כל הורה שמגדל ילד בעל צרכים מיוחדים מכיר את הימים הקשים, מרובי ההתפרצויות והצעקות, התנהגות שלעיתים גם טיפול תרופתי אינו מסייע לה. לכן כשתושבי הקריות, הורים לילד עם אוטיזם בתפקוד נמוך, החליטו לבקש את הבנת השכנים בבניין, הם נדהמו מתגובתו של אחד השכנים שאיים לערב את הרווחה ואת המשטרה.
האם, נונה מרסון, סיפרה כי "הבן שלנו בן 14. ילדים בגילים האלה קשים, כל שכן ילדים אוטיסטים. יש להם הרבה התפרצויות, הרבה כעס. קשה להבין אותם, את ההורמונים שלהם, הם מבולבלים". לדבריה, ברוב המשפחות שמגדלות ילד מיוחד, יש תקופות קשות. "לילדים יש התפרצויות, לעיתים קשות. הבן שלנו כבר ילד גדול וההתפרצויות שלו עוצמתיות. אם הוא קופץ אז מרגישים את זה בבניין. אם הוא דופק בקיר אז גם שומעים את זה, כי הוא חזק. הוא גם צועק ונוקט באלימות כלפי עצמו ולעיתים גם כלפי אחרים".
מרסון הוסיפה כי "אנחנו בבניין הזה כבר עשר שנים. כולם מכירים אותנו ואת הילדים שלנו, ומכירים את הבן הזה ויודעים שיש לו תקופות יותר טובות אבל גם קשות. לפני שבועיים, בימים שישי-שבת, נדהמנו כשהשכנים הזמינו לנו פעמיים משטרה בגלל ההתפרצויות של הילד. השוטרים דיברו איתנו, הבינו שמדובר במשפחה נורמטיבית, הסתובבו והלכו".
בעקבות אותם אירועים, החליטו ההורים להכין הודעה ולהשאיר בתיבות הדואר של השכנים. פתק אחד תלו על לוח המודעות בבניין. בהודעה לשכנים, כתבו ההורים: "שכנים יקרים, הבן שלנו סובל מאוטיזם בתפקוד נמוך. יש לו תקופה קשה של התפרצויות ולכן יש הרבה רעש מדירתנו. אנחנו מטפלים בנושא. מבקשים לא להזמין לנו משטרה ולקבל בהבנה את המצב. בכל שאלה ניתן לפנות אליי".
מרסון סיפרה כי "ההודעה נשארה על לוח המודעות שבוע וחצי, ואז ראינו את הדברים שכתב השכן". אותו שכן כתב על הודעת ההורים: "בניין שלם סובל כי אתם לא מצליחים לטפל בילד!!! הסרטונים וההקלטות של הצרחות והדפיקות עברו לרווחה שתטפל בעניין, וגם המשטרה תחזור לתמונה".
האם אמרה כי "זה פוגע מאוד. כעסתי והייתי עצובה, אבל זה גם עבר לי מהר, הרבה יותר קשה לראות את הילד שלך מרביץ לעצמו או צועק, מאשר עוד שכן שכותב שטויות". לדבריה, "יש לנו יותר תחושה של חוסר אונים. כל המשפחה שלנו סביב ההתפרצויות האלו. החיים במשפחה מאוד קשים. ובנוסף, אנחנו קוראים שהשכן כותב עלינו שאנחנו לא יודעים לטפל וצריך להזמין את הרווחה".
מרסון ביקשה להעביר מסר לציבור: "תזכרו תמיד שיש הרבה משפחות כמונו, שמגדלות ילדים מיוחדים. הן עוברות התמודדות קשה. אנחנו מבינים שלפעמים הסביבה נפגעת מהרעש, אבל אנחנו עושים את המקסימום להוריד את הפגיעה בסביבה ולטפל בילד האהוב שלנו. יש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, ומבקשים שיבינו אותנו שיתחשבו בנו ויהיו סבלניים".
