הריאיון עם אילנה ראדה
(צילום: שמיר אלבז, שמוליק דודפור)
לאחר היום הדרמטי במשפט החוזר של רומן זדורוב, שבו הסכימה הפרקליטות לבחון מחדש את הנעליים והסכין, אמה של תאיר ראדה מברכת ואומרת: "הייתי מאוד-מאוד מופתעת אתמול מכך שעלו כמה דברים שעליהם אנחנו נלחמים במשך 15 שנה".
"קיבלנו הכרה שאלו אכן עקבות נעליים ולא 'סימנים', וניתן לבדוק על אותה טביעת נעל שעליה זלג הדם אם זו באמת טביעת נעל, והאם ניתן שזליגת הדם תהיה אכן בפרק זמן כזה או אחר. השופטים יורדים לשורש העניין. אני מקווה שגם לגבי שאר הדברים, כמו השערות שנמצאו בידיה של תאיר, יעשו בדיקות ושום אבן לא תישאר מונחת", אמרה אילנה ראדה.
ראדה שיבחה את יחס השופטים כלפיה: "הרגישות של השופטים, גם כלפי זה שאני מתפרצת, ההבנה הזאת היא בשבילי לא מובן מאליו אחרי כברת דרך של 15 שנה שעברתי הרכבים שלא הייתה בהם את ההבנה הזאת, וזה נותן תקווה".
היום (רביעי) נמשכה בבית המשפט המחוזי בנצרת זה היום השני עדותו של רב פקד ירון שור, קצין משטרה לשעבר ומומחה לטביעות נעל במטה הארצי. השופטים הורו למדינה לבדוק אם ניתן לערוך בדיקת מעבדה לשערות שנמצאו בזירת הרצח. התברר בדיון כי לשערות שנמצאו אין שורש, ולכן ניתן לעשות להן רק בדיקת די-אן-איי מיטוכונדריאלי - כלומר בדיקה שעלולה להצביע על התאמה של השערות לקבוצה גדולה מאוד של אנשים. "לבדיקה מיטוכונדריאלית אין שום משמעות", אמר התובע עו"ד ויאאם קבלאווי מהפרקליטות. השופטים ציינו כי ישקלו אם להטיל את מימון בדיקת השערות על המדינה.
לאחר מכן ניסה הסניגור עו"ד ירום הלוי לטעון כי העד המומחה ירון שור היה מוטה וניסה למצוא התאמות בין העקבות לנעליו של זדורוב, בין היתר משום שקיבל מידע על החקירה מידי החוקרים. הוא עימת אותו עם מכתב ששלח למומחית הולנדית לסטטיסטיקה, ובו כתב כי לרוצח לא היה מניע. כאשר נשאל כיצד ידע זאת טען כי למד על כך מהתקשורת. בהמשך, כשעומת עם הטענה, אמר: "אולי זה היה מהתקשורת, אולי מהחוקרים".
באותו מכתב ציין בפני החוקרת ההולנדית שעל המכנסיים נמצאו עקבותיו של הרוצח, "משום שרק רוצח ידרוך על הגופה". כאשר נשאל אם מדובר היה בדעתו האישית או בעמדה מדעית השיב כי מדובר ב"ניסוח לא מוצלח".
