר היום (ה') כי אם ארצו תפסיד במלחמה – עלולה לפרוץ מלחמה גרעינית.
11 צפייה בגלריה
מדבדב וניסוי רוסי בטיל גרעיני. "מעצמה גרעינית מעולם לא הפסידה בסכסוך שגורלה תלוי בו"
(צילום: AP, רויטרס)
11 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. הקרמלין מזהיר מ"סכנה גדולה לביטחון האירופי" אם תהיה הסלמה
(צילום: AP)
"תבוסה של מעצמה גרעינית במלחמה קונבנציונלית עלולה להביא לפרוץ מלחמה גרעינית", כתב הבוקר מדבדב, שמכהן כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית, בחשבון הטלגרם שלו. "מעצמות גרעיניות מעולם לא הפסידו בסכסוכים מרכזיים שגורלן היה תלוי בהם", הוסיף. מדבדב קרא למדינות המערב שתומכות באוקראינה "לחשוב" על הסיכונים שטמונים במדיניות שלהן ובסיוע לממשלה בקייב.
מדבדב – שכנשיא רוסיה בין 2008 ל-2012 הציג עצמו דווקא כמי שמוכן להעמיק את הקשרים עם המערב אך הפך מאז הפלישה לאוקראינה לאחד מתומכיה המובהקים והניציים ביותר – כבר פיזר לאורך השנה שעברה שלל איומים בשימוש בנשק גרעיני, וסביר מאוד להניח שעשה זאת בתיאום עם פוטין. הנשיא הרוסי פיזר בעצמו איומים שכאלו, אם כי מרומזים יותר, ורק לאחרונה הורה על פריסת טילים גרעיניים בספינות הפועלות באוקיינוס האטלנטי. האיומים הללו מגיעים על רקע המפלות שספגה מוסקבה במחצית השנייה של 2022, עם נסיגות משפילות מאזורי חרקוב וחרסון, ורוסיה הדגישה כי הדוקטרינה הגרעינית שלה מאפשרת שימוש בנשק לא-קונבנציונלי על מנת להגן על כל טריטוריה רוסית, כולל השטחים הכבושים באוקראינה שפוטין סיפח באוקטובר אשתקד.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשאל לקראת הצהריים על דבריו של מדבדב, והשיב כי הם תואמים באופן מוחלט לאותה דוקטרינה גרעינית מוצהרת. פסקוב התייחס גם לדיווח אמש בעיתון "ניו יורק טיימס" ולפיו ארה"ב נערכת לאפשר לאוקראינה להשתמש בכלי נשק אמריקניים מתקדמים כדי לתקוף את חצי האי קרים, ואמר כי מהלך שכזה יהיה "מסוכן ביותר" וכי משמעותו תהיה "העלאת הסכסוך לרמה חדשה שלא תבשר טובות לביטחון האירופי".
11 צפייה בגלריה
הפיצוץ בגשר קרים באוקטובר אשתקד. ארה"ב תסכים למתקפות עם נשק אמריקני נגד חצי האי?
(צילום: AP)
חצי האי קרים, נזכיר, נכבש על ידי רוסיה כבר ב-2014, ואף שבסיסים של הצבא הרוסי כבר היו נתונים שם למתקפות אוקראיניות בחודשים האחרונים – אלו לא התבצעו בעזרת נשק אמריקני, כמו מערכות שיגור הרקטות המתקדמות HIMARS. לפי הדיווח אמש ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן "נפתח" כעת לאפשרות הזו, למרות החשש שתביא להסלמה, מתוך מחשבה שאיום ממשי על קרים יספק לאוקראינים קלף מיקוח חזק במשא ומתן עתידי מול מוסקבה.
האיום הרוסי החדש מגיע יממה לפני ש-50 נציגי מדינות מערביות שמסייעות לאוקראינה במלחמה יתכנסו לדיון בהמשך הסיוע הצבאי שלהן – כשעל המוקד שאלת משלוחי הטנקים שקייב מבקשת על מנת לאפשר לה לשחרר עוד שטחים כבושים מידי הרוסים, ולהיערך לאפשרות של מתקפה קרקעית גדולה שמוסקבה מתכננת לפי ההערכות להוציא לפועל בשבועות או בחודשים הקרובים.
