כל אדם שמתגורר או עובד בחיפה חש בשבועיים האחרונים את העלייה הניכרת במספר האזעקות והטילים שמשוגרים אל העיר משטח לבנון. קולות האזעקות מקפיאי הלב ורעשי התפוצצות הטילים והיירוטים מחזירים את התושבים באזור הכרמל אל קיץ 2006, אז ספגה העיר במהלך מלחמת לבנון השנייה כ-300 טילים ורקטות ב-34 ימי הלחימה. 14 תושבים נהרגו אז, עשרות נפצעו ומאות בתים ספגו נזקים.
מ-11 באוקטובר אשתקד ועד 21 בספטמבר - תקופה של כמעט שנה - נשמעו רק שתי אזעקות בחיפה, אבל בחודש האחרון, בעיר שחיזבאללה איים להפוך לקריית שמונה, נשמעת אזעקה כמעט מדי יום. למעשה, בארבעת הימים האחרונים היו שתי אזעקות מדי יום. לפי הנתון העדכני, מאז 22 בספטמבר נשמעו בעיר 28 אזעקות. התחושה בעיר כבדה, החשש קיים - אבל התושבים יודעים להתמודד גם במצבים קשים, כפי שכבר הוכיחו בלבנון השנייה.
יירוטים באזור חיפה
(צילום: אודי בוך)
צלילי המלחמה החדשים משבשים גם את ההתנהלות היומיומית של חלק מהתושבים. אחת מבדיחות הרשת המשעשעות שרצה בימים האחרונים, ואיילת לנדס היא שהגתה אותה, מדברת על כך ש"לנהוג בחיפה או בקריות בימים אלה זה כמו לשחק בכיסאות מוזיקליים. אתה כל הזמן מחפש איפה לעצור כשהמוזיקה תיעצר".
אפרת חורש, תושבת חיפה, מספרת כי החליטה לשנות את נתיב הנסיעה הקבוע שלה כדי שיהיה לה היכן להסתתר במקרה של אזעקה. "אני מפחדת יותר עכשיו", היא אומרת. "יש החמרה בימים האלו, וכולנו מרגישים את זה. הכול סובב סביב האזעקות והירי. אתה מחשב את הכניסה למקלחת, אתה מחשב את הנהיגה שלך. אני נוסעת רק למקומות שאני יודעת שאוכל למצוא הגנה במקרה של אזעקה".
חורש אמרה עוד: "אני לא נוסעת יותר דרך רחוב סטלה מאריס, הרחוב הקבוע שהייתי נוהגת בו, אלא מרחוב הציונות. בציונות יש בניינים שאליהם אוכל להיכנס במקרה של אזעקה. סטלה מאריס זה גם הרחוב שספג את הטיל הראשון שירו על חיפה עם תחילת מלחמת לבנון השנייה. כל נסיעה שלי עכשיו מחושבת לפי איפה אני יכולה לעצור ולהסתתר".
בני המשפחה עלו הבוקר לקברו של האב ד"ר צבי חורש בבית העלמין בעיר ביום ה-30 לפטירתו. "התחלנו את היום עם אזעקה בשעה שבע בבוקר, ובשעה תשע עלינו אל הקבר", סיפרה הבת אפרת. "לא הודענו לאיש בגלל האזעקות והטילים. אין שם איפה להתחבא, ולא רצינו לקחת אחריות על דבר כזה. אני חייבת להגיד שהאזעקות מפחידות אפילו יותר מהטיל עצמו".
גיל חורש, אחיה של אפרת, הוא הבעלים של בית המרקחת "עלייה" ברחוב העלייה השנייה בשכונת בת גלים. "אחי היה חכם כשבנה ממ"ד בבית המרקחת", היא אומרת. "בכל אזעקה כל העובדים נכנסים לממ"ד, ואנחנו מכניסים אלינו את כל מי שעובר ברחוב וסוגרים את הדלת".
לאורך שעות היום ניתן לראות תושבים מתהלכים ברחובות העיר ובאזורי החנויות והמסעדות. ואולם, בשעות אחר הצהריים אל תוך החשיכה, גם אזורים אלו מתרוקנים כמעט לחלוטין. אחת מאלו שמשלמים את המחיר היא זיו גולדצוייג, בעליה של המסעדה הדרום-אמריקנית צ'יוויטו בעיר התחתית בחיפה. העסק שאותו היא מנהלת עם הוריה נפגע קשה במלחמה האחרונה, וייסגר בחודש נובמבר.
"עצוב לנו נורא", אומרת גולדצוייג. "עברנו תקופות קשות בשנים האחרונות עם הקורונה והמהפכה המשפטית וכל מה שהיא הביאה איתה, ועכשיו, עם המלחמה, העיר התחתית ריקה ואנשים לא מסתובבים ברחובות". בימים כתיקונם, המסעדה המשפחתית הקטנה העסיקה שישה עובדים. "בגלל המצב והירידה בהכנסות נאלצנו לקצץ בעובדים", אומרת גולדצוייג בעצב. "כשעסק קטן נופל, הוא מפיל אחריו משפחות אחרות שמתפרנסות ממנו".
היא הוסיפה: "אנשים מפחדים. בשבועיים האחרונים יש החמרה של המצב בחיפה. לא הייתי ממליצה לשום בן אדם שאני אוהבת להסתובב בחיפה אחרי שעות החשיכה. הכול ריק, שומם, יש תחושה של מלחמה. אבל מסעדה לא קמה ונופלת על שבועיים החמרה במצב הביטחוני. מתחילת גל החיסולים הרגשנו החמרה. זה היה ממש מהרגע להרגע, הכול נחתך. לקוחות הפסיקו להגיע.
