והימים הם ימי חנוכה בשנת 2001. אני בטיול עם חניכים במדבר. כבר לילה.
כולם מתארגנים לשינה. קולות פריסת השק"שים על רקע המדבר. מידי פעם רוח מאובקת פורעת לי את השיער.
הפלאפון מצלצל.
מזהה מיד שזה המספר לו חיכיתי כל היום. שמחה שיש קליטה. ממלמלת משהו לחניכים - "תסתדרו, אני כבר חוזרת". לא נורא, הם נערים ונערות בני 16. הם יסתדרו רגע בלעדיי.
תוך מענה לשיחה אני מדלגת, פתאום אני חיית מדבר.
"חכה רגע, מיד איתך".
רצה רחוק מספיק כדי לדבר בשקט, אך לא רחוק מידי. הלב דופק. רק התחלנו את העניין הזה בינינו. עוד אין לו הגדרה. ומיד הקול שלך נשפך אליי.
"היי, לא קר לך שם במדבר?"
"קר, כן". אני עונה.
"איך היו החניכים היום?" אתה לא מדריך קבוצה בשכבה הזו, אז לא יצאת לטיול.
"בסדר" עונה, חסרת נשימה. מהריצה או מההתרגשות מעצם המעמד.
מתיישבת על האדמה. האבק מקיף אותי בשקט.
"בסדר. מתארגנים ללילה שבו בטח לא נישן יותר מדי". אני ריאלית.
"נכון. הם בטח יהיו במצב ערימה של חבר'ה על הדשא". אני נשכבת, מנסה לרדת לסוף דעתך.
"נכון, רק במדבר". אני עונה בהתרגשות, מבינה את כוונתך. איך מצאתי דווקא אותך, שיודע לצטט לי שירים באוזן?
ואם הייתה עולה בת קול קטנה, קול מרוחות המדבר, ברגע הזה וספק לוחשת, ספק צועקת כמו תמרור אזהרה: "יש לך 20 שנה של שירים באוזן. לא יותר, ולא פחות. לוקחת או מוותרת?".
"מה זאת אומרת?", אני שואלת. הפעם את בת הקול המדברית, לא אותך.
"דמייני 20 שנה, עם טוב ועם רע, עם שלושה ילדים, עם אהבה גדולה, אבל נגמר ברע. מסע, שמתחיל במדבר אבל נגמר בים. לוקחת או מוותרת?"
אבל בת הקול לא נשמעת, או שכן, אני לא בטוחה.
ואני שוכבת על אדמת המדבר, פרועת שיער ובהתרגשות גדולה ושואלת: "אתה אוהב את אגדת דשא?".
קאט.
ריצה לעשורים קדימה. אנחנו ברמת דוד. כבר מזמן חולצה כחולה אחת הוחלפה בחולצה כחולה אחרת. אתה משרת כבר הרבה שנים. אני לצידך.
ערב ראש השנה, אנחנו מרימות ערב שירה בציבור בשיכון. סגר שלישי באוויר ואנחנו יושבים, זוגות זוגות, על הדשא.
נגן הגיטרה מנגן והמיקרופון עובר בין השרים, עד שהוא נוחת בידיך. וזו אגדת דשא. ואתה יודע את כל המילים. מסביב, צוחקים, החבר'ה שעל הדשא. זה מפתיע לשמוע את הסמב"ס שר. אף אחד פה לא מכיר אותך כמוני, שזכיתי לשמוע אותך שר לי באוזן שירי אהבה.
ואז, בת הקול מדברית, שהפעילה לי שעון עצר, אי אז, מנשבת, פורעת את שערי. ואני נושמת את אוויר העמק שלנו ועונה "לוקחת".
