לפני שבועיים קרה משהו שהוכיח נקודה משמעותית לגבי אחד המאבקים הגדולים של שר התקשורת יועז הנדל: מפלגת צעירים בוערים, הקוריוז העכשווי של מערכת הבחירות, נחסמה לקבלת טלפונים בקווים הכשרים. העילה הרשמית הייתה חשש משמיעת קול נשי (קול שמדבר, לא שר), אבל האמת היא שהקווים האלה הם המגרש הביתי של העסקנים החרדים, ואלה לא מעוניינים בתחרות כלשהי, גם לא פוליטית.
הנדל הוא סיפור קלאסי של דמות ציבורית שנכנסה לפוליטיקה כהבטחה גדולה שמפלגות רבות מבקשות להתהדר בה ברשימה שלהן, אבל במבחן התוצאה של המשך ההישארות בחיים הציבוריים משהו לא עובד. זה לא מקרי, מפני שמרגע שאדם הושבע לכנסת בפעם הראשונה, מתחיל מרוץ בשני צירים מקבילים: הפוליטי והמקצועי. הפוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו. צריך ללמוד אותה וממש לעבוד בה. הציר המקצועי זאת בעצם השליחות הציבורית.
המתאם בין השניים מאוד מבאס: אתה יכול להיות פוליטיקאי מעולה, מקצוען בדילים, אלוף המפקדים, אבל לא לעשות שום פעולה אמיתית למען הציבור, ובכל זאת להמשיך להיבחר. אתה יכול די בקלות לסמא את עיני הציבור, לקחת בעלות על פעולות שלא עשית, לצעוק נכון בזמנים הנכונים, וליהנות מקרדיט שימשיך לך את החיים הציבוריים.
כך קרה גם להנדל. בצד המקצועי הייתה לו הצלחה גדולה. בצד הפוליטי - ופוליטיקה היא לא מילה גסה - זה לא עבד לו. הסלולר החרדי היה מקרה מובהק שבו הפוליטיקה התנגשה עם הצד המקצועי: כשהנדל נכנס למשרד התקשורת הוא קיבל פניות של אזרחים חרדים שכלואים ב"קומות הכשרות" ונתונים למרותה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת. הוועדה הזאת חוסמת לא רק מפלגות אלא גם כל מיני עסקים שלא באים טוב לממסד החרדי (גם את קווי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית הם חסמו מתישהו).
האזרח החרדי הפשוט הוא זה שנדפק מכל ההתנהלות הזאת: הוא צריך להחזיק ולשלם על שני קווים, אחד כשר שאותו יכירו בבית ספר של הילדה, והשני רגיל, כדי שתהיה לו גישה לעולם האמיתי. הנדל נאבק בקומות הכשרות וביקש לפתוח אותן לניוד.
עמיחי אתאלי צילום: אלכס קולומויסקיזה לא שהיו לו מצביעים חרדים, הוא נכנס לשדה המוקשים הזה מתוך אמונה שזה המעשה הנכון למען האזרח הקטן. הפוליטיקאים החרדים יצאו מדעתם. אפילו גדעון סער, שותפו הפוליטי בממשלה היוצאת, רמז לו שירד מהיוזמה הזאת. כולם יודעים שעם העסקנים החרדים לא מתעסקים. וסער צדק, הפעילות הזאת הפכה את הנדל לסדין אדום עבור הפוליטיקאים החרדים, וזה כמובן קירב את תאריך התפוגה הפוליטי שלו.
המקרה של הנדל - וניתן להוסיף לכך גם את החלטתו לרשת בסיבי אינטרנט גם אזורים שבהם אין לכך כדאיות כלכלית, או את הרפורמה בדואר שעוד תתרחש - הם תזכורת לכך שגם אם אתה ביצועיסט מעולה, לא תצליח בחיים הציבוריים בלי לדעת להתנהל פוליטית. להנדל הייתה כנראה התנהלות פוליטית לא מוצלחת: הוא לא ידע לרתום את האנשים הנכונים, הוא לא ידע לתחזק את הבריתות הנכונות. יש משהו מתסכל בלאבד אנשים כאלה בחיים הציבוריים. לבאים אחריו כדאי שזה יהיה שיעור על החשיבות של לימוד כמה דברים על פוליטיקה.
- עמיחי אתאלי הוא עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
