ארבעה שופטים חדשים נבחרו היום (שני) לבית המשפט העליון: חברי הוועדה לבחירת שופטים אישרו את מינויים של השופטים חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ, רות רונן ועורך הדין יחיאל כשר - ואלו יצטרפו כעת לצמרת מערכת המשפט הישראלית. כבוב יהפוך לשופט המוסלמי הראשון בעליון, וכנפי-שטייניץ לאישה המזרחית הראשונה.
שר המשפטים גדעון סער אמר בפתח הישיבה שבה נערכה ההצבעה כי "על הוועדה לבחירת שופטים מוטלת אחריות כבדה בבחירת שופטי ישראל בכלל ובעיצוב דמותו של בית המשפט העליון בפרט". לדבריו, "הצעתי לבחירה זו משקפת את הבחירה הנכונה על פי שלושת המדדים שקבעתי כמצפן: מצוינות, איזון וגיוון".
סער הוסיף כי "ההרכב שיובא גם מגוון ומאוזן מבחינת התפיסות המשפטיות ומשקף את הפסיפס החברתי המגוון שלנו". שר המשפטים התייחס גם לעיכוב בבחירת השופטים, שנמשך כשלושה חודשים, ואמר: "בנובמבר לא יכולנו להגיע לתוצאה הזאת ומתוך אותה תחושת אחריות ביטלתי אז את ישיבת הוועדה".
העיכוב נבע בין היתר בשל חוק שאותו קידם בעבר סער עצמו, ואשר דורש רוב של שבעה חברים בוועדה, מתוך תשעה בסוך הכול, כדי למנות שופט לעליון. בהצבעה כעת, אחרי שבשבוע שעבר הושגו הסכמות מול נציגי לשכת עורכי הדין שדרשו מינוי של עורך דין לשופט עליון, קיבלו כל הארבעה את הרוב הנדרש הזה.
שרת הפנים איילת שקד (ימינה) התנגדה למינויה של השופטת רות רונן, ונמנעה בהצבעה על חאלד כבוב. "אודה ולא אכחש - לו הייתי מכהנת כיו"ר הוועדה היום התוצאה הייתה שונה", ציינה השרה שקד. "אין זה סוד שרציתי למנות שופטים אחרים בישיבה היום. הוכחתי גם קבלות בנושא הזה. יו"ר הוועדה שר המשפטים הוביל קו אחר, אבל עמד על עקרון האיזון החשוב ועל כך שיהיו שני מועמדים לכל צד.
"ראיתי בימים האחרונים ברשתות אנשי ימין מאוכזבים שחושבים שהבחירה רעה ומורשת ברק ניצחה בענק. ובכן, לא כך הדבר. המחנה השמרני התחזק היום, ודאי ביחס למצב הקיים. אני מזכירה שאף אחד מארבעת הפורשים לא השתייך לאגף השמרני. להפך. אני מקווה שהבחירות בשופטים יוכיחו את עצמם, שהרי אין מרות על השופטים זולת מרותו של הדין. אנחנו לא מקבלים, ואוי לנו אם נרצה לחיות במקום שבו מקבלים פסקי דין בהזמנה. אבל ניתן בהחלט לזהות כיוון כללי של שופט ואני מאמינה שהכיוון שאני מאמינה בו קיבל חיזוק, גם אם רציתי מועמדים אחרים.
