(צילום: דוברות מבקר המדינה)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דוח חריף על גדר ההפרדה והמכשול בין שטחי יהודה ושומרון ללב הארץ. לפי המבקר, המדינה הזניחה באופן דרמטי את הטיפול בגדר, ורק אחרי שמחבלים נכנסו דרך הפרצות ורצחו ישראלים הנושא עלה לתשומת הלב של הממשלה.
דוח המבקר, הכתבות הנוספות
11 ישראלים נרצחו בחודשים מרץ-מאי אשתקד בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות בגדר. אבל ההסתננות בקו התפר הייתה עוד קודם. לפי המבקר, בשנת 2022 נכנסו בממוצע, בכל אורך הגדר, 3,600 מסתננים בכל יום. מנגד, המשטרה ביצעה מעצרים של 6,823 מסתננים בלבד בסך הכול.
דוח המבקר מציין כי נכון לסוף 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, לפי מדדי אוגדת איו"ש. כלומר, כמעט 50% מקו התפר נותר פרוץ ללא כל אפשרות התרעה על הסתננות.
על פי נתוני פיקוד המרכז ושב"כ, נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב. כוחות האיסוף הקרבי ביהודה ושומרון זיהו בשנים 2020 ו-2021 כ-918 אלף וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות של שב"חים לישראל באזור החטיבות המרחביות אפרים ומנשה.
התרופפות ההגנה במרחב התפר הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון, הן לראש הממשלה והן לקבינט המדיני ביטחוני, כבר בשנת 2017. למרות זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור היעילות של מכשול קו התפר עד לפיגועים הרצחניים במרץ ואפריל 2022.
עוד עלה מבדיקת המבקר, כי המצב הפיזי של המכשול המשיך להידרדר, גם לאחר הצגת ההתרופפות ב-2017, כשבמקביל הצטמצם היקף הכוחות שצה"ל הקצה לפעילות במרחב. הדבר תרם לערעור תודעת המשילות בגזרת מרחב התפר ולהגברת הסיכון הביטחוני, שהתממש במהלך השנים.
עד לפיגועים ב-2022 הגדרת המשימה של צה"ל בנוגע להסתננות פלסטינים מאיו"ש לישראל לא הייתה ברורה ולא הייתה מתואמת בין הדרגים המבצעיים השונים. הגדרת המשימה שונתה במהלך הזמן ממניעת תופעת ההסתננות, דרך צמצומה, ועד לתיעולה וניטורה. המסרים הלא אחידים והשינוי בהגדרה התרחשו בלי שחל שינוי בהנחיות שר הביטחון לגבי תפקיד מכשול קו התפר.
הכוחות תוגברו, ההסתננויות נמשכו
בתחילת מאי 2022 אישר הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי תוכנית להמשך מבצע "שובר גלים" מתוך תקציב צה"ל. כ-635 מתקציב התוכנית מיועד לתגבור הכוחות לפעילות ביטחון שוטפת לאורך קו התפר על ידי גדודי מילואים. עשרות מיליונים נוספים הוקצו לביצוע תיקונים בגדר ולהוספת רכיבים פיזיים למרחב הגדר.
התגבור הניכר במרחב התפר לא הצליח למנוע את החדירה לישראל וליישום המענה המבצעי הנדרש. לפי המבקר, כ-6,000 שוהים בלתי חוקיים נכנסים לישראל מדי יום במרחב קו התפר, וכ-100 פרצות נפרצות במרחב מדי יום. המשמעות היא, שהמענה המבצעי הקיים נכשל.
