אוגוסט 2023, שכונת בית הכרם השקטה והבורגנית בירושלים, אולי הלפיד הליברלי והמעוז החילוני האחרון בעיר. על אחד מלוחות הרחוב נתלו כמה מודעות עם פניה של אחת המתמודדות למועצת העיר בבחירות המוניציפליות הקרבות. בבוקר שלמחרת התברר שהן הושחתו כליל. העבריין שעשה זאת בחשכת הליל דאג להשחיר את פניה כך שאי אפשר עוד לזהות כלל שמדובר באישה.
חודש קודם לכן נתלה בצומת רמות שלט חוצות לקראת הופעה משולשת של יסמין מועלם, נטע ברזילי ואקו במסגרת פסטיבל ישראל - אירוע תרבותי ותיק וחשוב בבירה. גם הוא כמובן הושחת כליל. את פניהן של השלוש, מהזמרות המוכרות והאהובות בארץ, אי אפשר עוד לזהות.
אלו שתי דוגמאות בודדות בלבד מתוך שרשרת אירועים גוברת של השחתת פני נשים במרחב הציבורי בירושלים ובמדינה כולה. פעם זו פוליטיקאית שרצה בבחירות, פעם זמרות מפורסמות ופעם סטודנטית גנרית המפרסמת לימודים במכללה להשכלה גבוהה. מפריע להם, לעבריינים, לראות נשים במרחב הציבורי רצות לפוליטיקה, שרות על במות או רוכשות השכלה, אז הם משחיתים. פעם אחר פעם. כמעט לעולם אינם נתפסים וממילא לא מובאים לדין.
אז מה בכל זאת ההבדל בין רמות לבין בית הכרם? אקטיביזם נשי ירושלמי. אם בצומת רמות נשארה המודעה המושחתת תלויה במשך שבועות ארוכים (אין טעם להתלונן כי בעירייה לא מגלים שום עניין והמשטרה מזמן בקריסה), בשכונת בית הכרם דווקא הגיבו מיד. קהילת "המאמות של בית הכרם", קבוצת וואטסאפ עירנית במיוחד של כ-4,000 (!) נשים מהשכונה, אספו מיידית כמה גרושים, הדפיסו תמונות של עצמן ושל כל אישה שרצתה להנכיח את פרצופה במרחב, ויצאו לתלות מודעות בשרב של אוגוסט וכשלכולן ילדים ללא מסגרות בבית.
כך ראינו אותן, חבורות חבורות של נשים, מתחמשות עם ליל בדבק ביד ועצבים בלב, להדביק מאות מודעות של פרצופי נשים. ונחשו מה, זה עבד. בימים הבאים הן חברו לתנועת המחאה העירונית "שומרות ושומרים על הבית המשותף" - גם שם הספיקו לאסוף כמה גרושים מקהל עצבני ונחוש - ובן לילה כוסתה הבירה באלפי תמונות של תושבות, ערב רב של צעירות ומבוגרות, בהירות וכהות, מחייכות או מודאגות. נשים. כך, גבירותיי ורבותיי, בצר לנו, נראה אקטיביזם נשי. שלט ענק באמצע מחלף בגין מלא בפרצופים שלנו כבר יותר קשה להשחית.
מוריה רודל סילפןשרון גבאינשים לאורך ההיסטוריה התאגדו והשיבו מלחמה כדי לשנות מציאות חיים שנכפתה עליהן. הן עשו זאת במאבק על הזכות להצביע (הסופרג'יסטיות), במאבק השחורות בארה"ב לשוויון (רוזה פארקס, קודמותיה וממשיכותיה), הזכות להתגייס לקורס טיס (שדולת הנשים והאגודה לזכויות האזרח בבג"ץ אליס מילר), והנה גם המאמות של בית הכרם. אנחנו קהילתיות יותר, נחושות יותר, וכמיעוט תודעתי נוטות לסולידריות רבה יותר, שבזכותה אנו מנצחות.
הממשלה הנוכחית, שמאיימת בפגיעה מתמשכת ומעמיקה במעמדן של נשים, גוררת תגובת נגד: האקטיביזם ותנועות המחאה פורחות מלמטה ומזכירות ישראל היפה מהי. ואין עיר יפה יותר מירושלים לבסס בה את ההתנגדות להפיכה המשטרית. רק אם נצא יחד לתלות מודעות בלילות – שם קוד - נצליח לחזור לימים שבה ירושלים הייתה מעוז חילוניות, פנינה של ליברליות והשכלה גבוהה.
- מוריה רודל סילפן היא תושבת קריית מנחם בירושלים, יוזמת "מחאת החצאיות" בכנסת בשנת 2016. חברת הוועד המנהל בשדולת הנשים ופעילה בתנועת "התעוררות בירושלים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