"יש לנו בית משפט עליון אחד, עלינו לשמור עליו ולתקן אותו והדרך הנכונה ביותר להשפיע על איזון ואמון ציבורי היא במינוי שופטים. פסיקותיהם של השופטים שמונו בכהונתי מוכיחות זאת יום יום. לראשונה נשמעים קולות שונים בחלל בית המשפט. קולות המשקפים את ערכיו של הציבור. אני סבורה שבמינויים של השופטים שבבחירתם הייתי שותפה בנינו בית משפט מגוון יותר, משקף יותר ומרוסן יותר. גם אם העבודה עוד לא הושלמה, עלינו על המסלול. אנחנו בדרך הנכונה. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הצביע נגד כל המועמדים. הוא הסביר כי התנגדותו הינה לעסקה שבמסגרתה אושרו ארבעת המינויים, ושבה נדחו הצעותיו לשופטים "שמרנים וטובים". לדבריו, "מתוך 30 המועמדים שהוצגו, בשני הסבבים, ניתן בקלות למצוא 8 או 10 מועמדים שעונים, כל אחד בדרכו, להגדרת שמרן. בחרתם לפסול את כולם, ולהתעקש שבית המשפט ימשיך להיות נחלה פרטית של קליקה סגורה, שממנה רק את הדומים ואת הקרובים לה".
רות רונן: השופטת ה"יעילה" שתקל בעומס
רונן (60) מכהנת כיום כשופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. היא נהנית מקונצנזוס גורף לגבי יכולותיה המהירות להבין את ליבת המחלוקת, השליטה שלה ברזי המשפט בארץ ובחו"ל, בהתפתחויות הכלכליות ובזכויות אדם. היא ידועה גם במזג השיפוטי בו ניחנה וביחס שלה למתדיינים בפניה. היא נחשבת לשופטת יעילה מאוד שתקל גם על העומס בבית המשפט העליון.
גם בסוף שנת 2016 נכללה רונן ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון - אך לא נבחרה אז מהסיבה התמוהה שבעלה הוא איש עסקים התורם ל"קרן החדשה לישראל".
רונן היא בתו של הכתב המנוח יורם רונן ושל רחל רונן, שהייתה אחת הקרייניות המיתולוגיות של "קול ישראל" עם קום המדינה. רונן, שהתמחתה אצל הנשיא העליון לשעבר מאיר שמגר, מונתה ב-1995 לשופטת שלום וקודמה למחוזי ב-2005. ב-2008 עמדה רונן בראשות ועדה שנועדה ליצור מהפכה לייעול הליכים משפטיים. הוועדה המליצה בין היתר לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל למשל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד.
פסקי הדין שלה נחשבים פורצי דרך בנושאי משפט כלכלי. פסיקה מובילה שלה אישרה פשרה תקדימית בתביעה שהוגשה נגד "בנק הפועלים" בשל אשראי שהעניק לנוחי דנקנר. היא הורתה ב-2018 ל"בנק לאומי" לחשוף מידע בנוגע לטענה לניגודי עניינים בדירקטוריון שלו בנימוק ש"האינטרס הציבורי גובר" על אינטרס הבנק. באוגוסט 2019, אישרה ניהול תביעה בת 113 מיליון שקל נגד חלוקת דיבידנדים על ידי חברה בבעלותו של שאול אלוביץ'. זאת מכיון שהדיבידנד נועד להחזר חובות שנטל אלוביץ' לרכישת השליטה בבזק.
חאלד כבוב: השופט שלא ניתן "למרוח"
חאלד כבוב (63), כיום שופט בבית המחוזי בתל אביב, יהפוך כעת לשופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון, ובמדינה שבה חמישית מאזרחי המדינה הם מוסלמים אין להפריז בחשיבות הבחירה הזו. אלא שמינויו נובע בעיקר מכך שכבוב ניחן בכישרון משפטי מובהק, ביכולות עבודה יוצאות דופן ובניסיון מגוון בכל סוגי התיקים המגיעים לידי שופט.
כבוב גדל ביפו כבן לנהג אוטובוס "דן" ולאם עקרת בית. הוא אב לשישה ילדים: כולם עורכי דין, חלקם עובדים במשרדי עורכי הדין המובילים בתל אביב. לצד לימודי המשפטים השלים כבוב תואר ראשון בהיסטוריה ואיסלאם. לאחר קריירה כעורך דין פרטי מונה ב-1997 לשופט שלום בנתניה ומהר מאוד, ב-2003, מונה לשופט מחוזי בתל אביב. ב-2010 נבחר לכהן במחלקה הכלכלית היוקרתית, כשזו רק הוקמה.