לקראת המפגש מחר, בבסיס חיל האוויר האמריקני "רמשטיין" שבגרמניה, גובר הלחץ על ברלין לאשר למדינות אחרות באירופה להעביר לאוקראינה טנקי "לאופרד" מתקדמים מתוצרת גרמנית, אך זו מהססת מאוד ממהלך שכזה והקנצלר אולף שולץ אמר אתמול כי למרות התמיכה של ארצו בקייב – על המערב לדאוג לכך שהסכסוך לא יהפוך למלחמה בין מדינות ברית נאט"ו לרוסיה.
11 צפייה בגלריה
טנק "אברמס" אמריקני. גורם בפנטגון שלל את העברתו לאוקראינה: "יקר ומסובך מדי"
(צילום: רויטרס)
אמש דווח כי התנאי שהציבה ברלין למתן אור ירוק למשלוחי הטנקים הגרמניים הוא שארה"ב תסכים גם היא לשלוח לאוקראינים טנקים משלה, מדגם "אברמס". בוושינגטון שללו את האפשרות הזו, ובכיר בפנטגון הסביר אמש שטנקי "אברמס" יקרים ומסובכים לתפעול ולאימון. הוא הוסיף כי הם אינם תואמים את הצרכים של הצבא האוקראיני כיוון שמנועיהם העוצמתיים דורשים כמות רבה של דלק, משאב שנמצא במחסור בחזית האוקראינית.
לעומתם, הטנקים הגרמניים מדגם "לאופרד" נחשבים לטנקים המערביים המתאימים ביותר לכוחות השריון האוקראיניים, וצבא אוקראינה מתעקש כי הם יוכלו לשפר דרמטית את ביצועיו בשדה הקרב. מדינות במזרח אירופה ובמרכזה החברות בנאט"ו מסתמכות בעיקר על טנקים מסוג זה, ויש בהן מי שמוכנות להעביר לידי אוקראינה חלק מטנקי ה"לאופרד" שקנו מגרמניה – אך לשם כך הן זקוקות לאישור גרמני. פולין, דנמרק ופינלנד (שטרם הצטרפה רשמית לנאט"ו) כבר הביעו פומבית נכונות לעשות זאת.
הלחץ על גרמניה גבר בסוף השבוע שעבר אחרי שבריטניה הפכה למדינה הראשונה במערב ששוברת את הטאבו על הספקת טנקים לאוקראינה, כשהודיעה כי תמסור לידי הצבא האוקראיני טנקים מסוג "צ'לנג'ר". בקרמלין הבטיחו השבוע כי הטנקים הבריטיים "יישרפו כמו השאר". גורמים דיפלומטיים בכירים באירופה אמרו אמש ל"וול סטריט ג'ורנל" כי למרות התקווה שברלין תאותת על נכונות לאפשר את העברת טנקי ה"לאופרד" לקייב, ההכרעה בסוגיה לא צפויה להתקבל עד הדיון מחר בין נציגי מדינות המערב – וככל הנראה תתעכב.
11 צפייה בגלריה
קנצלר גרמניה אולף שולץ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, אתמול. חושש מעימות ישיר בין נאט"ו לרוסיה
(צילום: AFP)
11 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי, שעקץ את גרמניה: "זה לא הזמן להסס ולהשוות את עצמכם לאחרים"
(צילום: AFP)
לקראת המפגש מחר נחת היום שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין בגרמניה ונפגש עם שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס – שמונה לתפקידו רק לפני יומיים, בעקבות התפטרותה של כירסטין למברכט מוכת השערוריות. בדברים שנשאו השניים לפני המפגש הם לא הזכירו את המחלוקת בסוגיית הטנקים, ואוסטין הודה לברלין על תרומתה ל"חיזוק יכולות ההגנה העצמית של אוקראינה". פיסטוריוס עצמו לא אותת כיצד יפעל בשאלת הטנקים, ואמר רק כי מדובר ב"זמנים לא רגילים" וכי על ארצו לשפר את יכולותיה הצבאיות.
