האיראנים אמנם הודיעו על חזרתם בסוף החודש לשולחן המשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין, אבל בינתיים הם כבר דוהרים לכאורה לעבר מעמד של מדינה "סף גרעינית", להגמוניה אזורית ולהקמת טבעת אש אסטרטגית סביב מדינת ישראל.
אבל משיחות עם גורמים בקהילת המודיעין ובמערכת הביטחון מתקבלת תמונה הרבה פחות קודרת מנקודת ראות ישראלית או של מחנה המדינות החוששות ממעשיה, ובעיקר מכוונותיה של איראן.
בחירתו של איברהים ראיסי לנשיא הרפובליקה מסמנת, לדעת מומחים, תקופה חדשה של חזרת המשטר באיראן לעקרונות הנוקשים של המהפכה האסלאמית החומייניסטית. רוב האנשים שמאיישים את משרות המפתח הם אנשי משמרות המהפכה לשעבר או כאלו המשתייכים לאגף השמרני-קיצוני של שלטון האייתוללות.
המנהיג העליון עלי חמינאי דאג שראיסי ייבחר לנשיא כנראה מתוך כוונה ש"הקצב מטהרן" יחליף אותו ביום שבו יפרוש או ילך לעולמו. לחמינאי, ראיסי ואנשיהם יש תפיסת עולם משותפת שגובלת בפרנויה, אבל יש לה בסיס במציאות האובייקטיבית.
הם סבורים שאיראן מוקפת אויבים העוינים אותה על רקע דתי, לאומני ותרבותי, שרוצים להכניע אותה ולמנוע ממנה להגיע לגדולה אסטרטגית ודתית. לשיטתם, איראן צריכה לפעול בכל דרך אפשרית כדי להגן על עצמה ולסכל את כוונות האויבים המאיימים עליה מבחוץ ועל שרידות המשטר מבפנים.
הנשיא לשעבר חסן רוחאני, שהיה מודאג ממצבה הכלכלי של איראן, הצליח לשכנע בחודשי שלטונו האחרונים את חמינאי להיכנס למשא ומתן עם המעצמות על חזרה להסכם הגרעין המקורי. במקביל, איראן הפעילה עליהן לחץ באמצעות האצת תוכנית העשרת האורניום ופיתוח הצנטריפוגות המהירות להעשרת אורניום. רוחאני קיווה שארה"ב תפגין גמישות במשא ומתן, וכמחווה של רצון טוב ובניית אמון תקל את עול הסנקציות שחונקות את כלכלת איראן.
12 צפייה בגלריה
רוחאני בתערוכה שמציגה את הישגי הגרעין של איראן. קיווה שארה"ב תפגין גמישות במשא ומתן ותקל את עול הסנקציות
(צילום: EPA)
אבל המידע מצביע על כך שלאיראן עצמה לא הייתה שום כוונה להתגמש, בוודאי שלא להיכנס למשא ומתן על הסכם "ארוך וחזק יותר", כפי שדרש מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שיכלול גם הגבלות על פיתוח וייצור טילים והתחייבות לריסון פעילותה החתרנית של איראן באזור באמצעות מיליציות שיעיות מקומיות.
כשנפתח המשא ומתן הלא ישיר עם ארה"ב בווינה, בתחילת השנה, ממשל ביידן עשה מחוות של רצון טוב. ארצות הברית עצמה עין כשסין ומדינות אחרות הפרו את הסנקציות, אפשרה לדרום קוריאה לשלם לאיראן חוב של כמיליארד דולר, ולא מנעה העברת נפט איראני לחיזבאללה ולאזרחי לבנון המשוועים לדלק ולחשמל.
אבל עבור האיראנים זה היה מעט מדי ולאט מדי. הם בעיקר זעמו כשארה"ב לא נענתה לדרישתם להתחייב באמצעות חוק של הקונגרס ששוב לא יוטלו עליהם סנקציות. לכן ביוני, ערב הבחירות לנשיאות, הם נטשו את המשא ומתן בהוראת חמינאי – ולא שבו אליו עד היום.