"ניסינו לשרוד בכל דרך. מצאתי את עצמי מצמצמת עוד ועוד עובד, עד שנשארנו, הוריי ואני, עם שני עובדים. אני לא חושבת שאני יותר מסכנה ממישהו ושהעסק שלי יותר מסכן ממישהו, אני לא מוכנה לרקוד את הריקוד הזה יותר. יש אנשים שהילדים שלהם בעזה והממשלה לא סופרת אותם, אז אותי יספרו בתור עסק? המסעדה נפתחה לפני חמש שנים, לא רצינו להיות עשירים אלא רק להתפרנס בכבוד, אבל המלחמה הזאת הכניעה אותנו".
"טרור שאמור להטריד אותך ולשבש לך את החיים"
תומר מזמר, מוזיקאי ומורה לפסנתר שמתגורר בעיר, מודה כי המצב לא פשוט. "האזעקות מלחיצות, אין ספק", הוא אומר. "זה טרור שאמור להטריד אותך ולשבש לך את החיים. הגענו למצב שלעיתים קרובות, אתה פשוט הולך לממ"ד ומחכה. הפחד מהלא צפוי, מהאפס למאה, זה הדבר שמלחיץ. למרות הכול, החלטתי לא לשנות את סדר היום שלי. אבא שלי בן 92 מתגורר בקריית ים, ואני כמעט כל יום נוסע אליו למרות חוסר הנעימות של להיות בדרכים".
מזמר סיפר עוד: "עברתי גם נסיעת יירוטים פעמיים לפני שבוע. היו יירוטים ליד בית הספר הטכני, היו אזעקות, ראיתי נהגים אחרים יוצאים מהמכונית ונשכבים על הרצפה. אני נתתי גז כדי שאוכל להגיע כמה שיותר מהר למנהרות הכרמל, אבל לא הספקתי. היירוטים היו משמאלי למעלה. עשיתי משהו לא טוב, ושאנשים לא ילמדו ממני. מבחינת נסיעות זה לא שינה לי את סדר היום, סידורים, קניות. האזעקות והטילים לא שינו לי את סדר היום. אתה נכנס כבר לסוג של שגרה עד האזעקה הבאה.
"בגלל ההחמרה האחרונה מאז שנכנסנו ללבנון קרקעית בוטלו לי מספר הופעות מחיפה צפונה, אחת מהן בנהריה. גם פסטיבל הסרטים שמתקיים בכל שנה בחול המועד סוכות, ששם היו צריכות להיות לי שלוש הופעות, נדחה לחנוכה בגלל המלחמה והירי על חיפה. מחיפה דרומה, לרבות תל אביב, ההופעות מתקיימות, אבל אין לדעת מה יקרה אחרי שנתקוף את איראן".
ויש גם תושבים שמחפשים להתאוורר בתקופה הקשה בחו"ל. כך למשל נהגה משפחת גוכמן שמטיילת בפראג בירת צ'כיה. "כולנו הרגשנו את הצורך לצאת קצת מהארץ ולשנות אווירה", אומרת יולי גוכמן. "נסענו לפני יום הכיפורים ואנחנו חוזרים בעוד יומיים, אבל למרות שאנחנו לא בחיפה אנחנו מרגישים גם כאן את כל האזעקות. ההורים שלי בחיפה, וכמובן שהלב איתם תמיד".
גוכמן הוסיפה: "הבת הקטנה שלי בת 11, היא הייתה זקוקה ממש לשינוי אווירה. נפילת רסיסי הטיל בשכונת רמת הנשיא לפני יותר משבוע הייתה בניין אחד ליד הוריי. למזלנו אין אצלם נזקים רציניים, אלא פגיעה בטיח שנפל מסביב לחלונות מההדף. ראינו שהבת שלנו על סף התקף חרדה. היא לא הייתה מוכנה לצאת מהממ"ד, גם לא לאכול. פיזית אנחנו בחו"ל, אבל הראש בחיפה.
"עכשיו יש חופשה מבתי הספר, אבל אם לא ישנו את ההנחיות כשהחופשה תיגמר לא אשלח את ילדיי לבתי הספר. התגברות הירי וריבוי האזעקות צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל הקברניטים. גם אם יש מקומות מוגנים בבתי הספר, אז בדרך אין מיגוניות ניידות, ואנחנו צריכים להיות בדרכים. שמעתי מה החיזבאללה אומרים, שהם יהפכו את חיפה לקריית שמונה. עד עכשיו הם קיימו כמעט את כל מה שהבטיחו".
הבוקר הודיעה עיריית חיפה כי הגיעה לסיכום עם פיקוד העורף שלפיו בקרוב יוצבו צופרים נוספים ברחבי העיר לצורך עיבוי אזורי התרעה, במיוחד באלו שבהם התקבלו פניות רבות מצד תושבים על כך שהאזעקה אינה נשמעת בבירור. פניות אלה נבדקו על-ידי קציני פיקוד העורף, וחלקן נמצאו מוצדקות.
"הצבת הצופרים החדשים תתרום לחיזוק המענה הביטחוני בעיר, ותוודא שכלל התושבים יהיו מודעים למקרי חירום בזמן אמת", אומר ראש העיר יונה יהב.
