דנילה דוידוב עזב את רוסיה כמה שבועות אחרי הפלישה לאוקראינה. הוא חשש מגיוס לצבא, ומאפשרות שיישלח למלחמה שהוא מתנגד לה. דוידוב, אמן בן 22 מסנט פטרבורג, מספר שככל שהמלחמה נמשכה גברה אצלו הדאגה שרוסיה תפעיל לחץ כבד על הצעירים להתגייס ולהילחם. "לא רציתי ללכת למלחמה, או לכלא, אז החלטתי לעזוב", הוא מספר מקזחסטן, שם הוא עובד בימים אלה.
המלחמה באוקראינה - עוד כותרות:
• עוד טרגדיה בדונייצק: רוסיה הפציצה בניין – 15 נהרגו, חשש ליותר מ-20 לכודים
• חיילים הניפו את דגל אוקראינה באי הנחשים - רוסיה הגיבה בטילים: "הרגנו אותם"
• רוסיה נערכת להסתער על דונייצק, קייב מבטיחה קרב בדרום: "זה הניצחון האחרון של פוטין"
• "צריכים את המלחמה?". איש אופוזיציה רוסי נשלח לכלא, ומחה מכלוב הנאשמים
לפי עורכי דין ופעילי זכויות אדם, דוידוב הוא חלק מקבוצה הולכת וגדלה של צעירים רוסים שמנסים לחמוק מגיוס החובה לצבא מתחילת המלחמה בסוף פברואר - מה שממחיש את האמביוולנטיות בחברה הרוסית למלחמה. חלקם בוחרים לברוח לחו"ל, אחרים מנסים להשיג פטור משירות צבאי - או מתעלמים מהזימונים ללשכות הגיוס, בתקווה שהרשויות לא ירדפו אחריהם. כך סיפרו לרויטרס שבעה גברים שמנסים לחמוק מהשירות, וחמישה עורכי דין ופעילי זכויות אדם.
ברוסיה הגיוס לצבא הוא חובה, וגברים בני 18 עד 27 חייבים לשרת שנה אחת. מדי שנה מגייסת רוסיה כ-260,000 צעירים, בשני מחזורי גיוס. כוחות הביטחון מונים בסך הכול כ-900,000 חיילים.
למרות חובת הגיוס, רוסים רבים מצליחים לקבל פטור משירות: הם מצהירים על תחילת לימודים או מציגים פטור רפואי, וחלק משלמים שוחד תמורת שחרורם. צעירים שלא מתייצבים לגיוס, ולא מקבלים פטור, עלולים לספוג קנס כספי ואף להישלח למאסר של שנתיים לכל היותר.
דוידוב אמר לצבא שהוא קיבל הצעת עבודה בחו"ל – וכך לא קיבל זימון ללשכת הגיוס. הוא רוצה לחזור לארצו ביום מן הימים, אך מודה בצער שזה לא יקרה בקרוב. "אני אוהב את רוסיה, ומתגעגע אליה מאוד", אמר הצעיר הרוסי בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס.
מכיוון שמדינות המערב סגרו את השמיים לטיסות מרוסיה, רבים מהצעירים שעזבו את ארצם בחרו יעדים שלהם אפשר להגיע בטיסה ישירה. כך למשל הפכה טורקיה ליעד מועדף על אלפי צעירים ליברלים שרצו לעזוב את מולדתם בעקבות הפלישה והחשש מגיוס.
במשרד ההגנה הרוסי לא השיבו לשאלות על שיעורי הצעירים שלא מתגייסים לצבא מסיבות שונות, ואם הדבר פוגע בתפקוד כוחות הביטחון. באתר של משרד ההגנה במוסקבה נכתב כי "שירות בצבא ובחיל הים הוא חובה מכובדת של האזרח הרוסי, שמקנה לו יתרונות רבים בעתיד".