מי שמופיע מולו מדבר על משפטן חריף, מהיר תפיסה שלא ניתן ל"מרוח", חרוץ ובעל הספק יוצא דופן. הוא בעל מזג שיפוטי מובהק ונחשב שופט נעים הליכות ו"קול" שהמתדיינים אוהבים להופיע בפניו. פסיקותיו נחשבות מורות דרך בדיני החברות וניירות ערך, והוא נחשב לשופט המשפיע ביותר בדיני התאגידים בשנה האחרונה. אף שכיום נחשב כבוב לשופט שמחמיר עם עברייני צווארון לבן, עד לפני כמה שנים מתחו עליו עורכי דין ביקורת על כך שהוא מקל מדי עם עבריינים אלו.
אחת מפסיקותיו הבולטות הייתה ב-2013, כאשר גזר על רפי פלד, מפכ"ל המשטרה לשעבר, שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל. שותפו של פלד, אריה גבעוני, נידון לשנתיים מאסר בפועל וקנס של 20 אלף שקל לאחר שהשתלטו, בראשות קבוצת משקיעים, על שמונה חברות ציבוריות באמצעות אשראי בנקאי, והשתמשו בכספן של החברות הציבוריות לכיסוי הלוואות הרכישה.
כמה שנים לפני כן, בדצמבר 2009, הרשיע השופט כבוב במסגרת הסדרי טיעון את ארבעת הנאשמים האחרונים בפרשת דודו טופז (תקיפת הבכירים בעולם התקשורת). ההרשעה, שנערכה לאחר התאבדותו של טופז בתא המאסר, סיימה את הפרשה.
פסק דין בולט נוסף של כבוב ניתן ב-2010, כאשר גזר 10 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי וקנס של 200 אלף שקל על איש העסקים גרגורי לרנר – בגין הרשעתו בעבירות הונאה ומרמה של מאות עולים חדשים ובגניבת 62 מיליון שקל, שאת רובם הלבין. באותה שנה, גזר כבוב שמונה שנות מאסר וקנס, במסגרת עסקת טיעון, על מאבטח הרמטכ"ל לשעבר ארז אפרתי בגין ניסיון לבצע מעשה סדום וחבלה לאחר שנאשם כי בעת שיצא שיכור ממסיבת הרווקים שלו, תקף באלימות צעירה וניסה לבצע בה מעשה סדום. כבוב קבע שאפרתי יפצה את המתלוננת ב-150 אלף שקלים.
תיקים נוספים בהם דן היו תביעה נגזרת נגד פרטנר, פרשת מליסרון ומשפט הרצת מניות "איי. די. בי" של נוחי דנקנר, שהורשע ב-2016 בהרצת מניות ונשלח לשנתיים מאסר. לפני שנה שלח כבוב את מנהל ההשקעות אמיר ברמלי לעשר שנות מאסר, לאחר שהרשיעו בהונאת ענק. במהלך המשפט ניסה ברמלי להפעיל לחץ על השופט, לפי החשד, במטרה למנוע ממנו לגזור את עונשו. פורסם כי ברמלי פעל כדי לערב את בנו של כבוב, עו"ד ווליד כבוב, במיזם עסקי מתוך כוונה לייצר זיקה בינו לבין בנו של השופט ולהביא לפסילתו. כבוב סירב לפסול את עצמו ונשיאת העליון אסתר חיות גיבתה אותו.
בהרצאת שנשא במסגרת השתלמות בלשכת עורכי הדין ב-2012 מתח כבוב ביקורת נוקבת על כוונת משרד המשפטים לחייב עורכי דין לדווח על פעולות עסקיות של לקוחותיהם לרשות איסור הלבנת הון. זאת למרות שהוא נחשב לאחד השופטים הלוחמים בתופעה. בהרצאה אחרת הביע סימפטיה למגישי תביעות נגזרות וייצוגיות, ולא הסתיר את דעתו על תפקודם הלקוי של שומרי הסף בהגנה על כספי הציבור.