כשראיסי נכנס לתפקידו באוגוסט לא השתנה יעד המשא ומתן מנקודת ראותה של איראן – להביא להסרת כל הסנקציות האמריקניות, שדרדרו את כלכלת איראן לשפל חסר תקדים, ולקבל מארה"ב התחייבות משפטית בחוק של הקונגרס ששום נשיא בעתיד לא יוכל להטיל סנקציות כאלה בהקשר לתוכנית הגרעין האיראנית. זאת למרות שמדובר בדרישה שהקונגרס האמריקני לא יוכל למלא אותה מבחינה משפטית, אפילו אם המחוקקים היו רוצים בכך. המסמך שנחתם בין איראן למעצמות אינו הסכם חוזי אלא "תוכנית פעולה מקיפה משותפת".
התכסיסים האיראניים והיחידה הסודית שנסגרה
להערכת גורמי המקצוע, היעד של איראן במגעים עם המעצמות, גם כיום, הוא כלכלי בעיקרו. בדיוק כמו בימי רוחאני, גם היום מאיימת מצוקה גכלכלית קשה על שרידות המשטר. מצוקה זו היא תוצאה ישירה של הסנקציות שטראמפ הטיל על איראן כשפרש מהסכם הגרעין. איראן סובלת בין השאר ממחסור חמור במים עקב בצורת קשה, מהפסקות חשמל ארוכות ברחבי המדינה, ממחסור בדלק ומבריחת מוחות לחו"ל.
הפרות הסכם הגרעין עם איראן, ההפרעות לעבודת פקחי האו"ם, עצירת המשא ומתן עם המעצמות, ותרגילי ההשהיה האחרים שנוקט המשטר הנוכחי בטהרן הם בראש ובראשונה מנופי לחץ המופעלים על ארה"ב ואירופה כדי לאלצם להסיר את הסנקציות לאלתר, עוד לפני שמתחילים לשאת ולתת על שיפור והרחבת הסכם הגרעין.
12 צפייה בגלריה
פקח של סבא"א במתקן גרעין איראני. ההפרעה לעבודת הפקחים היא מנוף לחץ להסרת הסנקציות
(צילום: AP)
איראן יכולה להרשות לעצמה לנקוט תכסיסי השהיה מפני שלאחרונה חלה תפנית לטובה במצבה הכלכלי. משבר האנרגיה העולמי שפרץ בחודש שעבר גרם למחירי הנפט והגז לנסוק בחדות כלפי מעלה, ואיראן היא אחת המרוויחות העיקריות. למרות אמברגו הנפט האמריקני, היא מצליחה לעקוף את הסנקציות ומבריחה נפט וגז בכמויות הולכות וגדלות לסין, צפון קוריאה, סוריה, ונצואלה ומדינות נוספות.
ארה"ב העלימה לאחרונה עין מהברחות אלה כמחווה של רצון טוב כלפי המשטר בטהרן, במגמה להביאו לשולחן המשא ומתן. אולם הגדלת התקבולים עבור הנפט והגז המוברחים, שהקלה את הלחץ הכלכלי על משטר ראיסי, לא הביאה את התוצאה שהאמריקנים קיוו לה. האיראנים הפחות לחוצים רק הגבירו את גרירת הרגליים.
"הם חושבים שהמציאות משחקת לטובתם", אמר גורם הערכה בכיר. "מצבם הכלכלי משתפר, סין ורוסיה תומכות בהם, והם עושים בתחום הגרעין דברים שלא העזו לעשות בעבר".