למרות דברי פוטין: גם חיילים בשירות סדיר נלחמים
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיבח את החיילים שנשלחו לאוקראינה, ואמר שמדובר ב"גיבורים" שמצילים את דוברי הרוסית שנרדפים על-ידי אוקראינה. הוא הצהיר שהלוחמים הרוסים באוקראינה מסכלים את "המזימה" של המערב להרוס את רוסיה. בחודש מרץ התייחס הנשיא לאזרחים הרוסים שמחזיקים בעמדות "מערביות", ואמר שאותם רוסים הם "בוגדים" ו"גיס חמישי".
פוטין הצהיר בכמה הזדמנויות שהכוחות שנשלחו לאוקראינה לא כוללים צעירים בשירות סדיר. לפי הנשיא הרוסי רק לוחמים מקצועיים שמקבלים שכר משתתפים במלחמה. למרות דברי פוטין, בחודש מרץ מסר משרד ההגנה הרוסי שגם חיילים בשירות סדיר נשלחו למלחמה. בחודש שעבר דיווח הצבא לפרלמנט הרוסי שכ-600 חיילים כאלה לוקחים חלק בלחימה, ויותר מ-10 קצינים ננזפו על כך.
בחודשים האחרונים חלה עלייה במספר הצעירים שמבקשים סיוע בהשגת פטור מגיוס החובה. התופעה נפוצה בעיקר בערים גדולות כמו מוסקבה וסנט פטרבורג.
אחד הארגונים שמעניק ייעוץ משפטי בחינם נקרא Release, ומנוהל על-ידי דמיטרי לוצנקו – רוסי שמתגורר בקפריסין. הוא אומר שמספר החברים בקבוצת ה"טלגרם" של מי שמעוניינים לקבל עצות כיצד לחמוק מהשירות עלה מ-200 לפני המלחמה ליותר מ-1,000 אחרי שהחלה. ארגון נוסף, "אזרח, צבא, חוק", מתמקד בעצות לצעירים שמעוניינים לתרום למדינה בדרכים אחרות – כמו בהתנדבות בבתי חולים. גם הארגון הזה מדווח על עלייה בפניות – מ-40 בלבד אשתקד ליותר מ-400 השנה. "הרבה אנשים מפחדים. הם לא רוצים ללכת לצבא שנלחם", אמר סרגיי קריבנקו, ראש הארגון.
פיודור סטרלין, צעיר בן 27 מסנט פטרבורג, הפגין נגד המלחמה מיד אחרי הפלישה - אך בסוף פברואר החליט לעזוב את רוסיה. עכשיו הוא מתגורר בטביליסי בגיאורגיה. בעבר קיבל פטור מגיוס מסיבות רפואיות (קוצר ראיה), אך בכל זאת בחר לעזוב את רוסיה - בגלל חשש מגיוס כללי. "אני מתגעגע לבית שלי וכרגע מרגיש שאיבדתי את המקום שלי בחיים", אמר לרויטרס.
חלק מהצעירים שזומנו לאחרונה ללשכות הגיוס בחרו שלא להתייצב. קיריל, בן 26 מדרום רוסיה שעובד בענף הטכנולוגיה, קיבל את צו הגיוס בסוף אפריל. בחודש מאי הוא קיבל שיחה מלשכת הגיוס והתבקש להתייצב, אך לא עשה זאת מכיוון שהוא מתנגד למלחמה. קרובי משפחה וחברים של קיריל, שתומכים בפלישה לאוקראינה ומאמינים שכולם חייבים להתגייס, כעסו עליו.
"האוקראינים הם כמו אחים. אני מכיר שם הרבה אנשים ולא יכול לתמוך במעשים האלה", אומר קיריל ומסביר את התנגדותו למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בחודש יוני המשטרה ביקרה בבית של קיריל, שלא היה בבית באותם רגעים. השוטרים שאלו את אמו מדוע הוא לא מתייצב בלשכת הגיוס.
