בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי שוטרים אינם מוסמכים לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם השוהה בנמל תעופה ללא חשד מבוסס המצדיק חיפוש. נקבע כי במקרים שבהם אין חשד קונקרטי לפעילות בלתי חוקית הנשקפת מאותו אדם, ניתן לערוך חיפוש על גופו ובכליו רק לפי נוהל מוגדר אשר יבסס את ההצדקה לעריכת החיפוש, ויבטיח כי הוא נועד לממש את המטרה שנקבעה בחוק.
ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור של דניס זייצב, שהורשע בערכאות קודמות בייבוא סמים. ב-2017 הוא נחת בנמל התעופה בן גוריון בטיסה מאמסטרדם. לפי כתב האישום נגדו, מעט לאחר נחיתתו נערך חיפוש "כדין בחפציו", ונמצאו אצלו 55 זרעי קנאביס וכן אריזה של סם פסילוצין. בעקבות זאת הוא הואשם בעבירה של ייבוא סמים מסוכנים. בית משפט השלום הרשיע אותו ודחה את טענותיו לפגמים בחיפוש שבוצע בחפציו.
השוטר שמצא את הסמים אצל זייצב העיד בבית משפט השלום כי הוא לא זוכר במדויק את המקרה או את זייצב עצמו. הוא אמר כי הוא "בודק רנדומלי אנשים בשדה התעופה", וכי בתור שוטר הוא "יכול לבדוק כל בן אדם במעבר גבול".
בית משפט השלום קבע כי שוטר מוסמך לערוך חיפוש על גופו של אדם בשדה התעופה גם בהיעדר חשד סביר לכך שהוא נושא סם, ולכן החיפוש היה כדין. עוד צוין כי אף אם החיפוש בוצע שלא כדין, אין מקום לפסול את תוצרי החיפוש. זייצב ערער למחוזי אך נדחה.
בערעור לעליון זיכו השופטים את זייצב ברוב של שניים מול אחד. השופט יוסף אלרון עמד על כך שחיפוש על גופו של אדם ובכליו ללא צו שיפוטי מותנה בקיומו של חשד סביר לכך שאותו אדם מחזיק בחפץ שהוא מושא לחיפוש על ידי המשטרה. לכלל זה נקבעו בחוק חריגים מצומצמים, כמו חיפוש על גופו של אדם בשדה תעופה לצורך קיום הוראות פקודת הסמים, וחיפוש הדרוש כדי לשמור על ביטחון הציבור.
לגישת השופט אלרון, הסמכות לביצוע חיפוש מוגבלת אך ורק לתכליות שלשמן צוין במפורש כי נועדה, ועל המשטרה מוטל הנטל להראות כי החיפוש נחוץ. לדבריו, "יש להבטיח שהחיפוש יהיה מידתי ויבוצע לפי אמות מידה ברורות, אשר יעוגנו בנוהל, ויתבססו על תשתית עובדתית מינימלית המלמדת על קשר רציונלי בינן לבין נחיצות החיפוש, על כך שהיקף החיפושים לא יעלה על הנדרש, וכן על כך שאופן ביצוע החיפוש בכל מקרה ומקרה לא יפגע בפרטיות של אדם מעבר לנדרש. כך ניתן יהיה להבטיח כי חיפושים לא ייערכו באופן שרירותי ומפלה". הוא קבע שהחיפוש בכליו של המערער נערך באופן שרירותי - ועל כן נעשה שלא כדין.
השופטת ענת ברון הסכימה, ולדבריה, "חיפוש שרירותי בניסיון למצוא סם על גופו ובכליו של אדם שנחת בשדה תעופה בישראל, ללא אינדיקציה לחשד כלשהו שהוא נושא עליו סם מסוכן, מהווה פגיעה בפרטיותו ובאוטונומיה של אדם על גופו שלא ניתן להשלים עימה. בוודאי שלא בהיעדר נוהל מסודר לעניין זה".
השופט דוד מינץ סבר מנגד שדין הערעור להידחות. הוא ציין כי לנוכח אופייה של תופעת הברחת הסמים הבינלאומית, קיימת חשיבות רבה בעריכת בדיקות אקראיות לקיומם של סמים על גופם או בחפציהם של הבאים בשערי שדות התעופה. ביצוע בדיקות אקראיות עשוי לגלות הובלת סמים אסורה, ומהווה גורם מרתיע כלפי העוסקים ביבוא סמים דרך שדות התעופה. הוא הדגיש כי עמדתו שלפיה חשוב לאפשר למשטרה לבצע בדיקות באופן אקראי, אין משמעותה כי המשטרה יכולה לפעול באופן שרירותי או תוך תיוג פסול. הוא חשב שאין מקום לפסול את החיפוש.
עורך הדין עומר בללי שייצג את זייצב מסר: "היום בית המשפט העליון קבע שהחיפוש שנערך על הלקוח שלי היה בלתי חוקי. לאורך כל הדרך טענו שהחיפוש היה פוגעני ולא חוקי. אני שמח שבית המשפט העליון קבע שהדבר נכון. החיפוש שנעשה היה שרירותי ובלי סיבה נראית לעין, פוגעני ויכול ליצור פתח לחיפוש על בסיס מניעים פסולים".