האיראנים קיבלו חיזוק לתחושה הזו כשסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, ה-CIA, סגרה לפני כשבועיים את היחידה המבצעית המיוחדת שמטפלת באיומים הנשקפים מאיראן. היחידה, שנקראת Iran Mission Center, פורקה אחרי ארבע שנות פעילות. המפקד האגדי שלה, שהיה אחראי בין היתר לחיסול בן-לאדן, הופרש לאזרחות ואנשיה ומטלותיהם פוזרו בין יחידות אחרות שעוסקות במזרח התיכון. רמז עבה למידת העניין והנכונות של הממשל האמריקני להשקיע בהתמודדות המודיעינית והמבצעית עם איראן.
אבל למרות החששות והמצב הטוב, ניתן להעריך שאיראן אכן תחזור בסוף החודש הנוכחי לשולחן המשא ומתן עם המעצמות וארה"ב, כפי שהצהירה, מפני שהסנקציות עדיין חונקות את הכלכלה ומאיימות על יציבות המשטר. אולם היא תנהל את המשא ומתן בתנאים ובקצב שיאפשרו לה למקסם את ההיענות לדרישותיה.
ההתקדמות האיראנית והוויכוח בין ישראל לארה"ב
את פסק הזמן בתהליך הדיפלומטי, שיזם משטר האייתוללות, הוא מנצל כדי להשיג יעד אסטרטגי נוסף – השלמות פיתוח הידע המדעי והטכנולוגי, כמו גם ייצור האמצעים הנדרשים כדי לייצר את ליבת החומר הבקיע, שהיא המרכיב העיקרי של הנשק הגרעיני. למעשה, האיראנים מתקרבים כבר עתה למצב שבו הם יכולים לייצר את ליבת החומר הבקיע לנשק הגרעיני, אבל עדיין לא את הנשק עצמו.
מתקן גרעין איראני, ארכיון
ליבת הנשק הגרעיני, המבוסס על אורניום מועשר, עשויה משני חצאי כדור של מתכת אורניום במשקל של כ-20 קילוגרמים וברמת העשרה של לפחות 90% איזוטופ U235. זיקוק עשרות קילוגרמים של גז אורניום לרמת העשרה כה גבוהה, והמרתו אחר כך למתכת אורניום, הם אתגרים מדעיים וטכנולוגיים לא פשוטים.
גורמי המקצוע מעריכים כי ממשל ראיסי שואף עתה להגיע למצב שבו תהיה לאיראן יכולת אמינה להעשיר אורניום במצב צבירה של גז לכל רמה שירצו בכמות משמעותית, שמספיקה לפחות למתקן נפץ גרעיני אחד או שניים, ואז לייצר מהכמות הזו אורניום מתכתי בצורת שני חצאי כדור מוצקים – שמהם עשויה ליבת הנשק הגרעיני.
במערב ובישראל מתנהל ויכוח אם מצב כזה, שטהרן עשויה להגיע אליו בתוך זמן לא רב, מעניק לאיראן מעמד של "מדינה סף גרעינית" או שנחוץ שלאיראן יהיה גם את הידע והיכולת לייצר "מעטפת נפץ", שהיא למעשה המנגנון היוזם את הפיצוץ האטומי והיכולת למזער את כל המרכיבים כדי שיהיה ניתן להרכיבם כראש קרב על טיל או פצצה.
האיראנים הודיעו שיש ברשותם כ-210 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 20%, וכ-25 קילוגרמים של אורניום מועשר ל-60%. בסבא"א מנגד, טענו בתחילת החודש שעבר כי המספרים נמוכים בהרבה. לא מן הנמנע, שהאיראנים הגדילו את המספרים כדי ללחוץ על הבית הלבן.
בכל מקרה, מדובר בכמויות שאינן נחשבות עדיין למשמעותיות בהקשר של יכולת גרעינית צבאית. אולם האיראנים הצליחו השנה לפתח ולהפעיל צנטריפוגות חדישות להעשרת אורניום מדגמים IR-4 ו-IR-6 בנתנז ובמתקן התת-קרקעי בפורדו.