קייב ובעלות הברית שלה במערב מעריכות שלפחות 15,000 חיילים רוסים נהרגו במלחמה. הקרמלין ממעט לפרסם נתונים על היקף החללים, ובחודש מרץ הצהיר ש-1,351 חיילים רוסים נהרגו ועוד אלפים נפצעו. בחודש מאי חתם פוטין על חוק שנועד להגדיל את מספר הלוחמים באוקראינה: החוק מבטל את הגיל המקסימלי (40) למי שמעוניין להתנדב לצבא. המחוקקים הסבירו שהשינוי נועד לצרף לצבא אזרחים בעלי מיומנויות שנחוצות ללחימה (הנדסה למשל) ולוחמים לשעבר.
גבר רוסי בשנות ה-30 לחייו, ששירת בעבר בצבא וסירב להזדהות בשמו, סיפר שלאחרונה הוא זומן לפגישה בבסיס צבאי, כביכול כדי לעדכן את הפרטים האישיים שלו. בשיחה הוא נשאל על השירות הצבאי שלו, ולאחר מכן קיבל הצעה כספית גבוהה תמורת חזרה לצבא: משכורת של 300,000 רובל בחודש (כ-5,000 דולר) במידה ויסכים להילחם באוקראינה. הגבר סירב להצעה, מכיוון שלא היה לוחם "מקצועי" ולא ירה בנשק מאז ששוחרר. "מה אדם מת יכול לעשות עם 300,000 רובל?", תהה.
לצד הגברים שבוחרים שלא להתגייס, כדי לא להישלח למלחמה באוקראינה, חלק קטן מהציבור הרוסי ממשיך למחות נגד המלחמה - למרות ההשלכות והחשש ממעצר ומעונש מאסר. בסוף השבוע גזר בית משפט במוסקבה שבע שנות מאסר על חבר מועצת העיר שגינה את הפלישה הרוסית לאוקראינה ואמר בישיבת מועצה שבמדינה השכנה "ילדים נהרגים מדי יום".
אלכסיי גורינוב בן ה-60 הוא נבחר הציבור הראשון של האופוזיציה שנשלח למאסר בעקבות ביקורת על המלחמה. הוא הורשע ב"הפצת מידע כוזב ביודעין" על הצבא הרוסי, וירצה את המאסר במושבת עונשין. בכלוב הנאשמים הניף שלט שעליו נכתב: "אתם עדיין צריכים את המלחמה?".
מתחילת המלחמה באוקראינה, היום של אנסטסיה נפתח בכתיבת הודעה אנטי-מלחמתית, שאותה היא תולה בכניסה לבניין המגורים שלה בעיר פרם שבהרי אורל. "אל תאמינו לתעמולה שאתם רואים בטלוויזיה, תקראו את כלי התקשורת העצמאיים!", כתבה באחת ההודעות שלה. "האלימות והמוות מלווים אותנו באופן קבוע כבר שלושה חודשים – תשמרו על עצמכם", נכתב בהודעה אחרת.
אנסטסיה, מורה בת 31, מבקשת לא לחשוף את שם המשפחה שלה כדי שלא תיעצר. בשיחה עם סוכנות הידיעות AP, על ההודעות שהיא תולה בכניסה לבניין, היא אומרת: "רציתי למצוא שיטה בטוחה ופשוטה להעביר מסרים. לא יכולתי לעשות משהו גדול ופומבי. רציתי לגרום לאנשים לחשוב, ואני חושבת שאנחנו צריכים להשפיע איפה שאפשר".
בתחילת המלחמה עצרו הרשויות אלפי מפגינים שמחו נגד הפלישה, וכמה שבועות לאחר מכן אישרה רוסיה חוק שקובע שמי שמפיץ "פייק ניוז" על הצבא הרוסי ופעילותו באוקראינה יישלח לעונש מאסר של עד 15 שנה. הצעד נועד להרתיע את מתנגדיו של פוטין ואת מי שמבקרים את הפלישה, וכן את כלי התקשורת העצמאיים - כמה מהם השעו את הפעילות בעקבות החוק.
