לפני קצת יותר מחמש שנים, לקבוצת בני נוער מעוטף עזה פשוט נמאס. הם, שכונו "דור הקסאמים" ולא הכירו מציאות אחרת מלבד צבע אדום, רקטות והסלמות, החליטו לצאת למסע מחאה מביתם ועד למשכן הכנסת בירושלים. חבורת צעירים אידיאליסטים שהאמינו שביכולתם לעשות שינוי.
הצעדה ההיא יצאה לדרך בנובמבר 2018 תחת הכותרת "תנו לגדול בשקט". היום, חמש שנים אחרי, צפויה לצאת לדרך צעדה דומה לירושלים, הפעם למען שחרור החטופים. את הצעדה יזמו בני הנוער של קיבוץ כפר עזה, יישוב שאיבד עשרות חברים במתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר ושחלק מתושביו עדיין חטופים.
גם בני נוער מיישובים אחרים, כמו נחל עוז למשל, יצטרפו לצעדה שתצא מכיכר החטופים בתל אביב ותימשך חמישה ימים. את הצעדה תלווה תנועת הצופים. בני הנוער ילונו בדרך בתחנות מנוחה ובערב יקיימו מעגלי שיח. הצעדה למען החזרת החטופים נולדה בהשראת הצעדה שאירגנו בני הנוער מעוטף עזה לפני חמש שנים. אז צעדו אלפי בני נוער, בעיקר מיישובי המועצה האזורית שער הנגב, לאחר שבאותן שנים סבלו תושבי העוטף מירי רקטות ומטרור הבלונים.
המחאה בזמנו סחפה אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ. היא הגיעה לסיומה בגן הוורדים בירושלים במפגן ענק של כ-6,000 בני נוער, שאליהם הצטרפו משפחות שכולות שאיבדו את בניהן במבצע צוק איתן. בני הנוער שעלו לדוכן הנואמים קראו לממשלה לדאוג להחזרת השקט ליישובי עוטף עזה. הם הבהירו כי מדובר בעצרת ללא מסרים פוליטיים.
את הצעדה הפעם מארגנים בני הנוער של קיבוץ כפר עזה, מכיתות ט' עד י"ב. כ-35 צעירים נרתמו לנושא ויעמדו בראש הצעדה. ממקום מושבם בקיבוץ שפיים, לשם פונתה הקהילה לאחר 7 באוקטובר, הם אירגנו את הכל: בנו מסלול, סיכמו על מקומות לינה ודאגו לכל הנושא הלוגיסטי של הצעדה.
שירי יחיאלי (17), תלמידת י"ב ותושבת כפר עזה, שאחיה יובל צעד בצעדה הקודמת, מספרת: "הרעיון נולד מכמה חברים מכפר עזה שחשבו על זה. ואז כולנו יחד הרמנו את הרעיון. הגענו למסקנה שהנוער בארץ לא מספיק מעורב בעניין החטופים ולא ממש מודע למה שעבר עלינו ב-7 באוקטובר. אנחנו הולכים לעצרות וכאלה אבל עדיין יש תחושה שהנוער לא מעורב מספיק. אז החלטנו להשמיע את הקול שלנו. אנחנו מאורגנים לוגיסטית באופן מוחלט. ההורים תומכים, גם מטה החטופים תומך. יש היענות מטורפת. זה ברמה שאנחנו מצפים ל-7,000 צועדים ביום השלישי ועוד אלפים ביום האחרון".
אחד ממובילי הצעדה המקורית לירושלים היה נטע אפשטיין ז"ל, שנרצח במתקפת 7 באוקטובר. ב-2018 הוא היה בן 17 מכפר עזה, תלמיד בתיכון שער הנגב. "קיבלנו חיבוק מהנוער בכל הארץ", סיפר אז ל"ידיעות אחרונות" שליווה את הצעדה, "זה מעיד כמה הנוער מאוחד ומגובש, ושיש על מי לסמוך".
נטע נרצח במתקפת חמאס על יישובי העוטף, כשמחבלים חדרו ליחידת הדיור שבה התגורר עם בת זוגו, אירן שביט, בכפר עזה. "היינו בקשר מהרגע שהאירוע התחיל", סיפרה אמו, איילת אפשטיין. "המחבלים נכנסו לשכונה וזרקו רימון לתוך החדר שלו ושל אירן. הוא פשוט זינק ונשכב על הרימון, הגן בגופו על אהובת ליבו. הם כבר דיברו על חתונה ועל חיים משותפים. אירן כאן איתנו, אנחנו מחבקים אותה והיא אותנו. נטע הוא גיבור".
זוהר שפק מכפר עזה, שליווה את צעדת בני הנוער מהעוטף לירושלים לפני חמש שנים, סיפר: "כל בקשתם הייתה 'תנו לגדול בשקט', אבל הכוונה לא הייתה לשקט הזה, שבו לא גדלים אלא נשארים צעירים לנצח. סליחה, נטע, שהאמנו שיש מי ששומר עלינו ושהחוזה שחתמו הוריך עם המדינה יקוים. סליחה שכשלנו. לא נסלח ולא נשכח".