הצנטריפוגות מדגם IR-6 למשל, מעשירות אורניום במהירות גבוהה פי ארבעה מהצנטריפוגות מהדגמים הישנים. היא גם קטנה יותר בממדים ולכן אין צורך באולמות תת-קרקעיים ענקיים ויקרים, חסינים מפני התקפות מהאוויר ופגיעות טילים, כדי להתקין ולהפעיל כמה מערכים יעילים של צנטריפוגות שיעשירו כמות גדולה של אורניום בתוך זמן קצר לכל רמת העשרה רצויה.
זו התפתחות משמעותית שהתרחשה ממש לאחרונה, ובוודאי תקשה על כל מי שינסה, או לפחות לעכב לזמן רב, את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות תקיפה צבאית קינטית.
הגדלת מהירות ההעשרה מקצרת את הזמן שיידרש לאיראן אם תחליט "לפרוץ לפצצה", כלומר לייצר במהירות כמות משמעותית של חומר בקיע ברמת העשרה של 90% ולהמיר אותו לאורניום מתכתי. במצב כזה, הסיכוי לקבל התרעה מודיעינית מצטמצם, במיוחד אם אין פיקוח מלא של סבא"א על אתרי הגרעין האיראניים.
אשר לשאר מרכיבי הנשק האטומי – לפי שעין אין הוכחות, ואפילו לא סימנים ברורים, שאיראן מפתחת את מנגנון הנפץ ואת ראש הקרב הגרעיני. להערכת גורמי מודיעין, יידרשו לאיראן בין שנה לשנתיים כדי לפתח את המרכיבים האלה, ואז יהיה עליהם לבצע ניסוי גרעיני כדי לוודא שיש בידם מתקן נפץ וראש קרב מבצעיים שניתן להשתמש בהם.
12 צפייה בגלריה
בנט וביידן. מחלוקת בין ישראל לארה"ב בהגדרת מדינת סף גרעינית
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
ההגדרה האמריקנית ל"מדינה סף גרעינית" היא מדינה שיש לה יכולת מדעית וטכנולוגית לייצר בתוך כמה חודשים את כל מרכיבי הנשק הגרעיני ולהרכיבם יחד כפצצה או ראש קרב לטיל.
בישראל, שאיראן היא איום קיומי עבורה, מגדירים גורמים ביטחוניים ומודיעיניים בכירים "מדינה סף גרעינית", ככזו שצוברת כמות משמעותית של גז אורניום מועשר לרמת נשק גרעיני, והיא יכולה להמיר אותו לאורניום מתכתי. מדינה שהגיעה ליכולת כזו, אפילו אם אין לה עדיין יכולת לייצר מתקן נפץ או ראש קרב אטומי אמין, עברה כבר את השלב הקריטי בייצור הנשק הגרעיני והיא נמצאת במה שמכונה "שלב האל-חזור".
ההערכה היא שאיראן חותרת בימים אלה להגיע לשלב זה בתוכניתה הגרעינית, ולכן השהתה במשך זמן רב את המשא ומתן עם המעצמות.
האיומים האמריקניים והחששות בטהרן
ממשל ראיסי משתדל שלא למתוח יתר על המידה את החבל הגרעיני. הסיבה לכך ככל הנראה היא החשש בטהרן שאם יקדמו כברת דרך ארוכה מדי את הידע והיכולות הטכנולוגיות שלהם, ממשל ביידן יגיע למסקנה שכבר אין טעם בחזרה להסכם גרעין שאמור להחזיר את איראן במרחק של שנה מייצור כמות משמעותית של חומר בקיע ברמת העשרה גבוהה.
12 צפייה בגלריה
ראיסי. אם ארה"ב תגיע למסקנה שניצל לרעה את הכוונות הטובות של הממשל היא לא תהסס להפעיל מנופי לחץ
(צילום: AP)
וושינגטון הרשמית מאותתת בימים אלה שאם תגיע למסקנה שראיסי ניצל לרעה את כוונותיו הטובות של ממשל ביידן היא לא תהסס להפעיל מנופי לחץ שיכריחו את איראן להתיישב ברצינות לשולחן המשא ומתן.