המלחמה נמשכת כבר קרוב לחמישה חודשים, ואנסטסיה ורוסים נוספים מרגישים אשמה מסוימת שלא עשו מספיק כדי להביע את התנגדותם לפלישה. כשרוסיה פלשה לאוקראינה, המחשבה הראשונה של אנסטסיה הייתה למכור את כל הנכסים שלה ולעזוב את מולדתה. במהרה דעתה השתנה. "זו המדינה שלי, למה אני צריכה לעזוב?", אמרה ל-AP. "הבנתי שאני צריכה להישאר כאן ולעשות משהו כדי לעזור מכאן".
סרגיי בסוב, צייר ממוסקבה, הרגיש שהוא לא יכול לשתוק לנוכח ההתפתחויות. כבר לפני הפלישה בסוב בן ה-45 הכין כרזות שבהן מחה על המצב הפוליטי. הוא תלה אותן ברחבי הבירה, בפרויקט בשם "התקשורת הפרטיזנית". כשפוטין פלש לאוקראינה התחיל בסוב להכין כרזות שקוראות "לא למלחמה", ורוסים רבים דרשו לקבל ממנו עותק. בסוב מספר שאחרי שהכרזות שלו הונפו בהפגנות בכיכר האדומה – וחלק מהמפגינים שהניפו אותן נעצרו – כבר היה ברור שהמשטרה תגיע אליו, במוקדם או במאוחר. המשטרה פשטה על מקום עבודתו של בסוב כשהוא לא היה שם. שני עובדים שלו, שהדפיסו את הכרזות, הואשמו בהשתתפות בהפגנה לא חוקית. עונשם טרם ידוע.
בסוב הפסיק להדפיס את כרזות "לא למלחמה" (רוסיה מתנגדת למונח 'מלחמה', ומגדירה את פעילותה באוקראינה 'מבצע צבאי מיוחד'). בכרזות החדשות שלו כתב: "פחד זה לא תירוץ לא לעשות שום דבר". בשיחה עם AP אומר בסוב: "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איפה עובר הקו. זה ידוע שהם יכולים להעמיד לדין על דברים מסוימים, אבל חלק מצליחים לחמוק מתחת לרדאר. איפה עובר הקו? זה רע מאוד וקשה מאוד".
סשה סקוצ'ילנקו, מוזיקאית בת 31 מסנט פטרבורג, לא הצליחה לחמוק מתחת לרדאר: היא נעצרה כשהחליפה בסופרמרקט את תוויות המחירים של חמישה מוצרים בתוויות שבהן דיווחה לצרכנים על אירועי המלחמה - מתוך הנחה שהתקשורת הממלכתית לא מדווחת עליהם. "הצבא הרוסי הפציץ בתי ספר לאמנות במריופול. כ-400 מסתתרים מההפגזות", נכתב באחת התוויות. בתווית אחרת כתבה סשה: "מתגייסים רוסים נשלחו לאוקראינה. החיים של הילדים שלנו הם המחיר של המלחמה הזאת".
סופיה סובוטינה, בת הזוג של סשה, אומרת שהמלחמה השפיעה עליה באופן משמעותי. "יש לה חברים בקייב שהסתתרו ברכבת התחתית. הם התקשרו אליה ודיברו איתה על הזוועות שמתחוללות שם". ב-2020 סשה הדריכה ילדים בקייטנה באוקראינה, וכשהמלחמה החלה היא חששה לגורלם. "היא ממש פחדה שהחיים של הילדים האלה בסכנה בגלל המלחמה, ושפצצות נופלות עליהם, ולא הייתה מסוגלת לשתוק", מספרת סובוטינה על חברתה.
סקוצ'ילנקו עלולה להישלח לעד 10 שנות מאסר. היא עומדת לדין על הפצת מידע שקרי על הצבא הרוסי. "מבחינתנו זה היה הלם", אמרה בת הזוג שלה על ההעמדה לדין. "עונש מאסר של 5 עד 10 שנים הוא מפלצתי. במדינה שלנו גזר הדין על רצח קצר יותר".