בירושלים חוששים שההחלטה של קנדה אתמול (שלישי) להטיל אמברגו נשק על ישראל תיצור אפקט דומינו ותביא מדינות ידידותיות נוספות ללכת בעקבותיה. כבר עתה יש סימנים מדאיגים שמדינות נוספות ידידותיות משנות את המדיניות שלהן ובוחנות עיכובים או אמברגו נשק על ישראל, בהן בריטניה – שנחשבת אולי למדינה השנייה הכי ידידותית לישראל בעולם אחרי ארה"ב. גם הולנד מעכבת שליחת חלקי חילוף למטוסי F-35, והממשלה פועלת לשנות את ההחלטה.
ההחלטה הקנדית, חשוב להדגיש, היא בעיקר סמלית. ישראל לא קונה נשק מקנדה, וקנדה לא קנתה בעשור האחרון נשק מישראל בין היתר בשל חוקי ייצוא הנשק המחמירים של הקנדים. מאז פרוץ המלחמה, קנדה עיכבה מכירת 11 כלי רכב משוריינים למשטרת ישראל ומנעה גם שליחת אמצעים לראיית לילה לצה"ל.
הבעיה בהחלטה היא שהיא מהווה ביטוי למצבה הקשה של ישראל ובעיקר מלמדת כיצד העולם, שהתייצב לצד ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר, שוכח מהר. גורמים שמעורים ביחסים בין ישראל לקנדה אומרים ש"הכתובת הייתה על הקיר", כלשונם. לדבריהם, הבעיה בקנדה נובעת בגידול המשמעותי של הדמוגרפיה המוסלמית. הממשלה שנחשבה ידידותית למדי נסמכת על מפלגת השמאל הסוציאל-דמוקרטית.
לפי האחד הגורמים, "הבעיה במעמד ישראל בקנדה קשורה בראש ובראשונה לשינוי הדמוגרפי במדינה ולהקצנה של מפלגת ה-NDP". בנוסף, האיגודים המקצועיים בקנדה מובילים זה זמן קו אנטי ישראלי מחריף שלוחץ על גורמי השמאל במפלגה הליברלית השלטת ועל מפלגת ה-NDP.
מפלגת ה-NDP היא זאת שיזמה את ההצעה האנטי-ישראלית בבית הנבחרים להכיר במדינה פלסטינית. ההצעה המקורית שהועלתה על ידי חברת הפרלמנט מה-NDP הת'ר מקפירסון היא אנטי-ישראלית קיצונית והטילה את כל האחריות על פתרון הסכסוך, כמו גם את כל האשמה במלחמה, על ישראל - תוך התעלמות בוטה מאחריות חמאס שמוגדר על ידי קנדה כארגון טרור. מקפירסון כללה בהחלטה הכרה חד-צדדית ומיידית במדינה פלסטינית, ללא כל משא ומתן עם ישראל או הרשות הפלסטינית, ללא כל הסכמה של הצדדים המעורבים וללא הסרת חמאס מהשלטון בעזה.
הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית עומדת באופן מסורתי בניגוד למדיניות החוץ הקנדית. ראשי ממשלות קנדה - ליברלים ושמרנים כאחד - תמיד תמכו בפתרון שתי המדינות שמושג באמצעות משר ומתן.
הקהילה היהודית בקנדה ושגרירות ישראל בקנדה התגייסו מיד לסכל את ההצעה של מקפירסון. הקהילה היהודית הבהירה לממשלה ולבית הנבחרים שהצעה כזו אינה מתקבלת על הדעת. יותר מ-30,000 קנדים יהודים ובני ברית של הקהילה היהודית התגייסו נגד ההצעה של NDP, ושלחו, תוך ימים ספורים, 900,000 מיילים לחברי הפרלמנט ואלפי שיחות טלפון למשרדי חברי הפרלמנט. המאמצים הללו גרמו לשינוי. לבקשת שגרירות ישראל בקנדה, גם השר בני גנץ התקשר לראש הממשלה של קנדה ג'סטין טרודו, שביקש ממנו למנוע את העברת ההצעה המקורית.
2 צפייה בגלריה
גנץ שוחח עם טרודו. מאחורי הקלעים גם הקהילה היהודית הפעילה לחץ
(צילום: נעם ריבקין פנטון, רויטרס)
החשש היה שחלק מחברי בית הנבחרים מטעם מפלגת השלטון יאפשרו להצעה לעבור בצורתה המקורית, דבר שהיה מבחינת ישראל בלתי נסבל. עם זאת, הלחץ שהקהילה היהודית הפעילה על הממשלה הליברלית, יחד עם הלחץ שהפעיל גנץ על טרודו, מנעו את התרחיש הגרוע ביותר.
