חיזבאללה ממשיך לעורר פרובוקציות בגבול לבנון - כפי שהדגימו השחתות וגניבת מצלמות התצפית סמוך למטולה ברביעי, והניסיונות אתמול (שבת) לחצות את הגדר - ובישראל מזהירים כי המשך פעולות אלו עלול להסתיים בעימות צבאי. נסראללה, כך אומרים בירושלים, מעריך שהוא לא בסכנה.
פעולותיו, כך הם מסבירים, מתגמדים לעומת משוואות העבר. הוא אינו יורה רקטות לעורף או מנסה לחטוף חיילים, אך עם זאת בירושלים סבורים שהוא מסתכן בטעות בשיקול דעת שעלולה להביא להידרדרות ואולי למלחמה. הוא סבור שהפרובוקציות של ארגונו מצויות מתחת לרף התגובה הקשה של ישראל - אך הוא לא לוקח בחשבון שתגובה ישראלית חריפה עשויה לדרדר את שני הצדדים למקום שאליו הם לא רוצים להגיע.
בישראל יש דריכות מהמשך הפרובוקציות. ההערכה היא שלבנון נמצאת במצוקה אסטרטגית. הפרלמנט, שהתכנס כבר 12 פעמים לבחור נשיא, כשל בכך, והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה. זה מתווסף להאשמות כלפי חיזבאללה בלבנון שהוא עומד במוקד הכאוס המדיני, והוא זה שמסכל את בחירת הנשיא. חיזבאללה רוצה במועמד סולימאן פרנג'ייה ומכשיל כל מועמד אחר. בישראל סבורים כי לא רק לבנון במצוקה, אלא גם חיזבאללה.
בסיטואציה כזאת אי אפשר לצפות מה יהיו התהליכים, ויש חשש שבשל מצוקתו נסראללה מבקש להסיט את תשומת הלב לעימות עם ישראל. יכול להיות שזה מסביר מדוע חיזבאללה מתיר חלק מהרסנים שגרמו לו לשמור על איפוק במשך 17 שנים.
ישראל העבירה מסרים חדים ללבנון באשר לאוהלי חיזבאללה, שהוצבו בצד הישראלי של הגבול הבינלאומי בהר דב. המסרים הופנמו רק במחציתם, כשחיזבאללה פירק רק את אחד משני האוהלים. ישראל הבהירה ללבנון שזה לא מסיים את הפרשה, וגורל האוהל השני יהיה דומה: הוא לא יישאר שם לזמן רב.
בישראל מעריכים כי בשל הכאוס הפוליטי בלבנון אין טעם להיכנס למשא ומתן על הגבול היבשתי עם המדינה. שש מתוך 13 נקודות המחלוקות הן קלות להסדרה, משום שמדובר בכמה מטרים לצד זה או אחר. שאר הנקודות, עם זאת, מחייבות שיח רציני, וכרגע נראה שאין עם מי לדבר בצד הלבנוני שחסר מנהיגות יציבה.
האמריקנים בכל זאת מדברים עם שני הצדדים. זאת אחת הסיבות שהביאו לביקורו החשאי בישראל בשבוע שעבר של עמוס הוכשטיין, שליחו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לשיחות בין ישראל ללבנון. הוכשטיין נחשב מומחה ללבנון, והיה גם המתווך להסכם על הגבול הימי עם ביירות.