בראיונות שמעניקים בכירי ממשל אנונימיים הם מאיימים שארה"ב לא רק תשאיר על מכונן את הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן, אלא שתפעל באופן אקטיבי כדי שהן יאכפו בצורה הדוקה כך שימנעו הברחות. ארה"ב אף תוסיף סנקציות חדשות, כפי שהדגימה השבוע כשהטילה חרם על אנשים וחברות איראניים העוסקים בייצור מל"טים תוקפים ומתאבדים, שמשמשים לפגיעה באנשי צבא אמריקנים בעירק ובסוריה.
זה לא הכל. ארה"ב שלחה בשבת שעברה מפציץ אסטרטגי חדיש מדגם B-1 בטיסה ישירה מבסיסו בארה"ב לעבר המפרץ הפרסי. המפציץ, שחלף בשמי ישראל בליווי מתוקשר של F-15 ישראליים, נועד לאותת לאיראנים, ולבני בריתה של ארה"ב באזור, שגם הממשל הנוכחי לא ויתר לחלוטין על האפשרות לפעול צבאית נגד איראן, אם הדיפלומטיה לא תצליח לבלום את תוכנית הגרעין הצבאית ואת החתרנות האזורית של איראן.
המפציץ האמריקני בשמי ישראל
(צילום: דובר צה"ל )
12 צפייה בגלריה
ביידן עם נשיא צרפת ברומא. יש מדינות שבשלות לפעולה משותפת נגד הגרעין האיראני אם טהרן תמשיך לגרור רגליים
(צילום: AFP )
אבל מה שמפחיד את האיראנים יותר מכל הוא שארה"ב תזכה לשיתוף פעולה מלא מצד המעצמות האירופיות, ואולי אפילו רוסיה, אם וכאשר תטיל חבילה שלמה של סנקציות ואמצעי אכיפה על איראן, שגוררת את רגליה. השיחות שהיו לביידן ולבלינקן ברומא, יום לפני ועידת האקלים בגלזגו, מעידות שלפחות גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה בשלות לפעולה משותפת נגד הגרעין האיראני אם טהרן תמשיך לגרור רגליים.
האיראנים חוששים גם שארה"ב תסייע לישראל בהכנת אופציה צבאית אמינה, ואף עשויה להעניק גיבוי מדיני בזירה הבינלאומית לתקיפה ישראלית באיראן, אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו. לפי כל הסימנים, ראיסי ואנשיו מאמינים שארה"ב, המצולקת ממלחמות כושלות ויקרות במזרח התיכון ובאסיה, לא תפעיל את האופציה הצבאית ישירות נגדם בשום סיטואציה.
ממשלי אובמה וטראמפ הבליגו כשצפון קוריאה ביצעה ניסויים גרעיניים וירי טילים בליסטיים המאיימים על ארה"ב, ואין שום סיבה שוושינגטון תנהג אחרת במקרה של איראן. אבל שיתוף פעולה אמריקני-ישראלי בתחום המודיעין ובפיתוח וייצור יכולות תקיפה חדישות שמסוגלות לנטרל את מערך ההגנה האווירית האיראני ולחדור לאולמות התת-קרקעיים של מתקני ההעשרה – זו בהחלט אפשרות ריאלית, שכנראה מרתיעה אפילו את ראיסי ואנשיו.
12 צפייה בגלריה
ניסוי צפון קוריאני, ארכיון. ממשלי אובמה וטראמפ הבליגו, אין סיבה שוושינגטון תנהג אחרת עם איראן
(צילום: רויטרס)
אלה כנראה השיקולים שגרמו לאחרונה למשטר באיראן להאט בצורה ניכרת את פעילותו המתריסה בתחום העשרת האורניום והניסויים בייצור אורניום מתכתי. מה שחשוב בעיקר הוא שהאיראנים נמנעו עד כה מהעשרת אורניום לרמה של 90%. העשרה ברמה כזו מעידה חד משמעית על כוונה והכנות לייצר נשק גרעיני.
