בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע נהרג מפגיעת כטב"ם ששוגר מעיראק והתפוצץ בצפון רמת הגולן רב"ט טל דרור (19) מירושלים, מש"ק תקשוב בגדוד 13 של חטיבת גולני. "הוא היה כריזמטי בצורה בלתי רגילה, וראה תמיד את כולם", סיפרה אמו, אורית דרור. מפגיעת הכטב"ם נהרג גם סמל דניאל אביב חיים סופר (19) מאשקלון, חניך במסלול ייעודי לקצונת קשר"גים בגדוד. 24 נוספים נפצעו בתקרית, בהם שניים באורח קשה ואחד בינוני.
"טל היה מרכז המשפחה, אחיו מעריצים אותו"
בשיחה עם ynet תיארו הוריו של טל דרור את הבחור הכריזמטי שהיה, החותם שהוא השאיר על כל אדם שהכיר, החלום שלו להיות מדען טילים - והמתנה שטרם הספיק להעביר לבת זוגו. "כשטל היה בבית הספר היסודי הייתה ילדה שסבלה מחרם, והוא התחבר אליה, דאג לקרב אותה ולרומם את רוחה ולהפסיק את החרם. זו דוגמה מהאופי שלו, כדי שהיא לא תחווה את הבדידות שהיא חוותה קודם", סיפרה האם.
לדבריה, "טל היה מרכז המשפחה והגורם המקשר בין כולם. אחיו מעריצים אותו. למרות גילו הצעיר הוא עבד לפי לוחות זמנים, ובזמן הפנוי דאג לפנות זמן לכולם: לנסוע לסבא וסבתא, להיפגש עם חברים ועם בת הזוג ולהתאמן. תמיד טל היה מצטיין, דאג לתרום לחברה והיה בתוכנית 'ליד' למנהיגות, באופק ובכיתת מופ"ת".
הדאגה שלו לסביבה ליוותה אותו לאורך כל חייו. "לפני כחודשיים הוא פגש הומלס בתחנה המרכזית בבאר שבע, שביקש ממנו כסף לאוכל", סיפרה אמו. "טל אמר לו שהוא יקנה לו בתנאי שהוא יישב איתו וישוחח איתו בזמן הארוחה. הוא סיפר שהוא היה נראה לו מאוד בודד ושהוא היה זקוק לחברה הזו".
טל התגייס לצה"ל ב-1 במאי השנה. הוא סיים מכינה בהצטיינות, ובלט גם בטירונות ובקורסים המקדימים. "הוא היה מיועד לתפקיד שהוא מאוד רצה, אבל בגלל שלא היה תקן פנוי, שובץ זמנית בגולני", סיפרה אמו. "התקן היה אמור להתפנות בעוד שבועיים בלבד וטל היה אמור להתחיל אותו".
הכותרת
טבעת האש מתהדקת: האיום האווירי מעיראק על ישראל
25:58
אביו, רמי, סיפר כי "ההרגשה שלי זה שהפסדנו אותו בשבועיים. הוא סיפר לנו ששקט בבסיס והרגיע אותנו, כי במקום הקודם הם היו תחת הפגזות קבועות של כטב"מים וטילים". לדבריו, "הוא אמר שכולם מפחדים לישון במגורים שאין בהם מיגון, 'אתה פשוט לא יכול לישון כי יש תחושה שיתרסק עליך כטב"ם'".
"כל הזמן היו מטווחים את הבסיס. טל התלונן על מחסור במיגוניות", הוסיף האב. "הוא היה ספורטאי ושמר על כושר, וסיפר שתמיד הדופק שלו היה נמוך מ-60, אבל מאז שנכנס לבסיס, הדופק שלו לא ירד מ-88. הוא אמר שזה היה לחץ מתמיד, שהוא וחבריו לא מצליחים לישון. לאחר מספר פניות, גם מצידנו, העבירו לבסיס מגוניות נוספות. בחודש האחרון הוא עבר ניתוח לאחר שהייתה לו דלקת בתוספתן, הוא אושפז למספר ימים ורצה לחזור לשרת. לפני מספר שבועות בדרך לבסיס נפלה רקטה סמוך לרכב ההסעות שבו הוא היה".
שעות ספורות לפני פגיעת הכטב"ם הקטלנית טל עוד הספיק לדבר עם הוריו. "בסביבות 11 בלילה דיברנו איתו. הוא סיפר שהם אכלו יחד כל החיילים ואמר שהוא הולך לישון", סיפרו הוריו. "ב-3:30 קיבלנו התרעה בנייד על האזור שבו הוא נמצא. שלחנו לו הודעה, אבל היה רק וי אחד. הצבא עדכן שהפגיעה התרחשה ברבע לשלוש ושבכלל לא הייתה התרעה, הכטב"ם פגע במבנה ישירות ולא נותר לו סיכוי".
טל פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה במצב אנוש, ולהוריו, שהגיעו במהירות למקום, נאמר כי הפגיעות היו קטלניות. "הרופא אמר שהם עשו כל מה שיכלו. ראינו אותו נושם, אבל הפגיעות היו חמורות מדי ונאלצו לקבוע את מותו", סיפרו. "איך לא מזהים כטב"ם שמגיע ממרחק של 1,000 ק"מ מעיראק? באוקראינה מפילים עשרות כאלו. הכטב"ם פגע בול בחלון וגרם נזק אדיר. למה החיילים לא שהו במבנים ממוגנים?", תהו ההורים הכואבים.
טל השאיר אחריו את בת זוגו, אותה הכיר במכינה בבית רימון, הורים, אחים וחברים. "רק לפני כמה ימים הוא קנה לבת הזוג צמיד כמתנה לציון שנת הזוגיות וליום הולדתה. הוא תכנן להיפגש איתה ולהעביר לה את המתנה, מה שלצערנו הוא לא יוכל לעשות", סיפר אביו.