ההססנות הגרמנית בכל הנוגע להספקת טנקים לאוקראינה מעוררת תסכול בקייב, והבוקר מתח עליה ביקורת מרומזת הנשיא וולודימיר זלנסקי. בהתייחסות לדיווח על התנאי הגרמני החדש אמר: "יש זמנים שבהם אין להסס ואין להשוות את עצמך למישהו אחר ולומר 'אני אתן את הטנקים שלי אם מישהו אחר ישתף גם הוא את הטנקים שלו". זלנסקי, שנאם מרחוק בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הוסיף כי מדובר ב"אסטרטגיה לא נכונה". אמש קרא למערב להאיץ את קצב קבלת ההחלטות שלו, ולשלוח לו טנקים ומערכות הגנה אווירית במהירות רבה יותר. מסר דומה השמיע הבוקר ראש הסגל שלו, אנדריי ירמאק: "אין לנו זמן, ולעולם אין זמן. שאלת הטנקים לאוקראינה חייבת להיפתר במהירות האפשרית. אנחנו משלמים על האיטיות שלכם בחיים של אנשינו האוקראינים. זה לא צריך להיות ככה".
11 צפייה בגלריה
שר ההגנה האמריקני אוסטין עם עמיתו הגרמני פיסטוריוס, הבוקר בברלין. לא הזכירו את המחלוקת
(צילום: רויטרס )
במקביל למחלוקת בסוגיית הטנקים המערב מבטיח סיוע צבאי נוסף לקייב, וסוכנות הידיעות AP דיווחה הלילה כי ממשל ביידן מגבש חבילת סיוע צבאי חדשה, שהיקפה המסתמן עומד על כ-2.6 מיליארד דולר. היא תכלול נגמ"שי לחימה מתקדמים מדגמי "ברדלי" ו"סטרייקר". ארה"ב כבר הודיעה החודש כי תשלח לקייב נגמ"שי "ברדלי", המכונים "מחסלי טנקים" בשל הטילים בהם הם מצוידים, אבל עד כה לא שלחה לאוקראינה נגמ"שי "סטרייקר" שיכולים להסיע חיילים רבים יותר בשדה הקרב, ובמהירות רבה יותר. גם שבדיה הודיעה הבוקר כי תשלח לאוקראינה 50 נגמ"שים. הממשלה בשטוקהולם הודיעה גם כי הורתה להיערך לשלוח לאוקראינה תותחי ארטילריה מדגם "ארצ'ר", אך לא מסרה כמה בדיוק.
משבדיה הגיעו היום חדשות נוספות הנוגעות למתיחות מול רוסיה: שני אחים שנולדו באיראן והפכו לאזרחי המדינה הנורדית הורשעו כי ריגלו למען רוסיה במשך עשור שלם, מ-2011 ועד 2021. האח המבוגר יותר, פיימאן קיה בן ה-42, נשלח למאסר עולם, שבשבדיה משמעותו לרוב בין 20 ל-25 שנות מאסר, בעוד אחיו פייאם קיה בן ה-35 נשלח למאסר של תשע שנים ועשרה חודשים.
רוב העדויות והראיות במשפטם נותרו חסויות, אבל לפי הדיווחים בתקשורת המקומית האח הגדול ניצל את עבודתו בשירותי המודיעין השבדיים על מנת להעביר מידע מסווג למפעיליו הרוסיים. במסגרת פעילותו במודיעין השבדי הוא אף עבד עם יחידה סודית ביותר שהתעסקה עם מרגלים שבדים ברחבי העולם. פיימאן נעצר בספטמבר 2021 ואחיו פייאם נעצר חודשיים לאחר מכן. בין היתר נטען כי עזר לאחיו הגדול לפרק כונן קשיח כלשהו שבהמשך נמצא זרוק בפח אשפה.
בתוך כך, משרד החוץ בקייב קרא בצהריים לארגונים יהודיים בעולם לגנות את דבריו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שהשווה אתמול בין הפעילות של המערב נגד ארצו לבין השואה. לברוב טען כי ארה"ב הרכיבה קואליציה של מדינות אירופיות במטרה לפתור את "השאלה הרוסית" – כפי שהצורר הנאצי אדולף היטלר רצה לפתור את "השאלה היהודית". קייב מסרה כי בדברים אלו רוסיה מעניקה "חסות מדינתית" לאנטישמיות. ישראל וארה"ב גינו אמש את דבריו של לברוב, שבעבר כבר הסתבך עם השוואות דומות.