המבקר בחן גם את התנאים שבהם פועלים כוחות צה"ל במרחב התפר ומאבטחים את הפרצות. לפי הדוח, הלוחמים שוהים בעמדות שמירה ארעיות ולא מוסדרות, באופן שאינו מותאם לתנאי השטח ולשהות ארוכת טווח של כמה חודשים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדובר בביקורת שלא מייצגת את המציאות בשנה האחרונה בקו התפר. כיום עוברים ביום עד עשרות בודדות של מסתננים במרחב התפר ביהודה ושומרון. עם תחילת מבצע 'שובר גלים' הוחלט על שינוי סדרי העדיפויות והשקעת משאבים משמעותיים במרחב התפר לטובת סגירת הפריצות בגדר. המאמצים באים לידי ביטוי בהצבת כוחות רבים בתפר, שיפור תשתיות הגדר, שדרוג והצבת אמצעים טכנולוגיים בתפר, ומאמצים נוספים שמבוצעים במטרה למנוע מעבר של מסתננים לשטחי ישראל".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "נתוני מערכת הביטחון סותרים את הנתונים שפורסמו בדוח הביקורת. לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. כבר יותר משנה שגדר הביטחון תקינה ב 100% ומתוקנת מידי יום.
המערכת ממשיכה לתת תפוקה מבצעית גם לאחר 20 שנים מאז שהוקמה ולמרות שאורך חייה הוגדר במקור ל-15 שנים בלבד. על אף הכתוב בדוח, בשנים שקדמו לדוח הוחלפו מערכות התצפית במכשול במערכות חדישות ומתקדמות. מנהלת גבולות ותפר מקימה מחדש את המכשול בצפון השומרון, בין סאלם לאורנית. המכשול, שיכלול בחלקו חומה ובחלקו גדר מחוזקת (שעון חול) עם אמצעים טכנולוגיים ואתרי איסוף חדשים, יושלם בתוך כשנה. משרד הביטחון מגבש בימים אלה תוכנית לשדרוג המכשול והמעברים שלאורכו".
30% מהמטבחים בבסיסי ההכשרה במצב לא טוב
כמעט 30% מהמטבחים בבסיסי ההכשרה של צה"ל במצב בינוני או גרוע, פחות מרבע מהשירותים והמקלחות באותם הבסיסים במצב טוב מאוד. כך עולה מהחלק בדוח המבקר שעוסק בתנאי המחיה והתשתיות של לוחמים בצה"ל.
כך למשל, בבית הספר למקצועות החי"ר (ביסלמ"ח או ביסל"ח) חלק מהפלוגות ישנות לעתים באוהלים מפאת חוסר מקום במגורי הקבע. במהלך הביקורת של מבקר המדינה התגלה כי באחד האוהלים המזגן לא עבד, ורס"ר הבסיס העיד שהמזגן מתקלקל לעתים קרובות. בבסיס של גדס"ר גולני גם ישנם לוחמים שנאלצים לישון באוהלים ולא במבני קבע. האוהל אמנם ממוקם על משטח בטון, אך מוקף באדמה בוצית שנכנסת לתוך האוהל.
מבין בסיסי ההכשרה שנערכה בהן הביקורת, המצב הקשה ביותר של השירותים והמקלחות היה בבית הספר לשריון בשיזפון. הקירות והתקרה של התא היו מקולפים, עם פטריות ועובש, והברזים היו מלאי חלודה. מנגד, בבית הספר להגנת הגבולות המתקנים היו משופצים ובמצב טוב ביותר.
גם בבסיסי האימון של צה"ל נמצאו ליקויים במצב התשתיות. כמעט 40% מהמטבחים הוגדרו במצב בינוני וגרוע, כמו גם 33% מחדרי האוכל. בחלק מהבסיסים כלל אין מטבח וחדר האוכל הוא למעשה אוהל לבן גדול.
המבקר ערך ביקורת גם על מצב התשתיות במוצבי צה"ל הפרושים ברחבי הארץ. בפיקוד הצפון המצב יחסית משביע רצון, רוב מוחלט של המדדים מוגדר "טוב" ומעלה. עם זאת, ב-18% מהמוצבים המרכזיים בצפון המטבח במצב "בינוני" ומטה, ואילו ב-15% מהמוצבים חדר האוכל במצב "בינוני" ומטה.