"איראן צוברת היום נכסים ורוצה להגיע למצב שבו העולם יגיד שלאיראן יש תוכנית גרעין שאי אפשר לגלגל אותה אחורה – אז בואו נחיה עם זה", הסביר גורם בכיר שמכיר את הפעילות האיראנית.
במצב הנוכחי, שבו איראן עדיין מדשדשת מתחת למצב של "מדינה סף גרעינית", ישראל אינה צריכה לפעול לבדה. העדיפות היא להניח לאמריקנים לטפל בעניין
ממשלת ישראל תצטרך להעריך את המצב מחדש ולקבל החלטות, אם וכאשר האיראנים יתחילו להעשיר כמות משמעותית של אורניום לרמה של 90% ולהמיר אותה למתכת אורניום. במצב הנוכחי שבו איראן, לפי מיטב המידע המודיעיני, עדיין מדשדשת מעט מתחת למצב של "מדינה סף גרעינית", ישראל אינה צריכה לפעול בעצמה לסילוק איום הגרעין האיראני.
העדיפות בשעה זו היא להניח לאמריקנים לטפל בעניין, למרות העובדה שממשלת ישראל הנוכחית וממשל ביידן אינם מסכימים על דרך הפעולה והאמצעים שצריך לנקוט.
היתרון בהסכם חדש והפעילות האיראנית בסוריה
בניגוד חד למה שאפשר לכנות כ"דוקטרינת נתניהו", בממשלה הנוכחית, במערכת הביטחון, בצה"ל ובקהילת המודיעין שורר כיום קונצנזוס שלפיו עדיף הסכם בין המעצמות לאיראן מאשר היעדר הסכם.
הסכם גרעין חדש, אפילו אם לא יהיה משופר במידה ניכרת ויתבסס על עקרונות הסכם הגרעין הישן, יאט את קצב התקדמות העשרת האורניום והתקנת הצנטריפוגות החדישות באיראן, ויאפשר פיקוח הדוק יותר של סבא"א על מתקנו הגרעין. זה יהיה שיפור משמעותי ביחס למצב הנוכחי שבו אין הסכם.
את מרווח הזמן שיעניק הסכם חדש אפשר לנצל להכנות הגנתיות, התקפיות, תודעתיות ומדיניות של התמודדות לבד, או יחד עם ארה"ב, עם מצב שבו איראן תהיה מדינה סף גרעינית או שכבר תפרוץ לעבר הנשק הגרעיני. לכן ירושלים אינה דורשת כעת מוושינגטון שלא לשאת ולתת עם איראן, אלא לעשות זאת מעמדת כוח.
הסכם חדש יעניק מרווח זמן שאפשר לנצל להכנות הגנתיות והתקפיות לקראת התמודדות עם מצב שבו איראן תהיה מדינה סף גרעינית
ישראל מעוניינת שארה"ב לא תסיר את כל הסנקציות מאיראן, לפחות עד שזו תסכים לדון על הסכם גרעין וטילים משופר, וכי הממשל בוושינגטון יכין תוכנית חלופית למקרה שהדיפלומטיה תיכשל. בנוסף על סנקציות חדשות, ישראל מציעה שארה"ב תכין במסגרת התוכנית החלופית אופציה צבאית אמינה לנטרול תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, וכן תדאג שהאיראנים ידעו שהיא קיימת וניתנת להפעלה.
עד כמה שזה יישמע אירוני, דווקא הקו המתריס שנקט בו ראיסי כלפי ארה"ב מאלץ את האמריקנים להתנהג כלפי איראן כפי שממליצים לה ראש הממשלה בנט, שר הביטחון גנץ, שר החוץ לפיד וכן ראש המוסד דוד ברנע וראש המועצה לביטחון לאומי אייל חולתא.