גילה כנפי-שטייניץ: מומחית לביטוח וגם לפלילים
כנפי-שטייניץ (62) מכהנת כיום כשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים וכסגנית הנשיא שלו. כנפי-שטייניץ, ילידת עכו ורעייתו של ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד, מונתה לשופטת בית משפט השלום ב-1993 וכעבור ו-15 שנה מונתה למחוזי בחיפה ובירושלים.
היא מתמחה בעיקר בתובענות ייצוגיות, בנזיקין וביטוח וגם בתיקים פליליים. לפני למעלה מעשור קבעה כי אם לשבעה שמעדה ונפלה לשוחת ביוב עם בתה הפעוטה בכפר קאסם תפוצה על ידי המועצה המקומית ב-755 אלף שקל, למרות שלא נגרמו לה חבלות גוף קשות. עילת הפסיקה התקדימית הייתה בעקבות עדות מומחה שקבע כי האישה סובלת מפוסט-טראומה בעקבות התאונה. ב-2016 פסקה כנפי-שטייניץ פיצוי בסך יותר ממיליון שקל לרוכשי בית שהמוכרים לא גילו להם כי הוא בנוי בשיטת "פל-קל" שגרמה לקריסת אולם "ורסאי" במהלך חתונה ב-2001.
באוקטובר 2020 דחתה כנפי-שטייניץ בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו משפחות יוצאות תימן נגד חברה קדישא ירושלים. טענתן הייתה כי בשלהי שנות ה-70 כיסתה חברה קדישא בשכבת עפר את קבריהם של כ-400 ילדים, תינוקות ונפלים, ומכרה חלקות קבר חדשות בשכבה החדשה שהונחה מבלי לקבל את הסכמתן של משפחות הקבורים בשכבה הראשונה או השנייה. "ספק בעיניי אם יש מקום לטפל בעניין כה רגיש, העשוי להיות כרוך בפתיחת פצעים ישנים ולעורר רגשות צער וכאב, בכלים הקולקטיביים הגסים-משהו של תובענה ייצוגית, השוללים, למעשה, את זכותו של כל חבר קבוצה להחליט אם ברצונו 'להעיר' את כאבי העבר לאחר עשרות שנים ובאיזה עיתוי", כתבה אז בפסק הדין.
יחיאל כשר: מעורך דין לשופט
בן 60, עורך דין ותיק הנחשב למומחה בליטיגציה אזרחית-מסחרית. הוא שותף במשרד עורכי הדין של עו"ד דוד תדמור שבו הועסקה עד לאחרונה עו"ד גלי בהרב-מיארה, שהתמתנה החודש ליועצת המשפטית לממשלה. שמו של כשר התווסף כמועמד לבית המשפט העליון מטעמה של לשכת עורכי הדין, לאחר שהניסיונות להגיע להסכמה על מועמדי הלשכה הקודמים ובהם עו"ד נתי שמחוני נכשלו. הוא זוכה לתמיכה של יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי ושל נציגי הלשכה בוועדה, אילנה סקר ומוחמד נעאמנה.
בראיון לעיתון "גלובס" ב-2015 אמר כשר כי "ראוי לתת למערכת המשפט בארץ הרבה כבוד שמגיע לה, כדי שתוכל למלא את הפונקציות שלה". כשר ציין כי "אנשים שמאוד רוצים להצליח ולהרוויח יותר כעורכי דין, מסכימים להיות שופטים הרבה יותר מאשר פעם, וזה משפיע לטובה. אני בדרך כלל נתקל בשופטים שראוי שיהיו בתפקידם. כשהתחלתי להיות עורך דין, היו כמה וכמה שופטים שהדעה המקובלת לגביהם הייתה שאינם מתאימים לתפקידם. היום זה קורה הרבה פחות. עורכי דין אמנם אוהבים לדבר סרה בשופטים, אבל ברוב המקרים זה פשוט לא נכון".