בפיקוד המרכז לא דווח על מוצב שאחת מתשתיותיו במצב גרוע. כ-21% מהמטבחים במוצבים שנבדקו הוגדרו במצב בינוני, כמו גם 16% מחדרי האוכל ו-14% מהשירותים והמקלחות. גם בפיקוד הדרום דווח שכל המוצבים שנבדקו במצב בינוני ומעלה.
למרות שברוב הבסיסים והמוצבים המצב מוגדר "טוב" ומעלה, הלוחמים לא מרגישים את זה בפועל. לפי סקר שערך מבקר המדינה בקרב לוחמים בבסיסי האימונים, 29%-40% מאוד לא מרוצים או מרוצים באופן חלקי מהתשתיות. בקרב הלוחמים ששהו בבסיסי האימונים, 31%-36% מאוד לא מרוצים או מרוצים באופן חלקי מהתשתיות. בקרב הלוחמים שנשאלו על המוצבים נמצא פער של 29% בין הציון שניתן בצבא לתשתיות לבין תחושות הלוחמים.
בעקבות הפער בין הציונים שניתנו בצבא לתשתיות לבין תחושות הלוחמים, ממליץ מבקר המדינה לשפץ את אותם בסיסים שמצבם מוגדר בינוני או טוב – כדי לשפר את תחושות הלוחמים.
לפי המבקר, רוב מוחלט של הלוחמים מדווחים על תקלות בבסיסים ובמוצבים. 60% מהלוחמים שנשאלו בסקר סיפרו שדיווחו על תקלה, ורבע מהם דיווחו שהתקלה כלל לא תוקנה.
המבקר התייחס בדוח גם לביקורת שעורכים קציני בריאות הצבא במטבחים, במגורים ובמקלחות של הבסיסים. מכלל הליקויים שמצאו הקצינים במטבחים בלטו שניים עיקריים – נזילה או מים עומדים, ואריחים חסרים ברצפה. מכלל הליקויים שנמצאו במגורים, בשירותים ובמקלחות בלטו: היעדר רשתות או חלונות במגורים, פטרת אבנית או עובש בשירותים ובמקלחות, ואסלה לא תקינה בשירותים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה חשיבות רבה בשיפור חווית השירות של חיילי צה"ל, ושם דגש בשנה הנוכחית על שיפור מתקני ותשתיות צה"ל השונים. לטובת כך, הוקצה תקציב ייעודי לשיפור התנאים במחנות צה"ל, בתוך כך שיפור התשתיות במוצבים ושיפוץ חדרי האוכל בכלל צה"ל ובדגש על המערך הלוחם".
המענה ללוחמות עדיין לא הוסדר
במהלך 2020 הובילה חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל עבודת מטה בנושא טיוב המענה ללוחמות. בבסיס העבודה היה אמור להיות "תו תקן" צה"לי ללוחמות בחמישה תחומים עיקריים, בהם תשתיות ובינוי.
בדיון שנערך במרץ 2021 אישר סגן הרמטכ"ל את תו התקן והנחה "להאיץ את תהליכי העבודה ולממשם מהר ככל הניתן, כך שכבר בסוף השנה הקרבה לוחמות בצה"ל ירגישו בשינוי". שנה לאחר מכן מסר ענף בינוי ותשתיות כי בשמונה מוצבים שבהם משרתות גם לוחמות בוצעו עבודות תשתית לשיפור תנאי המחייה שלהן.
עם זאת, לפי דוח המבקר, נכון לפברואר 2022 טרם הוכנו תוכניות עבודה ייעודיות לשיפור התשתיות ללוחמות, ובייחוד הטעמת תקן אחיד בנוגע לאותן תשתיות.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל לטיפול בתשתיות בהתאם לגידול במספר הלוחמות בשנים האחרונות. צה"ל ימשיך ויפעל לשיפור חווית השירות ובכלל זה המענה בתשתיות כחלק מתכנון התקציב".
מי אחראי למשפחות שפונו?