ביום שני בלילה המפלגה הליברלית הגיעה לפשרה עם מפלגת ה-NDP על נוסח מתוקן - סעיף ההכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית הוסר ובמקומו נוספה קריאה "לעבוד עם שותפים בינלאומיים כדי להשיג באופן אקטיבי אחר המטרה של שלום מקיף, צודק ומתמשך, לרבות קריאה להקמת מדינה פלסטינית כחלק מפתרון שתי מדינות במשא ומתן".
ההחלטה כללה עוד סעיף בעייתי מבחינת ישראל: קריאה לאמברגו נשק עתידי על ישראל וגינוי של המתנחלים הקיצונים בגדה המערבית. ההצעה אמנם לא מחייבת, אך שרת החוץ הקנדית הודיעה שממשלת קנדה החליטה לעצור את מכירות הנשק לישראל – הצהרה שגררה גינויים חריפים מצד ישראל. לפי הערכות, ההצהרה של שרת החוץ הייתה מעין פיצוי לשמאל על ריכוך ההחלטה, וההצהרה עברה ברוב של 204 מול 117 מתנגדים.
ח"כ כהנא מתייחס להחלטה ולסיוע של גנץ מול קנדה
(צילום: ירון ברנר, אורי דוידוביץ)
בקהילה היהודית בקנדה אומרים כי גם ההצעה המתוקנת "בעייתית", וכוללת הטלת אשמה קשה על ישראל ומתמקדת מעט בחיסול חמאס או בלימת הטרור נגד ישראל. הקהילה היהודית קראה לתומכיה להודות ל-117 חברי הפרלמנט שהצביעו "לא" לתגמול החמאס ולשינוי מדיניות החוץ ארוכת השנים של קנדה.
בקהילה היהודית אמרו לאחר ההחלטה כי "למרות האכזבה, המצב הזה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. הסרת ההכרה החד-צדדית הייתה תוצאה טובה משמעותית מאשר אם ההצעה היתה עוברת ללא שינוי והשינוי הזה הוא תוצאה ישירה של התגייסות מהירה של הקהילה היהודית ובני בריתנו".
"אמנם נקיטת עמדה ברורה ומוסרית על ידי הצבעה נגד ההצעה הייתה הדבר הנכון לעשות, אבל מה שעבר הוא לפחות עדיין לא מחייב. ההצעה הזו זעזעה את הקהילה שלנו, אבל הקהילה שלנו עמידה. אמנם התוצאה הזו לא הייתה מה שקיווינו לה, אבל הפעולות והכוח של הקהילה היהודית עשו את ההבדל. עצרנו את קנדה מלהפוך עשרות שנים של מדיניות חוץ על סמך גחמות של שוליים קיצוניים ומנענו מהממשלה להפנות עורף לישראל במלואה. עלינו להמשיך בעבודתנו כדי לעצור ויתורים נוספים לרדיקלים".
ח"כ וולדיגר: "ההפגנות מתדלקות את הלחץ הבינלאומי"
(צילום: אורי דוידוביץ)
חבר הכנסת מתן כהנא מהמחנה הממלכתי התייחס הבוקר להחלטה הקנדית, ובריאיון ל-ynet אמר: "היא לא מוצלחת, אבל יכלה להיות גרועה בהרבה אם גנץ לא היה מטפל בזה מול טרודו. יש לו יחסים מצוינים עם ראש ממשלת קנדה, והתקשר אליו כדי למזער נזקים". כהנא הוסיף כי גנץ התבקש לעזור בנושא מול קנדה, אך הוא לא פירט ממי הגיעה הבקשה.
ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית התייחסה גם היא להחלטה זו, ואמרה בריאיון ל-ynet כי "גם קנדה וגם ארה"ב נוקטות בצעדים לשם הפוליטיקה המקומית שלהם. הם לא יודעים האמת על מה שקורה פה, יש להם לחצים. מוכנה לקבל גם את זה שאולי זה נובע מאנטישמיות, זה האירוע". וולדיגר אמרה כי בקנדה "שואבים השראה גם ממה שקורה פה", והאשימה כי ההפגנות בארץ הן אלה ש"מתדלקות את הלחץ הבינלאומי".
אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן השתתפו בהכנת הכתבה