בכלל, יש לישראל הרשמית עוד לפחות שלוש סיבות חשובות להרגיש קצת יותר בנוח מול האיום האיראני בתקופה הנוכחית.
גורמי מקצוע שעוקבים אחרי הנעשה בסוריה מציינים שבשנה האחרונה ניכרת האטה משמעותית במאמצים שאיראן משקיעה כדי להתבסס צבאית במדינה ולהקים בה חזית נוספת נגד ישראל.
לפי סימנים מאומתים, האיראנים הגיעו למסקנה שהנטל הכלכלי והאחר הכרוך במימוש השאיפה הזו כבד מדי, ולכן ויתרו בטהרן על הרעיון שסוריה תהיה לבנה חשובה במערך הצבאי נגד ישראל. זאת תוצאה ישירה מהצלחת המב"מ (המערכה שבין המלחמות) שמנהל צה"ל נגד ההתבססות האיראנית בסוריה מאז 2012.
האיראנים הגיעו למסקנה שהנטל בהקמת חזית נגד ישראל בסוריה כבד מדי, ולכן ויתרו על הרעיון שסוריה תהיה לבנה חשובה במערך הצבאי נגד ישראל
בשאר אסד, שחזר בעזרת הרוסים לשלוט במרבית שטח המדינה הסורית, מעוניין להתחיל לשקם אותה סיוע מדינות ערב הסוניות ורוסיה. לכן הוא הבהיר לאיראנים כי אינו רוצה שהם יאתגרו את ישראל ויגררו את סוריה לעימות הרסני שיחזיר אותה לימים הקודרים ביותר של מלחמת האזרחים.
לפי פרסומים זרים, ישראל עוזרת לו ולפוטין להבהיר את הנקודה הזו באמצעות הגברת קצב מבצעי המב"מ. השורה התחתונה היא שהאיראנים מתמקדים כעת במינימום ההכרחי להם – בשמירה על המסדרון היבשתי מאיראן דרך עירק וסוריה ועד לחיזבאללה שבלבנון, ובחיזוק מערך טילי הנ"מ המאפשר להם לנסות את הכלים מתוצרתם.
12 צפייה בגלריה
חמינאי ואסד, ארכיון. הבהיר לטהרן שאינו רוצה שיאתגרו את ישראל ויגררו את סוריה לעימות הרסני
(צילום: AFP)
סיבה שנייה לאופטימיות היא ההישג הישראלי בדמות הבלון ומערכת ההתרעה שהוצבו השבוע בצפון המדינה וייכנסו בקרוב מאוד לשימוש מבצעי. המערכת הזו משפרת דרמטית את זמן ההתרעה ואת היכולת של מדינת ישראל להגן על כל שטחה על ידי יירוט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטמ"מים תוקפים או מתאבדים, שמגיעים מקרוב ומרחוק מאוד.
הסיבה השלישית היא הזירה הימית, שבה שוררת כעת רגיעה בעקבות הרתעה הדדית שישראל ואיראן יצרו זו מול זו בשנה החולפת. שני הצדדים לא מעוניינים כרגע לחבל בסיכוי שהמעצמות תגענה להסכם מחודש עם איראן.
הזירה הימית מול איראן. בינתיים רגוע
העיסוק בשלב הנוכחי בשאלות אם לישראל יש יכולת לתקוף ולהוציא מכלל פעולה לזמן רב את המתקני הגרעין החשובים באיראן, ואיזה מחיר נשלם, הן כרגע לא רלוונטיות.
אפשר רק לומר שלמוסד, לצה"ל ולתעשיות הביטחוניות יש יכולות מגוונות ואמצעים הגנתיים והתקפיים שנמצאים בשלבי פיתוח. הלייזר ההגנתי, למשל, ייכנס לשימוש כנראה בשנתיים הקרובות. אבל בינתיים, ארה"ב והמעצמות, ועמן גם ישראל, נותנות הזדמנות לדיפלומטיה.