מבקר המדינה ייחד פרק מיוחד בדוח הנוכחי על טיפול המדינה במשפחות שפונו מיישובים ביהודה ושומרון בשנים האחרונות. עיקר הבדיקה התמקדה בפינוי המשפחות ממגרון, עמונה, תשעת הבתים בעפרה ושכונת נתיב האבות שבגוש עציון.
לפי הדוח, תושבי נתיב האבות שפונו ביוני 2018 עדיין לא נמצאים במגורי קבע, וכי המפונים ממגרון שהו במגורים זמניים 9-7 שנים. אם זאת, יש לציין כי ועדת התכנון העליונה אישרה לאחרונה את הקמת נתיב האבות מחדש בבתי קבע, והתושבים צפויים לעבור לשם.
אחת הבעיות המרכזיות שמציף המבקר היא היעדר גוף מתכלל לפינוי נקודות היישוב הישראליות. למרות שוועדת החקירה הממלכתית לטיפול במפוני גוש קטיף המליצה על הקמת גוף רב-תחומי שירכז את הנושא, הרי שלמעשה אין במדינה גוף אחראי להנחות ולתאם את הגופים השונים שעוסקים בפינוי היישובים.
בנוסף, המבקר מצא כי כל ההחלטות והפעולות שנעשו בנוגע לפינוי המשפחות מבתיהן נעשו ללא התייחסות לנושא הרווחתי. "כפועל יוצא, לא נבנתה תוכנית טיפול למפונים בהיבטי רווחה אשר מגובה בתקציב". מי שנשא בפועל בעיקר הנטל הכלכלי אלה המועצות האזוריות מטה בנימין וגוש עציון.
הסיוע לחיילים בודדים
מבקר המדינה בדק גם את הטיפול בחיילים בודדים במהלך שירותם ולאחר השחרור. לפי המבקר, הליקויים שנמצאו בדוח הקודם שעסק בנושא תוקנו במידה מועטה. כך, למשל, משכורתם של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 שקלים חדשים בלבד.
מסקר שערך המבקר בקרב חיילים בודדים עלה כי רק אצל 5% מהמשיבים המשכורת שלהם, כולל דמי הקיום, כיסתה את כל ההוצאות שלהם. 38% מהמשיבים סיפרו שהמשכורת הצבאית כיסתה פחות ממחצית הוצאות המחייה החודשיות שלהם. לפי החיילים, המענה מהצבא לא מספק בעיקר בשל קשיים כלכליים, בירוקרטיה ויחס מזלזל ואטימות מצד גורמים צה"ליים.
מי מטפל בחיילים הבודדים?
(צילום: דוברות המבקר )
10 צפייה בגלריה
רק אצל 5% מהחיילים הבודדים המשכורת ודמי הקיום מכסים את ההוצאות החודשיות
(צילום: דובר צה"ל)
אחד הפרמטרים המרכזיים שנבדקו הוא תחום הדיור. לפי הדוח, יותר ממחצית מהחיילים הבודדים מתגוררים בדירות שכורות ונעזרים בהשתתפות הצבאית בשכר הדירה. אלא שמחירי הדיור זינקו וצה"ל הגדיל את הסיוע רק ב-3.9%. סיוע בתחום היה אמור להיות עם בניית שלושה מיזמים לרווחת החיילים הבודדים, אך שניים מהם – בית החיים בראשל"צ ומבני מגורים לחיילים בלבד – כלל לא הושלמו.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות, צה"ל הרחיב את מעטפת התמיכה לחיילים הבודדים, לרבות הענקת חופשה 'מיוחדת' לחיילים שעוברים דירה, שיפור פתרונות הדיור, קידום והרחבת תוכנית 'אחד בחדר' ללוחמים בודדים והרחבת הזכאות לשתי טיסות בשירות ללוחמים בודדים לטובת ביקור משפחתם בחו"ל. צה"ל מודע לאתגר הכלכלי אתו מתמודדים החיילים הבודדים, ועוסק בימים אלו בהעלאת גובה הסיוע בתשלום שכר הדירה. בנוסף, בשנה האחרונה חלה עלייה בשכרם של חיילי החובה, ובהם החיילים הבודדים".
